לידיעת טיילור סוויפט

קניה ווסט כבר הכריז שזה האלבום הכי טוב שלו. אבל האם זה באמת ככה?

אי־אפשר להפריד בין The Life of Pablo, האלבום החדש והכה מדובר של קניה ווסט, לבין הרעש התקשורתי שהוא מייצר סביבו. עוד לפני שהוא יצא, ווסט הצהיר שהאלבום שהוא עובד עליו (כבר שש שנים) עומד להיות הכי טוב שלו – אתגר מורכב לאחד שהרים מחדש את הרף בכל אלבום שלו. לאורך הדרך הוא שיחרר סינגלים (ובהם מפגש הפסגה המפתיע עם ריהאנה ופול מקרטני), רק בכדי לא לכלול אותם לבסוף באלבום. הוא שינה את שמו מספר פעמים ותאריך יציאתו נדחה בכמעט שנה וחצי. לבסוף הוא שוחרר לשירות הסטרימינג טידל, כשווסט לא בטוח בכלל שתצא גם גרסה פיזית לחנויות. לא מספיק? ווסט גם התבכיין באחרונה בסדרת ציוצים שהוא נכנס לחובות של עשרות מיליונים בעקבות העבודה על Pablo ופנה לראשי פייסבוק וגוגל שיעזרו לו עם המינוס.

 

The Life of Pablo רחוק מלהיות אלבום רע. למעשה, יש בו כמה רגעים שמזכירים את הכישרון והתבונה של ווסט לייצר מוזיקה אדירה וחוצת ז'אנרים. "Ultralight Beam" מציג פתיחה חזקה עם מקהלה וילד בן ארבע בביצוע גוספל מרהיב; "Feedback" הוא קטע מוצלח נוסף בו הוא מכריז שאיבד את שפיותו; "Waves" עומד בכבוד לצד הקטעים המרהיבים שהרכיבו את אלבומיו הקודמים; ו־"I Love Kanye" הוא קטע אקפלה קצר וחד בו ווסט מספר שהיה שמח לפגוש שוב את האיש שהיה פעם.

 

הבקשה שלו הופכת לאורך האזנה ל־The Life of Pablo גם למשאלת לב של המאזין התוהה לא פעם האם גאון ההיפ הופ מתחיל לאבד את זה. בתקופה כה מוצלחת לז'אנר, עם אלבומים אדירים של קנדריק לאמאר ודה וויקנד — שמתארחים גם כאן אבל לא מנסים אפילו להתנצח עם האגו של בעל הבית – קשה להתעלם מכך שהמהלך המאני־דיפרסי של ווסט והניפוח המתמיד של האגו מחפים על אלבום לא אחיד ומעט מאכזב. "Famous", הקטע המיזוגני והמיותר על טיילור סוויפט, הוא רק עוד הוכחה לכך.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים