כיבוי האש מתחדש

הכל התחיל במחסן ישן עם גג אסבסט שבו יסד מלך בוקסנבאום את תחנת הכיבוי הראשונה במצפה־רמון, ששימשה לא יותר מאשר נקודת הזנק. אולם כעת, במקום אותו צריף ישן, הוקמה תחנת כיבוי אמיתית, וכל שנותר הוא לגייס כבאים מהאזור — או לשכנע כבאים רחוקים לעבור דרומה.

"בזמנו היה לי איזה טנדר ירוק שעליו היה מכל ענק של 500 ליטר אבקה, ועם זה הייתי מכבה שריפות", מספר בוקסנבאום (73), הכבאי הראשון של מצפה־רמון, על תחילת דרכה של תחנת הכיבוי. "הייתי כבאי 24/7". היום, עם הקמתה של התחנה, נראה כי לוחמי האש יזכו לתנאים שבעבר הכבאים במקום יכלו רק לחלום עליהם. בתחנה החדשה משרתים בינתיים שישה כבאים, שניים בכל משמרת, ולבד מכבאיות ומציוד לכיבוי אש יש בה חדר מגורים נוח, מקלחת, טלוויזיה ומטבחון קטן. כאשר בוקסנבאום ראה את תחנת הכיבוי החדשה, הוא הציע מיד לשירותי הכבאות שכשיזדקקו לעזרתו, שיתקשרו.

"לקח הרבה זמן עד שהגענו לנקודה הזו, אבל הנה — התחנה קמה", סיפר רשף־משנה יובל קלמבנוביץ (51), שהחל את קריירת הכיבוי שלו כמתנדב אצל בוקסנבאום, ומאז הספיק לפקד על התחנה בעצמו. כיום, כסגן מפקד תחנת באר־שבע וקצין מבצעים, הוא עדיין פורס את חסותו על התחנה. כעת מקווים בכבאות לגייס ולהכשיר דור של כבאים שיגיעו ממצפה־רמון עצמה. "יצאנו בקול קורא ביישוב לנסות לקבל לוחמי אש מתוך מצפה־רמון והסביבה", אמר טפסר אלי פרץ מפקד תחנת באר־שבע. "אנחנו רוצים להכשיר דור של כבאים מצפאים. אם הכבאים יהיו ממצפה־רמון או מהסביבה, תוך דקות הם יוכלו להגיע לתחנה אם יהיה אירוע ולסייע". בשירות הכבאות מקווים אף לעודד כבאים קיימים לעשות את המעבר דרומה. "בגיוס האחרון שלנו היו חמישה כבאים שהביעו נכונות לגור ביישוב, וזה כבר סימן טוב", אמר, "אבל היינו רוצים עוד".