השאלה היומית: האם נכון לפתוח קזינו באילת

להרים את אילת

יקיר אלקריב

למרות שאילת תהיה הנשכרת המיידית מהפעלת הקזינו בתחומה, הטיעונים בעד הקמתו אינם קשורים רק בה, אלא נוגעים לשאלת המידה שבה מדינה רשאית להתערב בחיי אזרחיה. מהתנגדותם של חברי הכנסת מהימין הדתי להקמת הקזינו אפשר היה לחשוב שבישראל ההימורים אינם חוקיים. אלא שהטוטו ומפעל הפיס הם שני מפעלי הימורים שהמדינה עצמה מפעילה. מאחוריהם עומדת המחשבה הנכונה שהנזק המסוים הנגרם לפרט שהפסיד קצת כסף בהימור לא מוצלח, קטן בסופו של חשבון מהתועלת הנגרמת לציבור הנהנה מהכספים.

אותה מחשבה בדיוק נכונה גם לגבי הקמת קזינו באילת. אם לא די בכך שאילת נחותה מעקבה הנמצאת מצידו השני של המפרץ כמעט בכל פרמטר, בעקבה קיים גם קזינו שמושך אליו תיירים מחו"ל, ואלה מכניסים כסף רב לקופתה של ירדן; אם בהכנסות ישירות לתעשיית התיירות ואם בגביית מיסים. וחוץ מעקבה, ישנן גם רומניה ובולגריה, שסוף שבוע בהן הכולל בילוי בקזינו, עדיין זול יותר מסוף שבוע מקביל באילת, היקרה להחריד.

ולכן, למרות ההסתייגויות, את התועלת שבהקמת הקזינו יש לראות בעיניים לאומיות; לחשוב למשל כמה ג'ובים הוא יוכל להוסיף לאילת, וכמה משפחות ישראליות יתפרנסו ממנו בכבוד. נכון שפה ושם מישהו עלול להתמכר, אבל לשם כך הוא לא צריך לנסוע היום לא לאילת, לא לעקבה וגם לא לווגאס. הוא יכול לאבד את כל כספו ורכושו גם בלי לקום מהכורסה, באתר הימורים באינטרנט.

אבל הקזינו באילת צריך לקום קודם כל מפני שצריך להיות גבול למגבלות שמדינה מטילה על אזרחיה. המחוקקים שלנו כל כך נלהבים, והרגולציה כה כבדה, עד שישראל הפכה למדינה שכדי לעשות דברים — להתחתן בנישואים אזרחיים, לעסוק בספורט מוטורי, לראות כדורגל טוב, לשלם שקל על מילקי — צריך קודם כל לצאת ממנה. ואם זה יימשך כך, בסופו של דבר תישאל השאלה — בשביל מה לחזור?

צמיחת פשע מקומי

מרב בטיטו

מתערבת שיגידו עלי "צדקנית", אבל המחשבה שהעיר אילת תשוקם ותשגשג בזכות כספי הימורים בקזינו, פשוט מעוררת בי בחילה. מילא כשמהמר כפייתי מוכר לאשתו שמחר יהיה כסף לספרים של הילדים כי הלילה הוא משחק בבלאק ג'ק, אבל כשראש ממשלה אומר לתושבי עיירה דרומית במצוקה שתכף ישתפר המצב כי הנה נפתח קזינו, מתעצמת התחושה שהוא כבר מזמן התייאש.

וזה די מעליב שראש ממשלה לא מוכן ללכת עבורך בדרך הקשה והראויה שמתגמלת מורים ואקדמאים, לא מוכן לקחת אחריות ולהציע משכנתאות חלומיות לזוגות צעירים, לא נלחם מספיק להשאיר צעירים באילת, ושוכח שקיצורי דרך עלולים להוביל ישר לגיהינום. כי מה שיקרה בפריפריה, יישאר שם: העלייה הצפויה בפשעי סחיטה, הלוואות בריבית, גניבה ומעשי שוד לצורך השגת כסף והלבנות הון — אלה הם רק טעימה ממה שיתחולל רחוק מהעין של כולנו. המשטרה תידרש לתגבר את כוחות השיטור המקומיים באילת, שוודאי ייאלצו להתמודד גם עם ריבוי הזונות וסוחרי הסמים, האלימות, ההימורים בקרב קטינים, והפגיעה בתפקודיות שתבוא לידי ביטוי בעלייה במקרי הדיכאון, ההתאבדויות, הגירושין ואובדן מקום העבודה.

אם תשאלו את שר התיירות, זה בדיוק מה שצריכה העיר אילת. בתוכנית שעליה הוא עובד בימים אלה, ושאותה יגיש בקרוב לראש הממשלה ודאי יביא דוגמאות רבות מן העולם, ימחיש במספרים את הגידול המהיר והצמיחה הכלכלית, יוכיח בעזרת מחקרים כמה מקומות עבודה יתווספו לשוק המקומי, ויגיש על מגש של כסף את עתיד העיר לידי ראש הממשלה.

יש לקוות שהדוח יכלול גם את המחקרים המוכיחים את גידול המתמכרים ביחס ישיר לגידול בבתי הימורים — דבר שיחייב את המדינה להוסיף מספר רב של משרות במחלקת הרווחה בעיר, מישהו יהיה חייב לטפל במעגל המצוקה שילך ויתרחב.

הקמת קזינו באילת כמוה כיריקה בפרצופם של אנשים שעדיין מאמינים בעבודה קשה ובהוגנות כלכלית כאמצעי לקיום. הם ציפו שראש הממשלה יעבוד בשבילם, אבל הוא מעדיף להמר.

תוצאות הסקר האחרון:

האם כדאי ללכת לסרט החדש של האחים כהן "יחי הקיסר!"?

כן — 75% הסכימו עם בנימין טוביאס

לא — 25% הסכימו עם דני ספקטור