ראשון 16 בדצמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    מטה אפל בהרצליה. העובדים צריכים לשנן היטב את מדיניות הסודיות
    ממון • 18.02.2016
    "בכל מכשיר של אפל יש משהו ישראלי"
    במהלך נדיר פותחת חברת אפל בפני "ידיעות אחרונות" את מרכז הפיתוח הגדול שלה בישראל, עם התכנון והעיצוב המיוחדים, והמעבדות שבהן מפתחים ובודקים את הרכיבים הרגישים ביותר של מכשיריה • סגן נשיא אפל ג'וני סרוג'י, הישראלי הבכיר בחברה - שאחראי להקמת המרכז, מגלה שאפל השקיעה בארץ כבר 1.2 מיליארד דולר • "סטיב ג'ובס תמך מאוד ברעיון של הקמת מרכז בישראל". לכל הטורים והכתבות מגיליון סופהשבוע ליחצו על שער העיתון
    שגיא כהן וישראל וולמן | צילומים: יובל חן

    חדר הישיבות שבו מקבל ג'וני סרוג'י את פנינו משקיף אל נוף בנייני ההיי־טק של הרצליה פיתוח. על השולחן הלבן מונחים, כמו במסדר צבאי מתוקתק, הגאדג'טים הכי נוצצים שהשיקה אפל בשנה האחרונה: אייפון 6s, אייפון 6s פלוס, אייפד פרו ומחשב המקבוק החדש — כולם מיושרים זה לצד זה, במרווחים מדויקים. סטיב ג'ובס המנוח, מייסד אפל שהיה ידוע בקנאותו הכפייתית לאסתטיקה, היה בוודאי מרוצה.

     

    "ערכי הליבה של אפל מתקופת ג'ובס נותרו ללא שינוי עד היום", אומר לנו סרוג'י. "ערך מספר 1 הוא לספק ללקוחות מוצרים שמעשירים את חייהם, והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא באמצעות עיצוב יפהפה, החומרה הטובה ביותר והתוכנה הטובה ביותר. אנו מחזיקים ושולטים בכל התחומים הללו, ולכן מספקים את החוויה הטובה ביותר. זה מה שהופך אותנו לייחודיים".

     

    אף שסרוג'י — מומחה עולמי בטכנולוגיות מתקדמות — הוא דמות כמעט אנונימית בארץ, מדובר באחד הישראלים הבכירים והמשפיעים ביותר בתעשיית הטכנולוגיה העולמית. בדצמבר האחרון הוא קודם לתפקיד סגן נשיא בכיר לענייני טכנולוגיות חומרה באפל. משמעותו של הטייטל הזה, "סגן נשיא בכיר", היא חברות בשדרה הניהולית הבכירה ביותר של אפל — כבוד השמור לעשרה אנשים בלבד, בהם מעצב־העל האגדי ג'וני אייב ומנהל השיווק הגלובלי פיל שילר.

     

    וחוץ מזה, סרוג'י הוא גם האחראי להקמת מרכז הפיתוח של אפל בישראל. בסוף שנת 2011, אפל, תחת המנכ"ל הטרי טים קוק שנכנס לנעליו של סטיב ג'ובס בעקבות מחלתו, החליטה בחשאי להקים מרכז פיתוח חומרה בישראל. הרקע היה ההחלטה האסטרטגית שקיבלה החברה להתחיל לפתח רכיבי חומרה ושבבים עבור מכשיריה הניידים בכוחות עצמה, בלי להסתמך על יצרניות אחרות, כמקובל בתעשייה. לצורך כך נדרשה אפל להגדיל את מערך הנדסת החומרה שלה ולאתר מוקדי ידע גם מחוץ לארה"ב. סרוג'י היה זה שהפנה את תשומת הלב של הנהלת אפל לישראל.

     

    הקפטריה. משיפודי עוף ברוטב מתקתק ועד סושי מעוצב בקפידה, בעלות של 30 שקל לארוחה
    הקפטריה. משיפודי עוף ברוטב מתקתק ועד סושי מעוצב בקפידה, בעלות של 30 שקל לארוחה

     

    "היו לנו מרכזי פיתוח בתחום החומרה בקופרטינו ובאוסטין, והגענו למסקנה שלישראל יש בסיס מומחיות בטכנולוגיות עמוקות, בזכות האוניברסיטאות והסטארט־אפים הרבים שנמצאים בה. ראינו שיש כאן חדשנות, רעיונות ויכולות גבוהות", אומר סרוג'י בראיון בלעדי וראשון שהוא מעניק לתקשורת הישראלית. "כשסטיב היה המנכ"ל הוא מאוד תמך ברעיון של הקמת מרכז מחקר ופיתוח בישראל. גם טים קוק, שהחליף אותו בתפקיד, תומך מאוד במרכז ובטכנולוגיות שפיתחנו בישראל. הוא אף ביקר כאן בפברואר שעבר, מה שמעיד עד כמה הוא נלהב בנושא".

     

    כמעט במקביל להחלטה ההיא ביצעה אפל רכישה ראשונה של סטארט־אפ ישראלי: חברת אנוביט מהרצליה, שנרכשה בסכום שהוערך אז בכ־400 מיליון דולר. "החלטנו לרכוש את אנוביט כי מצאנו בה את המומחיות ואת הטכנולוגיות שביקשנו", אומר סרוג'י.

     

    המשימה הבאה, ואולי החשובה ביותר, הייתה למצוא מנכ"ל למרכז הפיתוח. "הדבר הראשון שצריך כאשר מקימים מרכז פיתוח חדש הוא מנהל טוב, בעל הכישורים הנדרשים וההתאמה התרבותית", מסביר סרוג'י. לתפקיד היוקרתי נבחר אהרון אהרון, מנהל ותיק ומוערך בענף השבבים. לשניים היכרות קרובה: אהרון היה המרצה של סרוג'י בטכניון. "הוא אדם מאוד מוכשר, בעל יכולות יוצאות דופן", אומר סרוג'י. "הכרתי אותו ואת אישיותו וידעתי שהוא יתאים לנו מאוד".

     

    בדיחות עם העובדים

     

    חלל העבודה. משטחים של צמחייה השוברים את הלבן השולט
    חלל העבודה. משטחים של צמחייה השוברים את הלבן השולט

     

    וכך, כמעט מתחת לרדאר התקשורתי, החלה אפל להשקיע בישראל. החברה חושפת בפנינו לראשונה כי עד כה השקיעה בארץ סכום עתק של 1.2 מיליארד דולר, והיא מעסיקה כאן 800 עובדים, רובם מהנדסי חומרה ותוכנה, מתוכם 400 שגויסו בשנתיים האחרונות בלבד. היא הספיקה לרכוש שתי חברות נוספות, בסכום כולל של מאות מיליוני דולרים, ולפני שנה פתחה בניין משרדים מפואר בהרצליה פיתוח הפועל במקביל לשלוחה התופסת כמה קומות באחד מבנייני פארק מת"מ בחיפה. והיא ממשיכה לגייס עובדים במרץ, לפי הצרכים המתפתחים.

     

    אם אומת ההיי־טק חיפשה חיזוק נוסף למה שאומרים על המוח של המהנדס הישראלי, הנה היא קיבלה את החיזוק האולטימטיבי. כשחברה מוערכת כמו אפל פותחת בישראל מרכז פיתוח חומרה ראשון מחוץ לארה"ב, זו לא רק גאווה, אלא גם מהלך בעל ערך כלכלי עצום למשק הישראלי ולענף ההיי־טק בכלל — בוודאי אם אפל תמשיך להרחיב את פעילותה כאן בעתיד, כפי שהיא מצהירה באופן מפורש.

     

    אז איך ייתכן שישראלים רבים כלל לא שמעו על פעילות הפיתוח של אפל בישראל? התשובה היא, כמובן, המדיניות החשאית הנוקשה של החברה, שנוצקה בצלמו ובדמותו של ג'ובס. המנכ"ל טים קוק הודה לאחרונה בראיון שהעניק בארה"ב לתוכנית "60 דקות", כי "אפל חשאית יותר מהסי־איי־איי". והוא לא הגזים: הנה, החברה נמצאת בארץ מאז חודש מארס 2012, וזו הפעם הראשונה שהיא מאפשרת לעיתונאים הצצה לקודש הקודשים שלה ומאפשרת לבכיריה להתראיין לתקשורת הישראלית.

     

    מנכ"ל אפל ישראל, אהרון אהרון, לבבי ונטול גינונים, לוקח אותנו לסיבוב בבניין החדש והנוצץ בהרצליה, שנראה כמו מוצר שעבר תחת ידו הקפדנית של אחד ממעצבי החברה: הצבעים השולטים במסדרונות, במשרדים ובפינות העבודה הם לבן וזכוכית. על חלק מהמחיצות השקופות ניתן לראות שרבוטי שרטוטים ומשוואות, אך מעבר לכך מרחבי העבודה מסודרים למופת, משדרים תחושה כמעט סטרילית. על הקירות תמונות תקריב ענקיות, כמעט ארוטיות, של אייפונים, אייפדים ושעוני אפל.

     

    ג'וני סרוג'י. "ערכי הליבה של אפל מתקופת ג'ובס נותרו ללא שינוי" | צילום: עמוס בן גרשון לעמ
    ג'וני סרוג'י. "ערכי הליבה של אפל מתקופת ג'ובס נותרו ללא שינוי" | צילום: עמוס בן גרשון לעמ

     

    העובדים יושבים ב"שכונות". כל שכונה היא קבוצה של ארבעה תאי עבודה. כמו בגאדג'טים שלה, גם עיצוב התאים באפל אינו מקרי: הם תוכננו בתהליך ארוך ומדוקדק, שכלל הקמת תאי־דמה שנועדו לבחון, למשל, את הגובה האופטימלי של המחיצות המפרידות בין התאים: מספיק נמוך כדי לעודד עבודה משותפת; מספיק גבוה כדי לשמור על פרטיות ושקט. בראש המחיצות שולבו משטחים של צמחייה עדינה השוברת את הצבע הלבן השולט.

     

    אפל גאה מאוד בערכים הסביבתיים שלה — צידו האחד של החלל המרכזי של הבניין הוא למעשה קיר ענק, בגובה 20 מטר, של צמחייה חיה. הקיר הזה מאתגר את הגננים במקום, ודורש שיטת טיפול ייחודית. במרכז החלל — מסך ענק, המשמש בין השאר להקרנה פומבית של ההשקות המפורסמות של מוצרי אפל. מעליו תלויים גשרים גבוהים, בעלי רצפת זכוכית, המחברים בין שני חלקיו המקבילים של הקומפלקס.

     

    המבנה הוקם על ידי חברת גב־ים, ותוכנן ועוצב על ידי משרד ישר אדריכלים. על עיצוב הפנים, הגשרים והקיר הירוק אחראי משרד גרינהאוז אדריכלים. כל אלה עבדו, כמובן, בצמוד לאפל ותחת פיקוחה.

     

    גם כבכיר בתאגיד האמריקאי הענק והדיסקרטי, אהרון נראה כמנכ"ל מהסוג הכי ישראלי שיש. כשאנחנו צועדים במסדרונות הוא מברך את העובדים הצעירים החולפים על פניו, שואל אותם לשלומם בשמם הפרטי, ומחליף איתם עקיצות ידידותיות. "הסטנדרטים שלנו מאוד גבוהים, אנחנו תמיד מחפשים את המהנדסים הטובים ביותר, ובדרך כלל אנחנו מצליחים. האוכלוסייה פה טובה מאוד בדרך כלל", הוא מסמן בידו לעבר קבוצה משועשעת של עובדים, "טוב, אולי חוץ משלושת החבר'ה האלה". השלושה פורצים בצחוק מתגלגל.

     

    מנכ"ל אפל ישראל אהרון אהרון: "הסטנדרטים שלנו מאוד גבוהים. אנו מחפשים ומוצאים את המהנדסים הטובים ביותר"
    מנכ"ל אפל ישראל אהרון אהרון: "הסטנדרטים שלנו מאוד גבוהים. אנו מחפשים ומוצאים את המהנדסים הטובים ביותר"

     

    הסודות הכי כמוסים

     

    רגע, אל תתבלבלו. אם האייפון שלכם מתקלקל, לא כדאי לכם למהר עכשיו להרצליה ולדרוש החזר מאהרון אהרון. הפעילות של אפל בישראל ממוקדת, נכון להיום, בהנדסת חומרה ובפיתוח טכנולוגיות. את הפעילות הקמעונאית (מכירה ושיווק של המוצרים) בארץ היא לא מבצעת בעצמה, אלא באמצעות מפיצות מקומיות. הפער הזה מתסכל מעט: מצד אחד, החברה משקיעה כאן הון, מעסיקה מאות עובדים ומחשיבה את ישראל כבסיס אסטרטגי עבורה. מצד שני, היא לא טרחה עד כה לפתוח כאן חנות אפל רשמית, והשקות המוצרים מתבצעות בארץ באיחור מרגיז.

     

    אפל חושפת כאן לראשונה באופן פומבי, כי במרכזי הפיתוח שלה בהרצליה ובחיפה עובדים הצוותים הישראליים על מגוון רחב של טכנולוגיות חומרה עבור מכשיריה השונים: אחסון, שבבים, מצלמות וקישוריות אלחוטית. במילים אחרות, באפל ישראל עובדים, בעצם, על "האיברים הפנימיים" החשובים ביותר של האייפונים, האייפדים, מחשבי המק והשעונים. "תרים כמעט כל מכשיר של אפל ותמצא בו משהו שאנחנו עושים", אומר אהרון. "אנחנו מהווים מקום אסטרטגי מאוד עבור אפל".

     

    אחת המשמעויות לעובדה הזו היא שאהרון ואנשיו נחשפים, חודשים רבים לפני כל העולם, לסודות הכמוסים ביותר של אפל — המכשירים הבאים שאותם היא מתכוונת להשיק. "אנחנו עובדים כאן על מוצרים שמתוכננים להיחשף רק ב־2017־2018", הוא אומר. והמכשירים הללו, שאין חובב גאדג'טים שלא היה נותן הרבה בשביל להציץ בהם — נמצאים כאן, בהרצליה, במעבדות הקומה הראשונה, במרחק מטרים ספורים מאיתנו, מוחבאים היטב מאחורי וילון שחור. "הווילון נמצא שם לכבודנו", אנחנו מנחשים. אהרון צוחק: "לא, לא, הוא תמיד שם".

     

    הצוות הישראלי, מתברר, משחק בחברה תפקיד מרכזי במיוחד בכל הנוגע לתכנון ולפיתוח רכיבי האחסון, למשל הזיכרון של האייפון — זה שבו נשמרים קובצי המוזיקה, התמונות וההודעות. כן, באפל ישראל עובדים כבר עכשיו על רכיבי האחסון של האייפון הבא שיושק, ככל הנראה, בסתיו הקרוב.

     

    באפל מסבירים כי רכיבי האחסון חשובים במיוחד כדי ליצור חוויית משתמש טובה: למשל, כדי שניתן יהיה לצלם רצף מהיר של תמונות באייפון, ללא עיכוב והשהיה, וכדי שהמידע השמור בזיכרון המכשיר יישמר לאורך שנים ולא ייפגם.

     

    אנו מסיירים במעבדות שבהן מבצעים מהנדסי החברה בדיקות על הרכיבים הרגישים, כדי לבדוק את אורך החיים והאמינות שלהם. בין השאר, משתמשים שם בתנורים מיוחדים ש"מאיצים" את תהליך השחיקה של רכיבי הזיכרון ומביאים אותם לקצה אורך החיים שלהם — הכל כדי לבחון את עמידותם.

     

    לא מנקרים עיניים

     

    "אחד הדברים היפים ביותר באפל הוא שאנחנו עושים את הכל פשוט", אומר לנו סרוג'י מאוחר יותר, בחדר הישיבות עם מסדר האייפונים והאייפדים. "מבחינת המשתמש, זו חוויה פשוטה מאוד: לוחצים על כפתור ומצלמים. מאחורי הקלעים מתבצעות פעולות טכנולוגיות רבות ומתקדמות, אבל אנחנו לא רוצים שהלקוחות שלנו יחשבו על המורכבות הזו. אנחנו עושים זאת עבורם. ואחד הדברים שאני למדתי זה שהכי קשה לעשות משהו פשוט".

     

    אתם מתכוונים להמשיך לרכוש חברות בישראל ולהרחיב את הפעילות בארץ?

     

    "אינני יכול לענות על כך, כי כל מידע על רכישה שנבצע בעתיד נשמור לעצמנו, ואני לא בהכרח אומר בכך שנעשה רכישות נוספות. בכל מקרה, אנחנו ממשיכים לגייס עובדים, כולל בישראל, ואנו מחויבים למרכז הפיתוח בישראל".

     

    אף שהנושא ללא ספק קרוב לליבו, סרוג'י מסרב להשיב על שאלות הנוגעות לדרכים שבהן ניתן להגביר את שילוב הערבים הישראלים בענף ההיי־טק. "את השאלה הזו צריך להפנות לממשלה".

     

    אפל ידועה כמקום עבודה מבוקש, אך גם בכך שההטבות שהיא מספקת לעובדיה הן לא מנקרות עיניים, בהשוואה לחברות כמו גוגל או פייסבוק. כאן לא תמצאו מגלשות, עצי הדר בלב המסדרונות או חדרי משחקים מפוארים. מספרים כי עובד אפל אמיץ במיוחד העז לשאול פעם את סטיב ג'ובס מדוע ההטבות באפל כה צנועות. "התפקיד שלי הוא לגרום למניה לעלות, כדי שלכם יהיה כסף לקנות לעצמכם את כל הדברים האלה", השיב לו הבוס.

     

    אבל אל תדאגו לעובדי אפל. המשכורות נדיבות, שלא לדבר על האופציות. ומה שבטוח: הם לא רעבים. "מרכז העצבים" של הבניין בהרצליה הוא קפטריה בשם Caffe Macs, סניף של רשת הקפטריות הממוקמות בכל מרכזי החברה בעולם. מכאן יוצאות בכל יום 600 מנות שף משובחות. סגנונות האוכל מגוונים: משיפודי עוף ברוטב מתקתק עד סושי מעוצב בקפידה. המנות, אגב, אינן מוגשות חינם אלא במחיר עלות — בסביבות 30 שקל לארוחה. אבל שוב, הדאגה לארנקם של מהנדסי אפל מיותרת: בכל חודש הם מקבלים במשכורת הקצבה לצורך מזון, סכום שאותו הם יכולים לבחור להוציא בקפטריה או באחת המסעדות שבאזור.

     

    עובדים חדשים שמצטרפים לאפל יצטרכו לעבור קודם דרך "אוניברסיטת אפל". כן, זה אמיתי לגמרי: מדובר ביוזמה של סטיב ג'ובס, שנועדה להחדיר למגויסים חדשים את תרבות העבודה הייחודית של אפל. באוניברסיטה, המהווה מעין תהליך מורחב יותר של "יום אוריינטציה" המקובל בארגונים רבים, העובדים לומדים את ההיסטוריה של החברה, תהליכי העבודה, שלבי תכנון מוצר, הגישה לפתרון בעיות ולשיתוף רעיונות ועוד.

     

    בנוסף, העובדים צריכים לשנן היטב היטב את מדיניות השמירה על סודיות. אסור להם להסגיר פרטים על עבודתם לאף אחד מחוץ לחברה (ולעיתים גם לחבריהם שעובדים על פרויקטים אחרים). אפל הרוויחה ביושר את המוניטין של חברה סודית נוקשה, שאף ממדרת את העובדים שלה עצמה על בסיס העיקרון שכל אחד מקבל רק את המידע לו הוא זקוק.

     

    ואולי זה רק נראה כך מבחוץ. אנו נפגשים עם שני מנהלים נוספים בשלוחה המקומית — נביל סקראן, שמנהל את המתקן של אפל בחיפה, וטל ענבל, מנהל צוות פיתוח — ושואלים עד כמה קשה לישראלים להתמודד עם התרבות הנוקשה הזו. "זה אולי נראה כך מבחוץ, אבל אני לא חושב שזה נכון", משיב ענבל. "אנו מקבלים את כל המידע שלו אנו זקוקים על מנת לעבוד על המוצרים. אין חסמים, אחרת לא היינו יכולים לעבוד".

     

    סקראן מסכים: "נכון שאנחנו לא יודעים את כל סודות המוצרים העתידיים, אבל אני לא חושב שזה הכרחי כדי לעשות את עבודתנו. כל מהנדס מקבל את כל הגישה למידע שלו הוא זקוק".

     

    ואיך זה לעבוד באפל? "אני אוהב את הקצב", משיב סקראן. "הוא אינטנסיבי, אבל אנחנו ממוקדים בתוצר ולא בשעות העבודה. מרגישים כאן שאין יותר מדי בולשיט ופוליטיקות פנימיות. פשוט עושים עבודה טובה".

     

    לדברי ענבל, אף שאפל היא אחת מהחברות הגדולות והעשירות בעולם, התחושה היא עדיין של עבודה בסטארט־אפ. "במובנים של דינמיות וחדשנות, אנחנו דווקא מרגישים חלק מקבוצה קטנה", הוא אומר. "וזה מתאים לתרבות הישראלית".

     

    מהטכניון עד הנהלת אפל: הקריירה המטאורית של סרוג'י

     

    בשיחה לא פורמלית הוא לבבי וחייכן, אבל כשכפתור ההקלטה נלחץ, הוא דרוך ונחוש – ברור, כי ג'וני סרוג'י, סגן נשיא אפל, מאייש את אחד התפקידים הבכירים ביותר בחברת הטכנולוגיה מהחשובות בתבל. סרוג'י הוא בן למשפחה ערבית־נוצרית מחיפה. הוא למד מדעי המחשב בטכניון, ולאחר מכן פצח בקריירה מטאורית ביבמ ובאינטל, תחילה בישראל ובהמשך בארה"ב, לשם עבר עם משפחתו.

    ב־2008 קיבלה הקריירה שלו תפנית כשהצטרף לאפל — חברה שנחשבה אז נועזת אבל קטנה בהרבה מהענק שאנחנו מכירים כיום. ג'ובס עדיין ישב על כס המנכ"ל, והאייפון נחשב למוצר נישתי יחסית, שנמצא בתחילת דרכו. בשנים שחלפו הפכה אפל לאימפריה, ואילו סרוג'י, מן המעטים שזכו לאמונו המלא של הבוס האגדי, עשה את דרכו במהירות במעלה סולם הדרגות בחברה.

    אבל זה לא בא בקלות. לצעירים, שרק מתחילים קריירה בענף ההיי־טק ורוצים להגיע רחוק, מסכים סרוג'י לתת טיפ אחד, עיקרי וחשוב: עבודה קשה ועוד עבודה קשה. "אני לא חושב שיש מתכון מדויק שאפשר לתלות על הקיר ולומר — אם תעשה אחת, שתיים ושלוש, תצליח בחיים ותהפוך לסגן נשיא בכיר באפל", הוא אומר. "זה מאוד מורכב. אבל מה שעבד עבורי הוא הכלל שעבודה קשה זה תמיד דבר טוב. בנוסף, חשוב להשיג השכלה מתאימה בזמן הנכון, ולהיות מאוד רציני לגביה. חשוב מאוד להיות מעמיק, בכל נושא — במדע וביסודות ההנדסה. וכך בונים את הקריירה, צעד אחר צעד".

    ועוד טיפ: תתאזרו בסבלנות ואל תמהרו כל כך. "לפעמים אני רואה חבר'ה צעירים שמנסים למהר, הם רוצים להפוך למנכ"ל בתוך עשר שנים. צריך לקחת את זה צעד אחר צעד, לבנות יסודות נכונים שמתחילים בהשכלה, וכך להתקדם בחיים. ובנוסף, תמיד תהיה כן ואמיתי לגבי כל דבר שאתה עושה".

     

     

     


    פרסום ראשון: 18.02.16 , 15:57