"אילצו אותי לשבת במשך שלושה או ארבעה ימים על כיסא נמוך מאוד, בחדר קפוא, כשהמזגן דלוק כל הזמן על קירור. ביקשתי לראות רופא כי הרגשתי רע, ורק אחרי יומיים נבדקתי. הרופא נתן לי כדור אקמול ובזה הסתיים הטיפול. בהמשך הכניסו אותי לצינוק למשך החודש שבו הייתי עצור. הצינוק הקטן היה מזוהם, ואור חזק דלק בו 24 שעות ביממה. ואז, יום אחד, הודיעו לי שמשחררים אותי. חזרתי הביתה וסבלתי במשך תקופה ארוכה מכאבים". כך תיאר, בשיחה עם ynet, פלסטיני בשנות ה־30 לחייו את תקופת מעצרו במתקן החקירות של כלא ''שקמה'' באשקלון ב־2013.

לפי דו"ח חדש שמפרסמים הבוקר ארגון בצלם ו"המוקד להגנת הפרט", התנאים שבהם הוחזק העציר הביטחוני הפלסטיני הם מציאות שגרתית במתקן החקירות. מחברי הדו"ח אספו עדויות של 116 עצירים ביטחוניים שנחקרו במתקן בין אוגוסט 2013 למארס 2014. לפי העדויות, תנאי המעצר הקשים ב"שקמה" הם חלק בלתי־נפרד מהחקירה עצמה, ומחברי הדו"ח קובעים כי הם נועדו להחליש את גופו ואת נפשו של העציר. לטענתם, מדובר בשיטת התעללות שמגיעה בחלק מהמקרים לכדי עינויים, תוך הפרה של המשפט הבינלאומי ושל פסיקת בג"ץ שאסרה על שימוש בעינויים במהלך חקירה.

העצירים הביטחוניים הפלסטינים סיפרו בין היתר כי תנאי המעצר היו בלתי־אנושיים וכללו בין היתר חשיפה לתנאי חום וקור קיצוניים, איזוק ממושך לכיסא בתנוחות מכאיבות, מניעת שינה לאורך זמן, קללות, צעקות והשפלות. "הצינוק היה קשה. אתה לא יודע מתי יום ומתי לילה, אתה מרגיש שאתה בקבר ומתחיל לחלום ולדמיין דברים. שאלתי את עצמי לפעמים אם אני חי או שכבר הלכתי לעולמי", העיד עווד ריידאן (21) מהכפר קיביה. ואילו חוסני נג'אר מחברון סיפר: "במשך כמה ימים נחקרתי רצוף, ללא הפסקות. במשך כל הזמן הזה ידיי היו קשורות מאחור, מלבד בזמני האוכל וכשהלכתי לשירותים. החוקרים התחלפו וזה נמשך ונמשך".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה לדו"ח, כי הוא הוכן באופן מגמתי ועל סמך מדגם לא מייצג שנועד לעוות את המציאות הקיימת במתקן המעצר. עוד נמסר כי העובדה שבדו"ח יש רק עדויות בודדות הכוללות פרטים מזהים של הנחקרים מונעת אפשרות לבחון את הטענות הפרטניות המועלות בו.

ואילו מהשב"כ נמסר בתגובה ש"החקירות מתבצעות בהתאם לחוק ובמטרה לסכל ולמנוע פעילות בלתי־חוקית שנועדה לפגוע בביטחון המדינה, בסדרי המשטר הדמוקרטי ובמוסדותיו. העצורים בחקירות השב"כ מקבלים את מלוא הזכויות להן הם זכאים בהתאם לחוק הישראלי ולאמנות הבינלאומיות שבהן חברה ישראל. השירות ועובדיו נתונים לפיקוח ולביקורת פנימית וחיצונית באופן מתמיד ושוטף".

משירות בתי־הסוהר נמסר בתגובה: "התנאים השוררים במתקן הכליאה בשקמה אינם דומים למתואר בדו"ח וממלאים אחר הדרישות החוקיות בנוגע להחזקת עצורים".