יובל, בוגר לימודי מגדר ואבא במשרה מלאה, ומתן, מנהל בתעשיית המחקרים הקליניים ידעו כבר בשלבים המוקדמים של הקשר שהם רוצים ילדים.

"שנינו היינו הולכים לערבי דראג ב'אוויטה', כל אחד עם החבורה שלו. בין ההופעות התחלנו לדבר", נזכר יובל בפגישתם הראשונה. "אני התחלתי עם מתן. בהתחלה הוא אמר לי שהוא צריך לחשוב על זה, והנחתי שזו דרך מנומסת לומר לי לא, אבל אחרי חודשיים הוא נישק אותי במסיבה ומאז הכל היסטוריה. אחרי חצי שנה עברנו לגור ביחד, ואחרי שנתיים התחתנו פעמיים: פעם אחת במסיבה וטקס בארץ, ופעם אחת אזרחית, בקנדה, עם עדה פיליפינית ועד איראני שגררנו מהמסדרון. אנחנו ביחד כבר שבע וחצי שנים.

"שנינו ידענו שאנחנו רוצים להרחיב את המשפחה די מתחילת הקשר. אני טרנסג'נדר, וכשהתחלתי את התהליך ההורמונלי, הרופאים אמרו לי שבתוך שנה מערכת הרבייה שלי לא תהיה יותר מדי שימושית. בהתחלה חשבנו על פונדקאות, ותהינו אם נוכל להשתמש בביציות שלי. במהלך התקופה הזו יצא לנו לשמוע על תומאס ביטי, שהתפרסם כגבר הטרנסג'נדר הראשון שנכנס להיריון. היום אני יודע שהוא לא היה הראשון, אלא רק הראשון שהתפרסם. כששמענו את הסיפור שלו האוזניים התחדדו והרגשנו שנפתחת לנו אופציה, מה גם שפונדקאות הייתה מורכבת מבחינתנו, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה מוסרית. להפסיק לקחת הורמונים היה מורכב, אבל הבנתי שזה זמני והייתי מאוד ממוקד מטרה. ההיריון עם לירי היה תקופה מורכבת מבחינת הדרך שבה הסביבה תפסה אותי, אבל שוב, הייתי מאוד ממוקד מטרה. את לירי תיכננתי ללדת בבית, אבל זה לא קרה בסופו של דבר, מה שאומר שלצוות הייתה הכנה מאוד מינימלית למפגש איתי. אחרי הלידה אחות אחת שאלה אותי אם אני מתכנן להישאר אישה עכשיו. את אריה, לשמחתי, כבר ילדתי בבית עם מיילדות שבחרתי מראש.

לירי בן הארבע, ואריה בת השנתיים לומדים בחינוך ביתי. "כרגע זה נכון לנו. אם יש להם שאלות אני עונה, ומה שאני לא יודע אני בודק בגוגל. אנחנו אוהבים ללכת ביחד למפגשי חינוך ביתי, לחוגי דרמה וקרמיקה, אנחנו אוהבים לצאת לאכול במסעדות ביחד, ולנסוע לטיולים בחו"ל". •

עוד כתבות בפרויקט: