רוצה להיכנס לכם ללב
אחרי שיתוף הפעולה המוצלח עם יהודה פוליקר, שלומי שבת חוזר לשיר סולו עם בלדה קליטה במיוחד, "נכנסת לי ללב". "אני נותן נגיעה קטנה של סלסול וזהו, כדי לא לעבור את הגבול"
אחרי שיתוף פעולה נפלא עם יהודה פוליקר בקיץ החולף, שלא השאיר כרטיסים פנויים אבל הותיר טעם של עוד, שלומי שבת חוזר בתאוצה מלאה לקריירת הסולו המשגשגת. עכשיו הוא מגיע עם בלדה חדשה, "נכנסת לי ללב", סינגל ראשון ויפהפה לחורף, מתוך אלבום חדש שבדרך.
"נראה לי הפעם שזה בול פגיעה", אומר שבת. "אני כל החיים שלי, במוזיקה, בדרך שאני עושה, תמיד הייתי על האמצע. אני הבן אדם שבין שחור ללבן, המזרח והמערב, השמן והרזה. כל החיים שלי היו כאלה. בשנים האחרונות טיפה הלכתי יותר לשורשים של הרוק. הרי בילדותי שמעתי רוק ומוזיקה ספרדית ובבוקר עם אבא טורקית ויוונית וכמובן את הצד הישראלי של אריק ושלום ומתי כספי. עכשיו אני חוזר טיפה לאמצע, לאן שאני שייך".
ואני אוסיף שאתה נע הרבה בין הבלדות לחפלה.
"וזו למעשה בלדה שכביכול יותר ים־תיכונית ועוד מעט אסביר למה כביכול. 'ואת' היה למשל כאילו מזרחי, כמו 'האישה של חיי'. אני אומר 'כאילו' כי עוד לא הוחלט סופית בפנטגון מה זה באמת מזרחי. הפעם אני שר בסגנון רוק, אבל העיבוד נותן לזה גוון יותר ים־תיכוני. אני נותן נגיעה קטנה של סלסול וזהו, לא לעבור את הגבול, כי זה נורא קל לעצבן את המאזינים אם זה מתאמץ מדי ומסלסל מדי".
השיחה הזו מובילה אותנו לסערה שהתרחשה בחודשים האחרונים סביב גלגלצ, השרה מירי רגב ומינוני הזמר הים־תיכוני. "הדברים משתנים בתפיסה", אומר שבת, "אני לא צריך לספר לך מאיפה צמחו למשל הפרויקט של רביבו. הם לא נכנסו לשום פלייליסט אלא באו מלמטה, מהיוטיוב, והפכו להיות טייקונים ובצדק. אז איפה כל הטררם והצעקות? לדעתי ההתייחסות לנושא קצת חסרת פרופורציה. מי שיקרא את זה אולי ירים גבה, 'מה אכפת לשלומי, משמיעים אותו'. אבל מצד שני, אתה יודע כמה זמרים יש במדינה הזו, איך אפשר להשמיע את כולם?"
לא היית בין עשרת המושמעים בגלגלצ בשנה שעברה.
"ומה אני אעשה? מקבל הכל באהבה. כשראיתי שאני לא ברשימה, ישר הלכתי הביתה וכתבתי שיר. אני לא שם? אז לכתוב, לעשות משהו, להקליט. כדי שבשנה הבאה כן אהיה".
מה דעתך על היוזמה של השרה רגב לחלק פרסים ליוצרים ים־תיכוניים?
"לפני הכל אני מאוד אוהב את מירי רגב. מצד אחד זה ראוי, מצד שני זה צובט לי ומרגיש לי קצת לא טוב כי בחיים לא אקבל פרס. הרי אני באמת לא יודע איזה זמר אני. הרי את ערוץ 24 שאלתי פעם למה לא מזמינים אותי להתארח בתוכנית בסגנון מזרח פוגש את המערב. אמרתי שאני יושב בבית מבואס שלא פונים אליי. אז אמרו לי, 'שלומי, אנחנו מאוד אוהבים אותך אבל בוא תגיד אם אתה מערב או מזרח'. אז אמרתי 'וואלה, אם זו הסיבה אז זו המחמאה הכי גדולה'".
אבל לא ענית לי.
"אז לגבי הפרסים, צובט לי קצת כי הם צריכים להיות של כולם — אבל רק שיהיה ביושר, שיהיה אמיתי. זה הכי חשוב".
לפנייה לכתב/ת 
