סקי הכל כלול

חופשת סקי בקלאב מד - בהתחלה זה נשמע לי כמעט כמו אוקסימורון. כמי שהיה פעם־פעמיים בקלאב מד בילדותי, השם התקשר לי בעיקר לים, משחקי חוף, מדריכות בביקיני והרבה שמש. אלא שבתחילת עונת הסקי יצאתי לחופשה קצרה בת 3 ימים בקלאב מד Peisey-Vallandry שבצרפת.

החופשה התחילה כמו כל חופשת סקי עד היום: טיסת בוקר מוקדמת בחברת לואו קוסט. נחתנו בשדה התעופה גרנובל, כ־3 שעות נסיעה מהאתר. פקקים בדרך למלון איפשרו לנו ליהנות מנופים אופייניים: הרים עצומים עם פסגות מושלגות, נהרות רחבי ידיים וטירות, המון טירות. בעוד אני תוהה אם במחיר הדירה שלי הייתי יכול לגור בטירה מבודדת בצפון צרפת עד סוף ימיי, הגענו ליעד.

בזמן שהאוטובוס נכנס לחניה נעמדו העובדים מחוץ למלון, דרוכים לקחת מאיתנו את התיקים. בכניסה חיכתה שמפניה, ומחיאות הכפיים של המארחים שלנו הותירו אותנו נבוכים.

קצת על המועדון: קלאב מד Peisey-Vallandry ממוקם בגובה 1,600 מטר בלב עמק טרנטז שבמחוז סבויה - אזור המבורך לרוב בשלג כבר בתחילת עונת הגלישה. מעבר לחוויית הסקי מעמיד האתר לרשות האורחים בריכות שחייה פנימית וחיצונית ומתחם ספא מודרני עם חמאם טורקי. בתוספת תשלום תוכלו גם לערוך ביקור מודרך בכפרים העתיקים, לרכוב על מזחלות רתומות לכלבים ולסייר במפלי קרח. המלון מכוּון בעיקר לאירוח משפחות. החדרים גדולים ומחוממים היטב. לחלקם מרפסות גדולות עם נוף מרהיב של ההר.

אורן תדמור

חדר האוכל מגיש 3 ארוחות ביום, כמיטב המסורת של "הכל כלול". הארוחות מגוונות ומושקעות, וכמעט אין מנות שחוזרות על עצמן מארוחה לארוחה, למעט הקינוחים. בין הארוחות מוצע כיבוד קל בשעות קבועות בלובי.

את היום הראשון התחלנו במדידת ציוד. באזור ההתארגנות יש לוקר גדול לכל חדר וגם חנות לקניות של הרגע האחרון. התאכזבתי לגלות שאין מגינים להשכרה - מעבר לקסדה - מה שאילץ אותי לקנות מגינים קצת יקרים. היציאה משם מובילה היישר לליפט של המועדון. הליפט עולה היישר למרחב הגלישה של המועדון, שהוא חלק מה"פרדיסקי" ־אחד ממרחבי הגלישה הגדולים, האיכותיים והמוכרים בעולם. מסלולי הפרדיסקי נמתחים לאורך כ־425 ק"מ, ובהם שני קרחונים ויותר מ־140 מעליות, כולן נגישות באמצעות הסקי־פס שמעניק המועדון. בתקופות יבשות מתוגבר השלג באמצעות 755 תותחים.

נפילות כואבות

את היום הראשון העברנו באזורים נמוכים יותר, שבהם המדרונים מתונים ומתאימים להסתגלות. כמה נפילות כואבות על השלג הקשה שמייצרים התותחים הספיקו לי כדי להיזכר במה שהספקתי לשכוח מהחופשה הקודמת. המדריך שהוצמד לקבוצה היה מקצועי ונראה שהצליח ללמד ולקדם אפילו גולשים מנוסים.

היום השני התחיל בפסגת ההר. מרחבים אינסופיים של שלג רך ונופי מון בלאן עשו את הגלישה לחוויה בלתי־נשכחת. הרבה מהמסלולים היו מאתגרים, עמוסים בפיתולים, שדות, מדרונים מפתיעים ושוליים צרים. במסלולים המתונים עצרנו כמה פעמים על קצה המצוק כדי להתפעל מהסביבה. בקריירת הסקי הקצרה שלי עוד לא יצא לי לגלוש באתר כזה, המרגיש כמו טיול מרהיב בטבע פראי.

בין גלישה לארוחה, הלובי מהווה אטרקציה. בר ענקי מתוח לרוחבו ומציע שתייה חופשית, הפעלות לילדים מתקיימות בו בלי הרף ויש גם פינג־פונג וסנוקר. רוב האורחים שפגשתי בלובי היו אנשים נחמדים ששמחו לפתוח בשיחה.

מה שהדהים אותי יותר מכל היה הצוות. אנשי הצוות, המכונים GO, כוללים נציגים מלמעלה מ־20 מדינות - עם נציגות נכבדת של 3 ישראליות. הצוות מלווה את האורחים לאורך כל היום: בכניסה לחדר אוכל. כשיוצאים למדרונות וחוזרים מהם. שרים, רוקדים ומציעים שתייה וכיבוד קל. בערב הם מרימים הופעות ובלילה הפעלות והרקדות. והכי חשוב: הם תמיד עושים הכל בחיוך ויוצרים את הרושם שהם נהנים מהעבודה.

בחציו השני של היום השלישי והאחרון לגלישה נפרדנו מהקבוצה והלכנו לסייר ברחבי הפרדיסקי. גלישה רוחבית במסלולים גילתה בפנינו אתר עצום ומגוון, שהיינו מתקשים לכסות גם בשבוע שלם. זה היה סיום מתוק־עצוב לחופשה מהנה. ב־1:00 בלילה עלינו על ההסעה לשדה התעופה. כמו בתחילת החופשה, נעמד הצוות בשורה בקור המקפיא, העמיס את המזוודות ונופף לנו לשלום. וכמה זה עולה? החל מ־2,718 יורו למבוגר בחדר זוגי, לחבילה בת 7 לילות הכולל טיסות והערות.

הכתב היה אורח קלאב מד