התיאטרון העברי נולד כאנטי־תזה לתיאטרון היידיש העממי, אותו תיאטרון נודד המשמש רקע לרומן "כוכבים תועים" מאת שלום עליכם, שהשנה חוגגים מאה שנים למותו. כדי לחגוג את האירוע מעלים בתיאטרון היידישפיל עיבוד לאותו רומן, שיצרו המחזאי יהושע סובול והבמאית (והשותפה לכתיבת המחזה) איה קפלן.
הרומן מתאר את סיפור אהבתם של לייבל ורייזל, שני ילדים למשפחות יהודיות מסורתיות, הנמשכים לאורות הבמה. שני מנהלים של להקת תיאטרון נודדת המגיעה לעיירה שלהם מזהים את הפוטנציאל הגלום בצמד הצעירים, ומפתים אותם לברוח מהבית ולהצטרף ללהקה. אך בדרך החוצה מהעיירה הם נופלים קורבן לסכסוך פנימי בלהקה המתפצלת, וכך יוצא שכל אחד מהם נודד לבדו למרחקים ומפתח קריירה עצמאית מפוארת — אך עדיין שניהם ממשיכים לחלום זה על זה בלילות.
סובול וקפלן הצליחו לבנות עיבוד תמציתי ויעיל של הסיפור. עדיין, זהו אפוס ארוך ומפותל עם הרבה דמויות משנה הדורש סבלנות מסוימת מצד הצופה כדי להישאב לתוכו. זאת על אף הבימוי היצירתי והקצבי של קפלן, שיודעת להניע היטב את להקת השחקנים על הבמה המצומצמת. המשחק משלב בין רמות שונות של ביצוע, החל מהמשחק הנקי ומעורר ההזדהות של יונתן רוזן המרשים והילית דייטש־שני היפה כצמד האוהבים התמימים, דרך הביצועים הקומיים של שאר חברי הלהקה, ביניהם בולטים הוותיקים יעקב בודו, ענת עצמון וישראל טרייסטמן, ועד לביצוע הגרוטסקי במכוון של דורון תבורי (המתארח בפעם הראשונה על במת היידישפיל), בתור המפיק הממולח והשטני.
התוצאה הסופית היא הצגה נאה, המצליחה להחיות את עולם התיאטרון היצרי והסוער של פעם ואת ההרפתקה הרומנטית הגדולה שסופה באיחוד מחדש של צמד האוהבים בניו יורק הרחוקה. בהתאם למסורת, זהו סוף טוב, אבל עם קריצה — 'נגד עין הרע.
