הקרב על מינוי השגריר במצרים
על התפקיד מתמודדים שבעה, שישה מהם דיפלומטים במשרד החוץ • המועמד המוביל: אופיר גנדלמן, יועץ מיוחד של נתניהו • ההחלטה: בשבוע הבא
דריכות במשרד החוץ לקראת מינוי השגריר הבא במצרים: אף שמדובר בתפקיד קשה ומתסכל, שבעה בני אדם מתמודדים עליו, ובהם יועץ מיוחד של ראש הממשלה נתניהו לענייני תקשורת ערבית.
ההחלטה על המינוי צפויה להתקבל ביום ראשון הקרוב על ידי ועדת המינויים של משרד החוץ. השגריר החדש ייכנס לתפקידו בקיץ (לאחר שגם הממשלה תאשר את מינויו) ויחליף את ד"ר חיים קורן המסיים כהונה מקוצרת בת שנתיים.
משרד החוץ פירסם מכרז, ועל התפקיד מתמודדים שישה דיפלומטים המשרתים בו, ובהם אישה אחת: איילת יחיאב, מומחית בכירה למצרים במרכז המחקר. לכל השישה רקע בתחום המזרחנות, חלקם אף שירתו בשגרירות בקהיר.
אלא שהמועמד המסקרן ביותר הוא אופיר גנדלמן (45), ראש מערך ההסברה לתקשורת ערבית במשרד ראש הממשלה. מכיוון שנתניהו מכהן גם כשר החוץ נראה כי סיכוייו של גנדלמן לקבל את התפקיד הם הטובים ביותר. הוא דובר ערבית רהוטה ומרבה להתראיין בערוצי התקשורת הערביים. בעבר שירת במשרד החוץ, פרש לשוק הפרטי וחזר שוב לשירות הציבורי. אם אכן יקבל את התפקיד — זה יהיה במעמד של מינוי פוליטי.
תפקיד השגריר במצרים אינו קל לדיפלומטים ישראלים. מטעמי ביטחון הם אינם זוכים כמעט לפרטיות בשל האבטחה הצמודה המוצבת עליהם (משיקולי ביטחון מוחזר הסגל הדיפלומטי בכל סוף שבוע ארצה, ובמשרד החוץ נערכים כעת לשנות את הנוהל הזה כך שהשגריר ואנשיו יישארו שם גם בסופי שבוע). נוסף על כך עליהם להתמודד עם יחס עוין בשל היותם ישראלים, וכן עם השלום הקר השורר בין המדינות וגורם להתנגדות עממית לשיתופי פעולה מסחריים ותרבותיים עם ישראל.
חיסרון נוסף: בשל הרגישות ביחסים בין המדינות מתנהלים כל המגעים הדיסקרטיים במסגרת התיאום האסטרטגי מעל ראשו של השגריר, וזאת באמצעות שליחו המיוחד של ראש הממשלה, עו"ד יצחק מולכו, קצינים בכירים בצה"ל ונציגים של מערכת הביטחון והמוסד.
אז מדוע בכל זאת יש קופצים על התפקיד? אחד המתמודדים מסביר כי למי שעובד במשרד בירושלים מדובר גם בקידום מקצועי וגם במשכורת כפולה.
לפנייה לכתב/ת 
