אהובה אהובתם

האינדי המזרחי הוא אמנם התת־ז'אנר הכי מעניין במוזיקה הישראלית בשנתיים־שלוש האחרונות, אבל תאריך לידתו מוקדם הרבה יותר. ב־1999 הוציאה אהובה עוזרי, לאחר שתיקה ארוכה, את האלבום "צלצולי פעמונים". עוזרי — כוכבת אדירה עוד בשנות ה־70, אבל מהצד הפחות נכון של הכביש — הגיעה באלבום ההוא לקהל חדש שמיהר להתאהב ובחר להישאר. ההמשך - למרות הניתוח שבו נאלצה להסיר את מיתרי קולה וחדלה לשיר מאז - היה חיבוק חם מהמיינסטרים. מלהיטים משותפים עם יהודית רביץ והדג נחש, ועד ל"מעלי דממה", אלבומה המשובח מ־2013 שבו התארחו בין היתר ברי סחרוף, אהוד בנאי, חוה אלברשטיין ושי צברי.

הההכרה והערכה העצומות - והמאוחרות מדי, יש לציין — שזוכה להן עוזרי בשנים האחרונות, ממשיכות. עכשיו היא זוכה למחווה נוספת, יפה, מוצדקת ומרגשת כקודמותיה. דקלון וסגיב כהן חזרו לבקר, עם עוזרי והבולבול טרנג הקבוע שלה, בעשרה משיריה, כשעל ההפקה הופקדו ניר מימון ודודו טסה - שניים שיודעים לתרגם עבר מוזיקלי עשיר לחוויה שתהפנט גם בהווה.

קאבר מוצדק — בניגוד למה שהורגלתם לחשוב מצפייה בריאליטי מוזיקלי — אינו דבר כה שכיח. "בשירי אהובה עוזרי" מורכב מרבים שכאלו והתוצאה מרגשת וסוחפת. דקלון וכהן מוכיחים כאן ששיתוף הפעולה הטרי יחסית שלהם רחוק מלהיות גימיק. בקיץ האחרון, כשהצמד התארח בהופעה של גלי עטרי והגיש מחרוזת תימנית שהרימה את האמפי, היה אפשר לחוש בכימיה ובתיאום האדיר ביניהם. היא ממשיכה גם כאן. השניים משייטים לאורך הרפרטואר של עוזרי: מ"אלילת האגם", "עמק הפרחים", "ילדה קטנה במזח" הנפלא, "עוד אשיר ואנגן" הצוהל, "לאן אלך" הנוגה, "צלצולי פעמונים" ועד ל"היכן החייל" — התשובה של ישראל השנייה ל"צמח בר" בימים שאחרי מלחמת יום הכיפורים, שממשיך לצמרר גם בביצוע המעולה של השניים.

אין רגע דל ב"בשירי אהובה עוזרי". מימון וטסה לא חרגו כמעט מהעיבודים המקוריים, אלא רק ליטפו קלות פה ושם כמו למשל ב"ילדה קטנה במזח" הנועל, שבו מתערבבות גיטרות רוקיות עם חליל ערבי ובוזוקי. השלישייה הזו יוצאת בקרוב גם לסיבוב הופעות. אל תפספסו אותם, לא כאן ולא שם.