"אני בתקופה של חזרה לשאול הצעיר, היפה והחתיך"
השף שאול בן אדרת מודה שהוא זללן, אך מנסה לפצות על ההרגלים הרעים בהליכות וברכיבה על אופניים • המומחים ממליצים לו להעביר מעט אנרגיות ותשומת לב מהמטבח אל עבר עצמו, גופו ונפשו
מי אני: "שף ובעלים של המסעדות קימל, קימל בגלבוע, התרנגול הכחול, מיסטר אנד מיסיס לי, וכעת פתחתי את היוגורט קיטשן בתל־אביב. אני מצטלם לסדרה שנקראת 'מבשלים כמו סבתא', ובקרוב יוצא לצלם באיטליה עונה רביעית של 'מתכון לחופשה'. אני מקים ביתן ישראלי בפסטיבל גדול של העיתון הגסטרונומי הכי נחשב במדריד. בין לבין אני עושה אירועי גאלה ברחבי העולם. גר בתל־אביב עם אשתי ויד ימיני אורית וארבעת ילדינו. בן 51, הייתי 1.79 מ' אבל ירדתי ל־1.77 מ' והסבירו לי שאנשים נעשים נמוכים. נורא מבאס שאמות 1.70, אין כמו צעירים וגבוהים. שוקל 106 קילו".
יום העבודה שלי: "העבודה שלי קשה ותובענית, גם פיזית וגם מנטלית. כשאתה גומר סרוויס ביום עבודה אתה סחוט כמו לימון. מי שלא במקצוע לא יבין את זה, במיוחד כי העבודה נמשכת לכל אורך היום. עבודה של טבחים זה כפול ממה שבן אדם ממוצע עובד, אני צריך לרצות אנשים, להתלהב, להישאר באקשן, שישמעו עליי, זה לא נגמר.
"קם בשש בבוקר, קורא עיתון עם הקפה, יוצא לעבודה בשמונה וחוזר לנוח בצהריים במשך שעה וחצי. בשבע בערב חוזר למסעדות עד חצות ובשתיים בלילה הולך לישון. אני יוצא לעבודה וחוזר עם אורית. הילדים רואים אותנו בבוקר ואחר הצהריים, ותמיד יש לנו ארוחת צהריים חמה שאנחנו משתדלים לאכול יחד. אחת לחצי שנה הילדים ממנים מישהו לוועד בית שבוחר מה נעשה בשבתות, מבאולינג ועד סרטים. בשישי בערב הילדים מגיעים איתנו, למרות שיש עומס והמסעדה מפוצצת, וכל אחד מהם תופס פינה. זו לא משפחה נורמלית, אבל מצאנו את השיטה שעובדת לנו. מעניין להם, הם אוהבים את האקשן, הלחץ. זה שמח, כיף גדול. הטמפרמנט הזה עבר אליהם באופן אוטומטי.
"במהלך השבוע אני עושה ניסיונות במטבח, פותר בעיות, ובערב מתעסק באוכל נטו. לקימל בגלבוע אני מגיע בשבתות, אני מת על המקום, אבל יש גבול לכמה שאפשר להתרוצץ. כל מסעדה היא ילד בפני עצמו, שצריך לדאוג לו".
התזונה שלי: "אצלי זו מנדולינה, עכשיו אני בתקופה של חזרה לשאול הצעיר, היפה והחתיך. התחלתי לאכול פרוסה או משהו קטן לפני שאני יוצא מהבית, וזה משהו שמעולם לא הצלחתי לעשות בעבר. גיליתי שזה מרגיע את הגוף ואני לא מורעב. ב־11 חוטף משהו קטן עם העובדים ובצהריים מגיע הביתה ואוכל מה שאורית הכינה: דגים בתנור, עוף, קציצות, משהו מבושל וחם.
"בערב אני אוכל במסעדה לפי החשק והלחץ, אלו השעות הלא טובות שלי ואני זולל. כשנגמר הלחץ של הסרוויס אני מרגיש את הרעב ומרביץ בלי הכרה, הורס לי את כל שיווי המשקל. בתיאוריה אני יודע מה לאכול, מכיר את כל החוקים, אבל בפועל אני כל הזמן חושב על אוכל ולא מצליח ליישם את הידע. יש לי התפרקות של 'מגיע לך לאכול טוב בסוף היום'.
"אני שותה הרבה מים, קפה גם, אלכוהול מדי פעם. אורח חיים לא הכי בריא, אבל בסדר. אני יותר מודע לאוכל בריא, אבל אוכל עבורי זה עניין של רגעים, חשקים, איך עובר היום שלך. אוכל זה תרופה לנפש. הבעיה שלי היא שאם אני מתחיל מתוק, אני מסיים. אם יש עוגה, אני מחסל את כולה, לא פרוסה. זה כל כך טעים ועושה כל כך טוב למחשבות, עושה אותך מאושר".
כושר: "שלוש פעמים בשבוע הליכה של שעה עם אשתי, שזה גם זמן איכות שלנו. רוכב על אופניים 25 ק"מ ביום - מהבית לקימל, משם לתרנגול, ושוב בית וסידורים. אני לא עושה כוח, כי אין לי כוח. כל הכוח שלי יוצא במטבח".
טיפוח: "אני עושה לעצמי פדיקור־מניקור מגיל 10, אני אלוף. מתרחץ פעם־פעמיים ביום, מסתפר בעצמי פעם בשבוע, רוחץ הרבה ידיים ושוטף הרבה פנים ללא סבון, כדי שהעור לא יתייבש. רק כשאני יוצא מהמטבח אני שוטף עם סבון. עושה מסז' פעם בשבוע, זה מרגיע אותי ומפנק".
לנפש: "בכל בוקר כשאני מתעורר יש בי פחד. אין ביטחון במקצוע הזה, צריכים להיות מאוד חרוצים כי מי שנח בסוף שוקע. צריך לייצר דברים חדשים ולרגש ולשמח ולשפר ולייעל, וזה לא נגמר. עם כל הקושי, זה מקצוע יפה, כי בכל שנייה ודקה יש רעיונות חדשים וצורות הגשה ומנות ודקורציה ולשנות צבעים. אתה כל הזמן בעשייה. אני אוהב את הדרייב הזה. אין דבר כזה שאין לי חשק, אני מייצר את החשק.
"אורית מאוד דומה לי, היא אישה עם הרבה כוחות והרבה אמביציה. אנחנו יחד יותר מ־25 שנה ולמדנו כל אחד לשמור על הפינה שלו בעבודה: היא עם האנשים, מארחת, אני בתפעול, במטבח, למרות שאני עושה את שניהם. אנחנו עובדים יחד אבל לא יד ביד, יכולים להחליף משפט אחד בשש שעות, וזה בסדר לגמרי. הכרתי את אורית כשהיה לי פאב דיסקוטק וחיינו בלילה. אלה החיים שהיא נכנסה אליהם במודע והיא אוהבת את זה, אם לא היינו אוהבים את סגנון החיים הזה היינו מתגרשים. אני אוהב נשים מלאות, אני אוהב בחורות עם שניצלים, זה סקסי, אבל גבר עם כרס זה פחות סקסי. מזלי שאני גבוה ובנוי יחסית נכון, ככה שלא רואים עליי.
"בניתי לעצמי מערכת שנכונה לנפש ולגוף. אני כבר לא מתעצבן כמו פעם, למדתי להרגיע את עצמי, כי הבנתי שבסופו של דבר הכל מסתדר לטובה. כשאומרים 'לא טעים לי' ואני טועם את המנה והיא נהדרת, אני יכול להתבאס, אבל לא עושה מזה עניין, ובכלל אני חושב טיפונת לפני שאני מתפרץ או עושה משהו חריג. כשאני יכול, אני פותר תשחצים וזה מרגיע אותי. אני עובד על שיפור עצמי, על היכולת להבליג. אני בן אדם מאוד אופטימי, כי אני מאמין ביכולות שלי.
"אני לא יושב שעות עם הילדים שלי ומדבר איתם, אבל הם סופגים את האווירה. הם לומדים איך להיות שמחים, תחרותיים, מצליחים, לחלום ולחשוב בגדול. זו דרך חיים בסופו של דבר".
שורה תחתונה: "החיים יפים, מעניינים, מרתקים, לא משעמם לי לרגע, אני תמיד שמח בחלקי ובמשפחתי".
מה אומרים המומחים?
רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, המרכז לרפואת ספורט של בית החולים הדסה:
"התפריט היומי של שאול טוב, הוא אוכל מזון טרי, מגוון ומאוזן. אך ככל הנראה הכמויות שהוא צורך גבוהות, והאכילה בלילה פוגעת לו בבריאות. מוטב לאכול ארוחת ערב דלה בשומן סביב שמונה בערב וב־11 בלילה להסתפק במנת יוגורט או במנה קלה אחרת. בנוסף, כדאי להעשיר את התפריט בפירות, בפירות יבשים, באגוזים ובשקדים, שיכולים להוות תחליף לארוחות ביניים מזינות.
"לעודף משקל השלכות בריאותיות, ולכן מוטב ששאול ייקח על עצמו משימות קלות כדי לרדת במשקל, ולא יעשה בכל פעם שינוי משמעותי שייזנח לאחר תקופה מסוימת. טווח המשקל התקין רחב מאוד, ובריאות לא נמדדת רק במשקל, אך השמנה בטנית מקושרת למחלות מטבוליות. עליו לשלב עם הפעילות גם שינוי בהרגלי האכילה.
"שאול ישן מעט מאוד שעות בלילה. שינה מספקת תיטיב משמעותית עם בריאותו ועם תפקודו, וכך גם מספר הקלוריות שהוא צורך בשעות המאוחרות יפחת. צריכת אנרגיה בשעות הערב המאוחרות אינה מומלצת - מערכת העיכול עובדת באופן שונה בסוף היום לעומת תחילת היום, ועליו לצמצם צריכה קלורית בשעות אלו.
"שאול מודע לקשיים שלו סביב האוכל, ומתוק אצלו הוא בגדר 'הכל או כלום', ולכן עליו או להימנע מאכילת הפרוסה הראשונה, או לעבור טיפול שבו ילמדו אותו טכניקות של שליטה בחשקים התזונתיים".
צחי נחום, פיזיולוג של המאמץ ברשת גו אקטיב:
"שאול לא מתאמן, אלא מבצע פעילות גופנית, וזה הבדל משמעותי. באימון יש תוכנית מסודרת ועקרונות פרוגרסיביים מתוך כוונה להשתפר. הליכה בפארק מצוינת ותורמת לבריאות, אך כאשר היא נעשית בצורה מונוטונית השפעתה החיובית הולכת ופוחתת. רכיבה על אופניים היא פעילות אירובית המשפרת את מערכת הלב והדם, היא משפיעה על שריפת שומנים, על סיבולת לב־ריאה ואף אולי מעט על שרירי הרגליים.
"שאול רוצה לעשות שינוי, אך לא יודע בדיוק מה לעשות, ולכן רצוי שייפגש עם מאמן או יועץ כושר כדי לקבל הכוונה שבועית או חודשית וינסה לפעול לפיה. העובדה שלשאול אין כוח לאימוני כוח אינה נותנת לו פטור, להפך, מה גם שנמצא שאימוני כוח משפיעים חיובית על ירידה במשקל.
"שאול צריך לנתב מעט אנרגיות מהמטבח לעצמו. הוא עשה שינוי בתחום האירובי, ויש לו נקודות זכות רבות על זה שהוא רוכב ועושה הליכות. עם קצת הכוונה ותרגילי חיזוק, הסרוויס יהיה מושלם".
ד"ר מרינה לנדאו, רופאת עור:
"עבודת מטבח טומנת סכנות רבות לעור בכלל ולעור הידיים בפרט, ושאול נוהג בדרך נכונה: הוא מקפיד על מניקור לטובת לקוחותיו, כי ציפורניים בלתי־מטופלות עלולות להיות מקור ללכלוכים ולחיידקים למיניהם. הוא רוחץ ידיים, אך ממעט ברחיצה בסבון כדי למזער את נזקי התייבשות העור כתוצאה ממגע עם הדטרגנטים שבסבון. גם מים מייבשים את העור, ולכן כדאי לשאול למרוח קרם ידיים טוב ועשיר בתום עבודתו היומית במטבח. מקלחת פעם עד פעמיים ביום היא סבירה כשמדובר בעבודה במטבח. אך גם כאן מומלץ שימוש בקרם לחות לגוף לאחר הרחצה.
"כמובן אזכיר לשאול שימוש במסנן קרינה בנסיעה על אופניים. חשוב למנוע נזקי שמש כי לטפל בהם קשה יותר. עצה רפואית כללית לבני 50 פלוס עם עודף משקל: כדאי לעשות מדי פעם בדיקות דם כלליות, ובנוסף יש כמה בדיקות לגילוי מוקדם, כולל סקירת שומות אצל רופא עור".
צביה חי־אל, מנהלת בית הספר מעגלים לאימון ולהתפתחות אישית:
"לשאול יש חיים מלאים בעניין, ביצירתיות ובהנאה. הוא לא נח לרגע ומשתדל לנצל את כל מה שהחיים מגלגלים לפתחו. אי־אפשר להגיד שיש לו אורח חיים מאוזן או רגוע, או אפילו כזה שקרוב לכך, אבל זה מה שכל כך יפה אצלו: הוא שלם ושמח עם מה שיש לו. לא רבים האנשים שמגיעים לחלק הזה בחייהם, שהם יכולים לעצור רגע ולהודות על מה שיש להם ועל מה שהשיגו בחייהם, וזה דבר שיש לברך עליו ולנסות לשמר אותו.
"ניכר ששאול מקדיש את כל חייו למקצוע שלו באדיקות ובמסירות אין קץ ושסביב המקצוע, היצירתיות, ההנאה והקשר עם הלקוחות שלו סובבים חייו. מרשימה במיוחד היכולת שלו לעבוד עם אשתו ועדיין לשמר זוגיות טובה ומפרה ומשפחתיות מאוחדת. זו לא משפחתיות רגילה, אבל ניכר שיש הרבה שלמות ותשומת לב שמופנית למרחב המשפחתי.
"אוכל הוא דבר נפלא, אך הוא איננו תרופה לנפש. שיחה טובה, מדיטציה, טיול בטבע, לימודי התפתחות אישית ותרגול שיטות שונות כמו יוגה וטאי־צ'י יכולים להוות מזון נפלא לנשמה. גם לחיים מסעירים, נפלאים ומספקים כמו שיש לשאול לא יזיקו מעט שקט, מנוחה וחופש, שהם בני־השגה ולאו דווקא דורשים התארגנות מיוחדת". •
gayakoren@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
