מארב מתוכנן

שני אירועים, בתוך יממה אחת, המחישו עד כמה עמוק הפער בין הדרג המדיני לצבאי בסוגיות האסטרטגיות החשובות ביותר: הופעתו של ראש אמ"ן אלוף הרצי הלוי בפני ועדת חות וביטחון של הכנסת, שבה רמז על הצורך במהלך מדיני; ודבריו של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי בסנאט האמריקאי, שלפיהם גם הרמטכ"ל רב־אלוף גדי איזנקוט מאמין כי הסכם הגרעין עם איראן שיפר את מצבה של ישראל. על התהום הזו שום הכחשה לא תצליח לגשר.

הלוי אמנם לא אמר במפורש כי ללא מהלך מדיני האלימות בשטחים תתפשט, אבל זו הייתה רוח הדברים – והיא משקפת את עמדת הרמטכ"ל ואת עמדתו של מתאם הפעולות בשטחים האלוף יואב (פולי) מרדכי. בכל התדרוכים עם כלל הגורמים הבכירים בצה"ל נשמעים אותם קולות – לצד המלצות על הקלות נוספות ברצועה, שכן המצב ההומניטרי הקטסטרופלי שם מסכן את ישראל. כשהוא יגיע לכדי פיצוץ, הם מסבירים, האלימות לא תופנה כלפי המצרים שסגרו את מעבר רפיח – אלא כלפי יישובי עוטף עזה.

מאז קיץ 2014 נשמר בדרום שקט שכמוהו לא זכור זמן רב – ב־18 החודשים שחלפו ירה חמאס רק 30 רקטות, כמות שלפני המבצע הייתה יכולה להיות הספק של יום אחד. ייתכן כי הערכתו של אלוף פיקוד הדרום לשעבר סמי תורג'מן מיד לאחר צוק איתן, שלפיה השקט עשוי להמשך שנים, עוד תתברר כנכונה. ביהודה ושומרון, ההמלצות של הצבא דומות: נגד סגר, בעד הקלות כלכליות והגדלת מכסת הפועלים העובדים בישראל כדי להקטין המוטיבציה להיכנס למעגל הטרור. לכך ניתן לצרף את העמדה שהציג איזנקוט ב"נאום המספריים" בנוגע לנהלי הפתיחה באש.

אל מול כל אלו, מגיעה הדה־לגיטימציה שמנסים לעשות גורמים פוליטיים לחוות הדעת המקצועיות של בכירי הצבא. הניסיון הזה לנטרל אותם באמצעות האשמות תלושות מהמציאות על עיסוק בפוליטיקה מסמל מגמה מדאיגה. כך, למשל, הניסיון להפוך לשמאלן את אלוף הרצי הלוי – שגדל בבית בית"רי, שאחיו הוא איש ליכוד ותיק ושרה"מ נתניהו אף ניסה להקפיצו לתפקיד מזכירו הצבאי – מלמדת עד כמה הדיון הפך שטחי ולא רציני.