מפלגת שינוי

מלאכת הרכבת הממשלה האחרונה הייתה קשה ומתישה. למרות תוצאות הבחירות שהיו חד־משמעיות, הגיעה ממשלת נתניהו הרביעית להשבעה כמעט חודשיים אחרי הבחירות. נתניהו לא ניסה להסתיר את תסכולו וכבר בנאום החגיגי שנשא במליאת הכנסת לרגל השבעת הממשלה הוא תלה את הסחבת שליוותה את הקמת הממשלה בסיבה אחת: שיטת הממשל בישראל.

עוד בינואר 2015, לאחר הפריימריז בליכוד, הכריז נתניהו: "בימים הראשונים של הכנסת הבאה נחוקק חוק שיאפשר את שינוי שיטת הממשל בישראל. ראש המפלגה הגדולה הוא זה שאוטומטית ירכיב את הממשלה, שתכהן קדנציה מלאה". אבל מאז חלפה יותר משנה והצעת חוק ממשלתית של "חוק המפלגה הגדולה" אינה נראית באופק.

את הרעיון הזה מנסה לקדם בחודשים האחרונים המכון הישראלי לדמוקרטיה. החוקרים הבכירים של המכון ונשיאו, הח"כ לשעבר יוחנן פלסנר, נפגשים עם שרים, ראשי סיעות, יו"ר הכנסת וח"כים מובילים באופוזיציה, ומנסים לגייס את תמיכתם ברעיון. במכון משוכנעים כי החוק יכול להביא לשינוי מהותי ברמת המשילות בישראל. כיום החלפת הממשלות התכופה בישראל מקצרת את כהונת השרים באופן מבהיל כמעט: מאז שנת 1990 ישראל החליפה שר אוצר כל 20 חודשים, שר חוץ כל 19 חודשים, שר חינוך כל 16 חודשים ושר פנים כל 15 חודשים. "שום תאגיד עסקי רציני לא היה מסוגל לייצר הישגים עם אופק תכנוני וביצועי כל כך מוגבל, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר על שינויי עומק ברמה המדינית־לאומית", אומר פלסנר, "לכן השיטה הנוכחית מביאה לשיתוק לאומי ולקיפאון בנושאים הגורליים ביותר".

הרציונל של מציעי החוק פשוט: בבחירות שיתקיימו לאחר שינוי השיטה, יהיה תמריץ למפלגות להתאחד בגושים גדולים, "מפלגות עוגן", דבר שיסייע ליציבות השלטונית. בפגישותיהם בכנסת מציגים אנשי המכון סקר חדש, שלפיו 69% מהישראלים תומכים ביצירת שתי מפלגות עוגן גדולות. מעניין לציין שבפילוח הנתונים לפי מפלגות, דווקא מצביעי הבית היהודי הם התומכים הנלהבים ביותר במפלגות העוגן – 84% מהם תומכים ברעיון. הבאים אחריהם הם מצביעי המחנה הציוני, ש־%79 מהם תומכים במפלגות העוגן.

עוד עולה מהנתונים כי 63% מהציבור רואים חשיבות בכך שנתניהו יתרכז בנושא שינוי שיטת הממשל. עובדה נוספת ש"קורצת" לפוליטיקאים היא הנתון שלפיו הצעירים בישראל, קהל היעד האטרקטיבי ביותר עבור המפלגות, תומכים ברעיון יותר מהמבוגרים. לפי חוקרי המכון, מפגישותיהם עם הח"כים המובילים במפלגות הגדולות עולה כי קיימת הבנה שיש צורך ללכת למהלך כזה. התנגדויות נרשמו למשל בקרב חברי כנסת באופוזיציה, שטוענים מצידם שהבעיה היא לא משילות, אלא המנהיגות של נתניהו שמייצרת קיפאון.

כיום ההיתכנות לשינוי כזה נמוכה משום שהמפלגות הקטנות שמרכיבות את הקואליציה עדיין לא רוצות "לסגור אופציות". אם יהיו בחירות על הפרק וסוגיית האיחודים תבוא בחשבון (בין הבית היהודי לליכוד, למשל, או בין המחנ"צ ליש עתיד), ייתכן שתיקון השיטה יהפוך לריאלי. "ועד אז", מסכם פלסנר, "נמשיך לצערנו לטפל בדחוף על חשבון הזנחת החשוב והגורלי".

מהליכוד נמסר בתגובה: "ראש הממשלה מינה את השר יריב לוין לעמוד בראש הוועדה לשינוי שיטת הממשל. הוועדה, בה חברים נציגי כל סיעות הקואליציה, התכנסה בחודש שעבר ונדונו בה הנושאים השונים שעל הפרק. הוועדה תתכנס בשנית בחודש פברואר ונציגי הסיעות התבקשו להודיע בה את עמדת מפלגתם".