מכללות תחת פיקוח

הפער העצום בין שכר הלימוד שמשלמים סטודנטים באוניברסיטאות לבין זה שמשלמים במכללות הפרטיות מגיע לכנסת: הצעת חוק חדשה קוראת להגביל את גובה שכר הלימוד במכללות ולשים אותו תחת פיקוח.

שכר הלימוד האוניברסיטאי, שתקף גם במכללות הציבוריות, עומד כיום על 10,200 שקל לשנה, ובסך הכל 30–40 אלף שקל לתואר ראשון (בהתאם למספר שנות הלימוד לתואר). במכללות הפרטיות לעומת זאת שכר הלימוד גבוה בהרבה, ומגיע בחלק מהמקרים כמעט לפי ארבעה. כך למשל, במכללה למינהל שכר הלימוד עומד על 35 אלף שקל בשנה, ובסך הכל 105–140 אלף שקל לתואר. במרכז הבינתחומי תידרשו להיפרד מ־38 אלף שקל בשנה, והתואר כולו יעלה לכם 114–152 אלף שקל (ראו איור).

הצעת חוק שהגיש אתמול ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) קוראת לשים סוף למחירים הגבוהים שגובים במוסדות הפרטיים להשכלה גבוהה ולהטיל עליהם פיקוח. על פי ההצעה, שכר הלימוד במוסדות אלה ייקבע על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

לדברי ח"כ מרגלית, שוק המכללות הפרטיות מגלגל מדי שנה כשני מיליארד שקל, וסטודנטים רבים נאלצים לקחת הלוואות אדירות כדי לממן לימודים גבוהים. "העובדה שהמדינה מגבילה את מספר הסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות הציבוריות דוחפת עשרות אלפי צעירים לכללי הג'ונגל של השוק החופשי, שבו הם נאלצים לשעבד את עתידם הכלכלי", הוא מסביר. "כך, למשל, זוג סטודנטים שילמד במכללה פרטית לתואר ראשון במשפטים יידרש לשלם כרבע מיליון שקל שכר לימוד, בעוד שזוג סטודנטים שילמד לאותו תואר באוניברסיטה ישלם פחות מ־80 אלף שקל.

ח"כ אראל מרגלית | צילום: טל שחר

"אם לא נטיל פיקוח ונגביל גובה את שכר הלימוד, אנחנו צועדים בכיוון של הכלכלה האמריקאית שהיקף הלוואות הסטודנטים בה נחשב לאחת הפצצות המתקתקות של המשק. מי שמרוויח מהמצב הנוכחי זו קבוצה מצומצמת של מנהלים ומרצים — חלקם אפילו בכירים בשירות המדינה בהווה ובעבר — אבל מי שמפסיד הם למעלה מ־50 אלף סטודנטים במוסדות הפרטיים".

צילום : ידיעות אחרונות