מפעלים מזהמים נקנסו ב־72 מיליון שקל ב־5 שנים
המשרד להגנת הסביבה הטיל ב־5 השנים האחרונות על מפעלים וגופים מזהמים קנסות מינהליים של 72 מיליון שקל. בשנים האחרונות הפכה האפשרות להטיל קנסות מינהליים בלי הליך משפטי לאחת האופציות המועדפות על המשרד, לא פעם במקום הליך פלילי.
מנתונים שריכזה מחלקת איכות הסביבה בראשות עו"ד קובי בר לב ממשרד עוה"ד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות', עולה כי גם לאחר שימועים שקוימו למפעלים, בחינת טענותיהם וערעורים שהוגשו לבית המשפט, הופחתו הקנסות המקוריים – שהגיעו להיקף של 101 מיליון שקל – בכ־30% בלבד.
בשנים האחרונות הבינו במשרד להגנת הסביבה שקל ויעיל יותר להטיל קנסות על גורמים מזהמים, וגופים שלא עמדו בכללי חוק הפיקדון או חוקי מיחזור אחרים, מאשר לנהל נגדם הליך חקירה פלילי, שלא פעם מתעכב, הן בזמן החקירה, הן בפרקליטות והן בבתי משפט. מהנתונים שהועברו למנהל המחלקה, עו"ד קובי בר־לב, עולה כי מאז תחילת האיסור הוטלו 633 קנסות כאלה, ובמקביל הייתה ירידה של כמעט 90% בהיקף כתבי האישום הפליליים שהוגשו מ־560 בשנת 2009 ל־70 ב־2015.
החוק מקנה לאנשי המשרד אפשרות לקנוס את המפעל לפי גודל התאגיד, ומפעלים שעירערו על הקנס הצליחו לא פעם להפחיתו מאוד. מקצתם אף הצליחו להפחית את מחציתו בטיעונים שהועלו בשימוע.
עו"ד בר לב: "המעבר מאכיפה פלילית לאכיפה מינהלית הוא מהלך חיובי של המשרד להגנת הסביבה, אבל עדיין חלק ניכר מהעיצומים הכספיים מוטל בגין הפרות טכניות כאי־דיווח, ולא על זיהום סביבתי בפועל. על המשרד להגנת הסביבה לשקול את קידומם של מנגנונים נוספים, כגון מבדקי אכיפה פנימיים בתחום איכות הסביבה ושקילת שיקולי עלות־תועלת ברגולציה סביבתית, כמקובל ברבות ממדינות ה־OECD".
הנתונים יוצגו בכנס סביבה 2050 ביום שני.
