לו הייתי
דווקא בשיא הקריירה ורגע לפני החתונה, רוני דלומי לוקחת אוויר ועוצרת כדי לחשוב על שבילי החיים שלא הלכה בהם ומה היה אילו הייתה: הפסיכולוגית דלומי? הקונדיטורית דלומי? דלומי בדרכים? דלומי דאנס? ראיון מיוחד בסגנון "דלתות מסתובבות"
קונדיטורית
"לפני חמש שנים הכרתי את אלון, במקרה. הוא ישב עם שתי אחיותיו בבית קפה באבן גבירול, אני עברתי ברחוב והוא לא זיהה אותי, מפני שבתקופה של 'כוכב נולד' הוא היה בחו"ל, בטיול של אחרי צבא. אחיותיו אמרו לו, 'מה, אתה לא מכיר את רוני דלומי? היא הופיעה עכשיו בפסטיגל', ואז הוא ביקש מידידה שלו, שעבדה בפסטיגל, להכיר בינינו. הייתי בת 19, לא חשבתי בכלל על זוגיות, בשבוע שבו נפגשנו יצא האלבום הראשון שלי, שהיה כל עולמי, והדבר האחרון שעבר לי בראש היה קשר רציני שיוביל לחתונה.
"מאז שנהיינו זוג ובמיוחד מאז שאלון כרע ושאל והגיש לי טבעת עם יהלום קטן, מפני שהוא יודע שאני לא עונדת תכשיטים, אני מרבה לשאול את עצמי איך היינו מתחברים, הוא ואני, אם אחיותיו לא היו מזהות אותי כזמרת. פעם חשבתי שאולי היינו נפגשים באוניברסיטה. הפקולטה לפסיכולוגיה קרובה לפקולטה לרפואה? אין לי מושג. אבל פסלתי את האפשרות הזאת כי לא נראה לי שהייתי סטודנטית של מדעי הדשא, מפני שאני אוהבת ללמוד. מה לעשות, אני חננה.
"לכן נראה לי שהדרך היחידה לפגישה מקרית בינינו הייתה אילו עבדתי בקונדיטוריה והוא היה נכנס לקנות קפה ומאפה. בתיכון אהבתי לשבת בנאפיס בבאר־שבע, זה מה שהיה, ואמרתי לעצמי שאם לא אתקבל ל'כוכב נולד' אמלצר שם עד הצבא. אבל אפייה מתאימה לי הרבה יותר ממלצרות. אני אחת שלא נפרדת מהתנור. בכל הפקה שבה אני משתתפת כולם אומרים, 'תיכף רוני תבוא עם משהו מתוק'. אין לי העדפות. עוגיות מרוקאיות, עוגת גבינה עם קרמל ושוקולד, בראוניז מחלב שוקולד - הכל. גם לאולפן אני תמיד מביאה מפרי תנורי. כשאוכלים ביחד, אי־אפשר לא להפוך לחברים.
"עוגה זה משמין, ברור, לא משמינים מהאוויר. אבל אני לא סופרת קלוריות ולא מוטרדת. אם היום הגזמתי, אז מחר אתן יותר גז בכושר. העיקר ליהנות מהחיים".
רקדנית סלסה
"הריקוד זורם לי בדם לא פחות מהמוזיקה. כילדה, הייתי שמה את 'באה מאהבה' של יהודית רביץ ורוקדת. אם לא הייתי זוכה ב'כוכב נולד', הייתי יוצאת לטיול הגדול בדרום־אמריקה ולומדת סלסה. זה ריקוד מלא אש. בטח הייתי חוזרת הביתה עם ראסטות על כל הראש ומזוודה מלאה בבגדי ריקוד אדומים. מספיק להוציא מהפה את המילה 'קרנבל' כדי שאתמלא באדרנלין.
"כיוון שהפער בין הדמיון למציאות גדול, הסתפקתי בכך שאת הקליפ לשיר 'תן' צילמתי בברזיל. זה לא היה הקרנבל שעליו חלמתי, אבל יום אחד אני אגיע אליו. לא יודעת איך, אבל יש לי הרגשה שזה יקרה".
מדריכת טיולים
"כולם חושבים שהתקבלתי ללהקה צבאית בעקבות הזכייה, והאמת שונה. התקבלתי ללהקת חיל החינוך הרבה לפני 'כוכב נולד'. אבל אילו חיידק השירה לא היה מקנן בי מגיל אפס, ואילו במהלך התיכון אבא שלי לא היה מסיע אותי פעם בשבועיים לתל־אביב, ללמוד פיתוח קול אצל דלית כהנא שהיא המורה שלי עד היום - אני מניחה שהייתי מבקשת לשרת כמדריכת טיולים. אני אוהבת לחרוש את הארץ, לטפס, הכל. מדריכה בחברה להגנת הטבע זה בול בשבילי. ואחרי שירות מלא חול ואבק, אני מניחה שהייתי יוצאת, כמו כולם, לטיול הגדול. דרום־אמריקה קוסמת לי יותר מהודו והמזרח.
"האופציה של טיול שחרור בכלל לא עמדה אצלי על הפרק, מפני שהרגשתי שאני ממש בוערת בדרייב לעבודה. זה, אגב, לא השתנה אצלי. יש כאלה שנבהלים מהמשפט, 'חנוכה זה חמש הופעות ביום'. אני שומעת אותו ואומרת, 'איזה כיף'. אני מכורה לאקשן ובשבילי לשיר זה לא עבודה, זה מה שאני הכי אוהבת לעשות. גם אז, כשכל בני השכבה שלי ארזו תרמילים, הסתגרתי באולפן והתחלתי להקליט.
"מאז צברתי המון נסיעות לחו"ל, ובמסגרת הצילומים לסדרה 'אופוריה' אפילו הגעתי לקוסטה־ריקה, אבל אני קצת מצטערת שהחמצתי את הטיול הגדול, מפני שהוא הרבה יותר מנופים וחוויות. זה להתנתק מהמשפחה, שאליה אני קשורה כל כך, זה להתמודד עם געגועים, ולגלות בעצמך את היכולת להתסגל ולהתחבר למציאות חדשה".
סטודנטית לפסיכולוגיה
"בגיל התיכון שיגעתי את אמא שלי. התלבטתי בלי סוף. מדי בוקר שאלתי אותה, ואת עצמי - זמרת או פסיכולוגית? הרגשתי שיש בי רצון לתת לאנשים, לחזק אחרים, ולקח לי הרבה זמן למצוא את הדמיון שבין מוזיקה לפסיכולוגיה. לדעתי יש דמיון גדול. המוזיקה מסירה את המגננות, גם שלי וגם של המאזינים, וכשאתה הולך להופעה יש לך הזדמנות לפגוש את עצמך במילים. אלה התגובות שאני מקבלת, במיוחד על השיר 'איש של לילה'.
"אלון בן־אדם של לילה ואני להפך. ברוב הלילות אני פולטת שטויות מתוך שינה ובבוקר שואלת אותו, 'מה אמרתי בלילה?'. רק כשהתחלתי ללמוד כתיבה אצל טל גורדון גיליתי שללילה יש נוכחות מרגיעה, שיכולה לתרום ליצירה. טל הסבירה לי שלא כל שיר חייב להיכתב לאט ובייסורים, והציעה שבתור תרגיל אקח רעיון בן ארבע־חמש שורות ואנסה להפוך אותו לשיר. ערב אחד אלון צילצל אליי ממכון הכושר ואמר, 'יפה שלי, לכי לישון, אני תיכף מגיע לחבק אותך' ותוך חמש דקות השיר הזה נולד, מילים ומנגינה. הקלטתי אותו לסלולרי כדי שלא אשכח. בהתחלה הופתעתי לגלות ש'איש של לילה' הוא השיר של זוגות במדים, כאלה שמשרתים רחוק אחד מהשנייה. עם הזמן הבנתי שכאשר שיר מסוים מדבר אליך ונוגע במקומות הכי חשופים לך, הוא כמו שיקוף שמאפשר לך להתבונן בתוך עצמך. זה מה שקורה בשיחה אצל פסיכולוג, לא?"
לפנייה לכתב/ת 
