המהפכה שמתרחשת בתחום אופנת הגברים העולמי לא פוסחת גם על ישראל.
אמנם גברים משתרכים אחרי הנשים בכל מה שקשור באימוץ טרנדים עולמיים, קניות בגדים ולבוש מהודר מדי, אבל בעשר השנים האחרונות חל שיפור ניכר באופן שבו גברים מתלבשים וקונים בגדים. מספיק להיכנס למחלקות הגברים העמוסות בסניפים של רשתות האופנה המהירה, למעצבים המקומיים הצעירים שמציעים אופנת גברים חדשה ולעובדה שיותר ויותר גברים קונים בגדים אונליין מחנויות מקוונות כמ Asos כדי להבין שמסתמנת, אולי, אלטרנטיבה זהירה לאופנת הקרוקס ומכנסי האינסטלטורים.
אל המהפכה הזו מצטרפים עומר ברק, תסריטאי, עיתונאי וסופר ורענן שקד, עיתונאי "ידיעות אחרונות"' שיצאו לאחרונה בקמפיין מהפכני בשם "רביעי בז'קט" שקורא לגברים לעטות עליהם ז'קט בימי רביעי. כלומר, ממש היום. ואם אתם לא לובשים ז'קט כרגע, לכו מהר לקנות אחד במכירות סוף העונה.
"לא עוד חולצת מסלול, לא עוד קרוקס — ליום אחד בשבוע, כולנו לובשים ז'קט!" הם כתבו בדף הפייסבוק שלהם ("רביעי בז'קט" שצבר בשבוע מאז שנולד כבר כמעט 500 לייקים).
"כמו על הדברים זה התחיל כמעט בטעות ובלי שהתכוונו", מספר ברק, שיחד עם שותפו שקד ערכו הרצאה משותפת ויצאו אחריה לשתות. הם לבשו ז'קטים להרצאה ואיתם המשיכו לבר, שם פגשו חברה שראתה אותם ושאלה אם הם ברחו מחתונה. "זה כל כך עיצבן אותנו", מסביר ברק, "וחשבנו שאנחנו המדינה היחידה בעולם המערבי שבה גברים שיוצאים מהבית לבושים בז'קט צריכים להתנצל. דיברנו על זה, שמנו תמונה שלנו בפייסבוק לבושים בז'קט וכתבנו, "רביעי בז'קט". תוך כמה ימים אנשים התחילו להעלות תמונות שלהם בז'קטים ולתייג "רביעי בז'קט", וגם התחלנו לקבל מיילים מאנשים שהודו לנו על היוזמה ואמרו שהם חיכו לרגע הזה, אחרי שאנשים צוחקים עליהם כל הזמן שהם לבושים בהידור מדי או מכאלה שסיפרו שאנשים עוצרים אותם ברחוב ומתפעלים מהז'קטים".
הישראלים דוחים את המראה המחויט בגלל האג'נדה הסוציאליסטית של קום המדינה?
"יש פה עיוות היסטורי. תל אביב בשנות ה־30 הייתה מקום שבו גברים היו אלגנטיים והלכו בז'קטים, ואילו אחריהם השתלטו בני העלייה השנייה והשלישית על מוקדי הכוח ומחו נגד התרבות הבורגנית ואופני הלבוש שלה, מז'קטים ועד ישיבות בבתי קפה. אבל גם אם בן־גוריון הלך בחאקי כהתרסה, מה לזה ולגברים חמישים שנה אחרי, כשהם לבושים בחולצות מקומטות או חולצות סוף מסלול בנות עשר שנים? יש הבדל גדול, ובעיקר אני חושב שלא עומדת מאחורי השלוכיות הזו שום אידיאולוגיה".
אולי זה מזג האוויר? אולי זה תרבות אחרת?
"אני לא חושב. אתה נוסע לאירופה, ולא רק לצרפת ובריטניה, אלא גם לאלבניה או הונגריה, ואתה רואה גברים מסביבך ברחוב לבושים בז'קטים, וזה נראה יפה. גם מזג האוויר נראה לי כמו תירוץ. אנחנו לא היחידים שחם במדינה שלהם. אולי בקיץ לא אלבש ז'קט, אבל בישראל חם חמישה חודשים בשנה, ובשאר הזמן זה מקום אדיאלי להסתובב בו בז'קט. מה גם שאסור לשכוח שזה משהו מאוד פרקטי: זה בעצם מעיל שיש לו מלא כיסים, הארנק לא תופס את כל כיסי המכנסיים שלך והמפתחות לא משתרבבים משם ברישול".
מה ז'קט עושה למי שלובש אותו, בעצם?
"אתה פשוט מרגיש בו טוב כי אתה נראה טוב. ואין גבר שז'קט לא נראה עליו טוב, כל עוד אתה קונה ז'קט במידה שלך ולא כזה שנראה כאילו לקחת אותו מסבא שלך. אני מרגיש מכובד ומקצועי, ואין סיכוי שזה לא ירשים אנשים סביבך. אני לא מבין אנשים שיוצאים מהבית במכנסיים קצרים לישיבה עסקית או נעולים בכפכפים. יש אנשים שזה נראה להם חלק מהקסם הישראלי, אבל זה סתם כיעור. ובכלל, אולי לא נצליח להלביש את כולם בז'קטים אבל אנחנו רוצים לפתוח את האופציה הזו לדיון, ולנסות ללמד אנשים שיש קודים אנושיים שצריך להתאים את עצמנו אליהם. או בכל מקרה, להפוך את הדיון ולשאול: למה אתה מסתובבים עדיין עם טישירט מהתיכון".
את התסכול של ברק ממשיך שקד. "אני אוהב לראות את עצמי בז'קט, ואני אוהב למדוד ז'קטים בחנויות — רק שאין לי לאן ללבוש אותם. זה מרגיש יותר טוב ונראה יותר טוב, זה משדרג אותך והופך את היום שלך ליותר טוב".
אבל ההתמקדות בז'קטים היא רק תירוץ להתעסק באופן שבו גברים נראים ברחוב הישראלי. "כל דבר שהוא קצת נראה 'לבוש' מיד נחשב כאילו הלובש אותו בדרך לחתונה", מסביר שקד. "חוץ מכמה מגזרים עסקיים שתחומים למרכז תל־אביב, אתה נראה כמו פריק אם תלך באופן אלגנטי יותר. אני לא רוצה להיכנע למראה של ג'ינס וקפוצ'ון, אני רוצה להתלבש כמו בן אדם".
ויש, הם אומרים, סיכוי גדול שהלבוש גם ישפיע על המזג הרותח שלנו, הישראלים. "אין ספק שאנשים בז'קט, וגברים בפרט, הופכים לאנשים יותר מתונים. אתה מתייחס למישהו בז'קט יותר בכבוד, ואנשים מתייחסים אליך בכבוד יותר. אני חושב שאם גברים יתחילו ללבוש ז'קטים, הם יקללו פחות, יהיו גסי רוח פחות וישפרו מעט את המראה של הרחוב הישראלי, שהוא נורא מכוער, ארכיטקטונית ואופנתית. זה המינימום שאנחנו יכולים לעשות. תראה, עוד מעט תהיה כאן רכבת קלה, אי־אפשר יהיה לנסוע בה כשאתה לבשו כמו שלומפר. לפחות תיראה כמו בן אדם".
