אנחנו עדיין רלוונטים

דורית ראובני הייתה פעם השם הכי חם במוזיקה הישראלית, חנן יובל אחראי ללא מעט קלסיקות, ואורי הרפז היה 37 שנים חצי מצמד הפרברים. עכשיו שלושתם מאחדים כוחות במופע משותף ולא רוצים שישכחו מהם כמו ששכחו מגבי שושן

לפני מספר שבועות נפל דבר בישראל. הפרברים, הצמד הוותיק במדינה ואורחים של כבוד בכל קיבוץ ומושב, התפרקו. אורי הרפז, מי שהיה חצי מהצמד במשך 37 שנה ונחשב לגיטריסט מוצלח מאוד, היה צריך פתאום להתחיל מחדש ולהתמודד עם ריב תקשורתי מול יוסי חורי, שותפו לשעבר. "התפרקנו עוד לפני כל הסכינים והאינתיפאדה הנוכחית", מספר הרפז. "היו כנראה יומיים משעממים בתקשורת, אז זכינו להיות בכותרות כל הזמן, וזה היה אירוע עצוב בשבילי. אבל אחרי 37 שנים כנראה שהגיע הזמן. זה היה פרק מסוים שצריך היה להיגמר. אבל יחד עם זאת יש סוג של געגוע, לפחות ברחוב. רוב האנשים מאחלים לי בהצלחה בדרכי החדשה, ואני מאמין שיהיה בסדר".

 

עזבת צמד והצטרפת לשלישייה. מה עם קריירת סולו?

 

"כנראה שזה פחות מתאים לי. אמנם הוצאתי דיסק של קטעי נגינה וגיטרה, אבל זה לא משתווה לסדר הגודל של מה שאני עושה עכשיו. אחת הסיבות שבגללן עזבתי את הפרברים זה כדי שאוכל לעשות דברים אחרים, מה שלא הצלחתי לעשות כשהייתי שם כל כולי. בהרכב החדש שלי יש חיבור נהדר ויש גם הרבה מאוד פרגון בינינו".

 

בניגוד למה שהיה לך עם אורי.

 

"נכון, בשלב מסוים היה חסר לי הפרגון. 37 שנים זה שוחק מאוד לשני הצדדים. זו לא אשמת אף אחד. יש שחיקה טבעית, ובוודאי שגם רמת הפרגון יורדת. אני מקווה שיוסי יקבל את הפרגון שאולי היה חסר לו ממני בשנים האחרונות. במקצוע שלנו צריך לרענן קצת, וזה מה שאנחנו עושים כרגע. אני לא מסתכל אחורה ולא מצטער על שום דבר. היה לנו טוב, וזהו — נגמר".

 

יש סיכוי לאיחוד?

 

"כרגע הוא עובד עם מישהו אחר, אז קשה לי להגיד לך. אני לא זה שעזב בטריקת דלת".

 

בימים אלה יוצא לדרך שיתוף פעולה מוזיקלי חדש — "שלושתנו". חנן יובל ("אתם זוכרים את השירים", "שהשמש תעבור עליי" ועוד), דורית ראובני ("היום היום", "האיש מן הבקעה" ועוד ועוד ועוד), ואורי הרפז ("מתוק התפוח", "בקיץ הזה תלבשי לבן") עולים יחד על במה ומוציאים את הקהל למסע מלא בנוסטלגיה מתוקה. "לחנן, לאורי ולי יש רומן ארוך. משהו כמו 40 שנה שאנחנו רוצים לעבוד שלושתנו, וזה לא יצא בצורה מסודרת", מספרת ראובני, שהייתה אחת הכוכבות הגדולות כאן בשנות ה־70. "עם חנן שרתי את שירי רחל, ועם אורי את שירי דרום אמריקה, אבל לא עלינו יחד על במה עם הלהיטים של שלושתנו. זו ארץ קטנה, וברגע שיש חיבור, הוא מחזיק לשנים".

 

חתיכת נוסטלגיה.

 

"כשאני מופיעה לבד ועושה את כל שיריי הידועים, אנשים באים ואומרים לי כמה שהם שמחים לחזור אחורה ואיזו נוסטלגיה זו. אבל כאן יש הרבה מעבר לזה, כי יש שני בחורים ובחורה, ויש גם שירים שמתגלים מחדש כשאנחנו עושים אותם יחד".

 

"אנשים יוצאים מדעתם"

 

יובל כבר זכה לקחת חלק בלא מעט הרכבים בעברו — השלושרים, שובבי ציון, כיף התקווה הטובה, החברים של בני ואחרים. "הפעם זה לא הרכב של שירים חדשים, אלא של הלהיטים הגדולים מפעם", הוא מספר. "אנחנו מרגישים צימאון גדול מאוד מהקהל. אנשים פשוט יוצאים מדעתם ומתחילים בברכות שאם אני אגיד אותן, זה יהיה לא צנוע מצידי. אנשים מחפשים את החומרים האלה כדי לשמוע אותם, כי אין להם איפה. הם שומעים ברדיו דברים שהם פחות מתחברים אליהם. עמדתי אתמול מאחורי הקלעים כששר הביטחון נאם, ושלושת העוזרים שלו שם שאלו למה אנחנו לא מופיעים ולמה לא רואים אותנו בטלוויזיה".

 

"מוצרט זה נוסטלגיה?"

 

מאז מותו של גבי שושן שוב עלה לכותרות היחס של הרדיו לאמנים ותיקים, וגם עלתה שאלת הרלוונטיות שלהם מול הקהל. ראובני, הרפז ויובל בטוחים שהם רלוונטיים יותר מתמיד, ולא מתים על היוזמה החדשה של רגב להקים תחנת רדיו שתשמיע רק אותם ואת חבריהם מפעם. "יכול להיות שצריך עוד ערוץ של מוזיקה ישראלית כי זה חסר", אומרת ראובני. "אבל לא צריך לתייג את זה למשהו ישן לעומת החדש, אלא משולב.

 

"אני תמיד אומרת שאם אני לא מקליטה חומרים חדשים, אז מן הסתם ישמיעו את הישנים. אבל כן הקלטתי וכן הוצאתי שיר חדש לא מזמן! אז השיר לא נכנס לגלגלצ, ובאותו הרגע שהם לא מחבקים אותנו, אין לנו השמעות ואף אחד לא יודע איפה אנחנו ושואלים למה נעלמנו. אני גאה בזה שאני זמרת ותיקה, אבל עדיין אומרת שלא צריך לוותר. גם אנחנו לא מוותרים על עצמנו, וגם אסור שיוותרו עלינו".

 

יובל: "גם אני נגד היוזמה הזאת. אני חושב שהרגלי ההשמעה של התחנות הן הבעיה, ואם נכניס את האמנים הוותיקים לגטו תהיה בעיה. מוצרט זה נוסטלגיה? 'ליל חניה' זה נוסטלגיה? ממש לא! שלום חנוך זו נוסטלגיה? זו מוזיקה ישנה וטובה, למה שנכניס אותה לגטאות".

 

ואי־אפשר בלי מילה גם על גבי שושן ז"ל.

 

ראובני: "כל ההתנהלות שלו מלכתחילה לא הייתה בסדר. זה בחור שהתגלה בגיל צעיר, ואני יודעת מה זה להתגלות בגיל צעיר ומה זה לנסות להצליח. הוא לא הצליח לשמור על עצמו ולכן נפל. אפשר להיות גם אמן ותיק ולהצליח, ויש כאלה שאצלם הכתובת על הקיר". •

 

dani—s@yedioth.co.il

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים