משבר גיל הארבעים

ליום הולדתה ה־81, שחל לפני ארבעה חודשים, קיבלה סופיה לורן מתנה קסומה — דולצ'ה וגבאנה בחרו בה לתפקיד הפרזנטורית של הליפסטיק החדש שלהם בגוון דובדבן בהיר. בישראל זה לא היה יכול לקרות כנראה. רק אתמול פורסם כי איילת זורר תובעת את חברת האופנה "גולברי", שהחליטה לוותר על שירותיה מפני ש"המראה החיצוני שלה השתנה לרעה".

זורר, 46, שחקנית בינלאומית מוערכת, קימפנה את "גולברי" במשך 11 שנה. לנעליה נכנסה אסתי גינזבורג הצעירה ממנה ב־21 שנה. וזה לא הפעם הראשונה שזה קורה. גם מיכאלה ברקו בת ה־48 הוחלפה באחרונה בתפקיד הפרזנטורית של "עונות" על ידי עדי שילון שצעירה ממנה בדיוק ב־20 שנה.

למה בעצם איילת זורר לא יכולה להיות פרזנטורית של מותג הפונה לנשים בגילה, והאם לפרזנטוריות בישראל יש חיי מדף קצרים מדי? "ברור", אומרת חני פרי, שלא מהססת לחשוף את גילה — 63. "למזלי אני לא נראית כבת 60 פלוס, ובאוטובוס מבקשים ממני להוציא תעודת זהות או תעודת גימלאי מפני שלא מאמינים לי, אבל כבר לפני 20 שנה התחלתי לשמוע שקמפיינים מסוימים לא מתאימים לגיל שלי, וברור שזה כואב. למה החליטו שבגיל 40 פלוס אני כבר פאסה? אם התבגרתי זה אומר שאני מתה? שאני כבר לא יכולה להצטלם?"

פרי, שהייתה סוג של בר רפאלי של שנות ה־70, ניסתה לחזור לעניינים כשהייתה בת 50. "כיוון שאני הולכת להמון תצוגות, הסתכלתי על הדוגמניות הצעירות והגעתי למסקנה שהן לא משכנעות אותי לקנות את מה שהן לובשות", היא טוענת. "למה שאישה בגילי תרצה להוציא הרבה כסף על בגד שיושב יפה רק על בת 18? כשאני צעדתי על המסלול ידעתי איך להלביש וללבוש את הבגד. איך להציג אותו בצורה הנכונה. דוגמנות היא מקצוע, ורק אצלנו פליטות ריאליטי הופכות לדוגמניות בלי שאין להן מושג על משמעות העבודה".

"לכל דוגמנית בכל גיל יש מקום". אסתי גינזבורג

הקאמבק שלה התבסס על מה שקורה בעולם. "כל הדוגמניות שעבדו איתי עדיין ממשיכות לעבוד", היא אומרת ונותנת דוגמאות: "כריסטי ברינקלי, ג'רי הול (אשתו של מייק ג'אגר), ג'ניס דיקנסון, כולן בנות 60 פלוס וממשיכות לצעוד. הרי ניסיון הוא התחום היחיד שאי־אפשר ללמוד או לקנות. רק בישראל אין כבוד לדוגמניות בשלות כמו שאין כבוד לשחקנים וזמרים בוגרים. בגיל השלישי מוחקים אותך מהמפה. במשך שנה עשיתי כמה צילומים יפים ואז הסבירו לי בעדינות שהעולם שייך לצעירים".

נפגעת?

"לא. הבנתי שבישראל אין שוק לדוגמניות ותיקות ואני לא היחידה, זה קורה גם לדוגמניות צעירות ממני. גלית גוטמן למשל הפכה גם למנחה, רונית יודקביץ' הפכה גם לשחקנית".

"זה לא נכון שפרשתי מדוגמנות", טוענת רונית יודקביץ', שלאחרונה חגגה 50, "ואין לי שום כוונה לפרוש מפני שלדוגמנית אין תאריך תפוגה. כיום אני דוגמנית הרבה יותר מפורסמת ממה שהייתי כשהתחלתי, בגיל 14. ואת יודעת למה?"

צילום: רפי דלויה

למה?

"בגלל שאני לא מושלמת. אחרי התאונה והניתוח אני קצת מקולקלת, וזה מה שיפה בי. יש לי חבילה על הגב, יש לי תוכן. מה יכולתי להביע בגיל 14? הגיל, מבחינתי, הוא בונוס, הוא איכות. בעולם מקובל להשתמש בנשים שעברו את ה־60 מפני שהן הרבה מעבר לפנים יפות, הן מקור להשראה ולהעצמה. ואני שמחה להביא בשורה לנשים בנות גילי".

איך?

"כיום אני שותפה בחברה של תוסף מזון, אני הפנים שלה והדוברת שלה, והקהל שלי הוא בנות 50 פלוס, שגם יש להן כוח קנייה הרבה יותר גדול מאשר לצעירות. הן מחפשות את הדבר שאני משתמשת בו מפני שהן רואות בי דוגמה טובה. גם כיום מבקשים ממני להצטלם לחברות אופנה, ואם תגיע הצעה טובה — בשמחה".

"לכל חברה יש זכות לשנות מדיניות". עדי שילון

תצטלמי גם בבגד ים?

"למה לא? אני אעשה כל דבר כל עוד הוא מכבד אותי ואת הבנים שלי".

"דוגמנות זה מקצוע אכזרי"

"אותי מעולם לא הפרישו", מכריזה קארין דונסקי ("עוד שנתיים בת 29", היא מתלוצצת) שהייתה אחת הדוגמניות הישראליות הכי מצליחות בעולם וקימפנה את איב סאן לורן בפריז.

אבל כיום את כותבת בנושאי יופי וסטייל ועובדת כיועצת תדמית, לא כדוגמנית.

"נכון, מפני שדוגמנות היא מקצוע אכזרי. כל הזמן מחפשים פנים חדשות כדי ליצור באזז והתעניינות ציבורית. זה קורה בישראל מפני שאנחנו קצת פרובינציאליים, במקום להעריך איכות אנחנו רצים אחרי ריגושים חדשים. עבדתי במקצוע הזה שנים רבות מפני שהפנים שלי יכולות להשתנות מהקצה לקצה, אם דוגמנית מצטלמת באותו הלוק זה משעמם, ומעולם לא שמעתי שכבר לא רוצים אותי."

איך?

"פרשתי מיוזמתי. אני לא זוכרת לפני כמה שנים זה קרה. כשהופעתי בתחרות מלכות היופי יחד עם הדוגמניות שהדרכתי, אמרתי לעצמי, 'קארין, סטופ, את לא מתחרה בתלמידות שלך' ועברתי להנחיית תצוגות אופנה. ואצלי, מילה היא מילה. כשחגגו 50 שנות אופנה, הזמינו אותי יחד עם רונית רינת, שהייתה מלכת יופי וסגנית מיס תבל, לאירוע מיוחד. יצאתי מלימוזינה, עם השמלה שלבשה דנה אינטרנשיונל כשזכתה באירוויזיון, עשינו פוזות על השטיח האדום, נראיתי כמו מיליון דולר, ואחרי זה נערכה תצוגה. מוטי רייף התחנן שאופיע, ואמרתי לו, 'מוטי יקירי, מרגע שהוצאתי מפי את המילה 'פרישה' אין מסלול, אני לא עולה".

כיום היא מרחמת על דוגמניות שחצו את גבול ה־30. "אם הן לא הולכות להתבזות ב'אח הגדול' הן לא מקבלות קמפיינים. זה מאוד לא נעים. לכל חברת אופנה יש זכות לשנות טקטיקה, להגדיל את חוג הלקוחות ולפנות גם לקהל הצעיר, אבל ממתי 'גולברי' מייצרת בגדים לבחורות בגילה של אסתי גינזבורג?"

מוטי רייף, מפיק אירועי אופנה, שותף לדעתה. "לפני שבוע הלכתי ל'גולברי' וקניתי בגד לאמא שלי", הוא מספר. "אסתי גינזבורג יפהפיה ומדהימה, אבל זה לא לעניין לצלם ילדה עם בגד שמיועד לקהל מבוגר. זה דוחף נשים לעבור מתיחות פנים בתקווה להיראות כמו הילדה שבפרסומת, מה שלא יקרה לעולם. זה רק מזיק".

לפני שנתיים, בשבוע האופנה הישראלי, רייף שיכנע את בעלות "קום איל פו" להעלות למסלול דוגמניות בנות 70. "עשיתי אודישן רחב, שהיה אחד המרגשים בקריירה שלי. הגיעו נשים בנות 70 פלוס, מלאות ביטחון, עם שיער לא צבוע, שבפנים שלהן מעולם לא נגעה מחט או סכין, וזה היה מקסים. הרבה נשים יגידו שהן לא רוצות לראות בגד על אישה מבוגרת, אבל הן טועות. אני לא אשתמש רק בילדות צעירות".

מדוע?

"אופנה זה עולם של סגנונות וכל מעצב פונה לקהל אחר. כל חברה צריכה להשתמש בדוגמניות בהתאם לגיל שאליו היא פונה. ואני מקווה להיות הראשון בארץ שיפיק תצוגה לבנות 80 פלוס. גם הן רוצות להתלבש יפה".

אלינור שחר, סוכנת דוגמניות, מתגאה בקשת ובמנעד הרחבים של בנות טיפוחיה, "מגיל 16 עד 40". כשהחתימה את הכוכבות הצעירות שלה — שלומית מלכה, דר זוזובסקי, נועם פרוסט ושני זיגרון — היא טוענת כי מעולם לא אמרה להן שהקריירה שלהן עלולה להיות קצרה.

"אני לא מאמינה שלדוגמנית יש תאריך תפוגה, ודווקא איילת זורר מוכיחה את זה", היא אומרת. "היא לא הייתה בת 20 כשהתחילה לדגמן ל'גולברי' וגם לא בת 30. לכל דוגמנית, בכל גיל, יש מקום והמפתח, לדעתי, הוא ניהול נכון".

תני דוגמה.

"אני מנהלת את יאנה יוסף, סנדי בר וג'ני צ'רוואני, הן לא בנות 25 והן עובדות נהדר. ג'ני עשתה הפסקה בקמפיינים כדי ללמוד עיצוב ולצאת ל'הישרדות', אבל ברגע שתרצה לחזור, הדלת פתוחה. כשיאנה נכנסה להיריון כולם שאלו אותי מה יהיה. יש אנשים שרואים בהיריון מגבלה, והיא עשתה קמפיין ל'רמי לי'. עכשיו, כאמא טרייה, היא עושה קמפיין ליהלומים".

כבר לא הכי יפה בעיר

ד"ר רוני הלפרן, מהתוכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל־אביב, לא הופתעה מהפיטורים של זורר. "בשנים האחרונות כבר הבנו", היא אומרת, "שהאידיאל הזה, שכביכול מדבר במונחים של יופי ואסתטיקה, הוא סוג של מניפולציה שמטרתה לזרוע יריבות ועוינות בקרב נשים שלא עונות על דרישותיו ובעיקר בקרב נשים שמגיעות לגיל שבו עליהן לפנות את הדרך לצעירות מהן".

תסבירי.

"את יכולה להיות אישה בשלה ויפהפייה כמו שלגיה מהאגדה, אבל מישהו בעל כוח — הנסיך, המלך או בעל הממון — יחליט שאת כבר לא הכי יפה בעיר וצריך להחליף אותך. ואין לי דבר וחצי דבר נגד אסתי גינזבורג היפהפייה".

הלפרן דווקא רואה בפרשת זורר הזדמנות פז. "סוף־סוף כולנו יכולות לראות שלא מדובר בדיון על יופי. זה דיון מכוער על זריעת תחרות בין נשים, וההתנהלות של כל אישה צריכה להיות פוליטית. לומר לעצמה ולחברותיה שאם אלה האידיאלים שהקמפיין של 'גולברי' מעוניין לקדם היא לא תקנה שום בגד של החברה. נקודה".