ראשון 20 באוקטובר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    "אם אבא היה חי, הוא היה נוהג היום במשאית". סטיב מקווין בימי הזוהר שלו | צילום: גטי אימג'ס
    24 שעות • 02.03.2016
    מקווין עדיין חי
    35 שנה לאחר שנעצמו עיניו התכולות בפעם האחרונה, האגדה על סטיב מקווין עדיין בחיים. ועוד איזה חיים. קמפיינים, פרסומות, שלטי חוצות וטישרטים — המותג "סטיב מקווין" מגלגל גם היום מיליונים ומדורג בצמרת מצעד "הסלבריטאים המתים שעושים הכי הרבה כסף". על ההצגה מנצח הבן צ'אד, שחקן כושל בעברו, שהבין מהר מאוד איפה מתחבאים הדולרים. בראיון ל"ידיעות אחרונות", לקראת שידור סרט תיעודי על אביו, מחר בערוץ 8, מנסה צ'אד להסביר איך זה שהקסם המקוויני הפרוע עדיין עובד
    אמיר קמינר | קאן

    כאילו לא הייתה זו 2016, מתנוסס לו בגאון בשאנז אליזה וברחבי פריז פוסטר של סטיב מקווין, כוכב הקולנוע המיתולוגי המנוח, כשהוא מפרסם מותג שעונים יוקרתי. מבטו הכחול, שאותו כינה פעם "מבט הכלב הזה", עדיין מהפנט את העוברים והשבים, והכריזמה הבוערת משתלטת לרגע או שניים על הנוף העירוני.

     

    35 שנה אחרי מותו של מקווין בגיל 50 ממחלת הסרטן, המיתוס שלו מסרב לדעוך. להפך. הוא רק מתעצם. באתרי אינטרנט ניתן לרכוש טי־שירטים שאותם מפארים צילומי כרזות של סרטי מקווין. במכירות פומביות, המכוניות שעליהן דהר בסרטים ובחיים שוברות שיאי מכירה, בהוליווד שוקדים עכשיו על עיבודים חדשים לסרטיו המפורסמים ("הפרפר" ו"השוד המושלם"), הכפילים שלו מבוקשים לפרסומות, דמותו מקשטת שלל מוצרים, בפסטיבל קאן אחרון נערכה לו מחווה, וסרטים תיעודיים שנוצרו בשנה־שנתיים האחרונות מנסים לפצח את סוד הקסם המקוויני ואת הסתירות הרבות באישיותו — פשטות ואלגנטיות, חביבות ויהירות, עממיות וריחוק מתנשא, התרסה וסתגלנות, קשיחות וחום, חספוס ושבריריות. אחד מהסרטים האלה, "אני סטיב מקווין", ישודר מחר, (ערוץ 8), וינסה לשחזר את אגדת מקווין, באמצעות כוכבי קולנוע ובני משפחה, וביניהם צ'אד מקווין, בנו היחיד של הכוכב.

     

    צ'אד מקווין, שאותו פגשתי על שפת בריכה של וילה הממוקמת בגבעות של העיר קאן, עסוק כיום בלשמר את המורשת של אביו. "למה אבא עדיין נשאר כזאת אגדה? הוא פשוט היה אדם כל כך שונה", מנסה להסביר הבן. "אולי בגלל הרקע הקשה שממנו בא — הוא ננטש על ידי אביו, ואמו הייתה אלכוהוליסטית. אם תצפה בקלוז־אפים שלו, תגלה שיש בתוכו כל כך הרבה חרא שהוא מתמודד איתו, בשל סיפור חייו הלא פשוט. ויחד עם זאת, תמיד יש משהו בוער בעיניו. אי־אפשר להעתיק את הבעירה הזאת".

     

    תעשיית סטיב מקווין מגלגלת עדיין הרבה כסף. מאז שמת ב־1980, מקווין ממשיך להכניס מזומנים רבים לחשבונות הבנק של יורשיו, ולא מפסיק לככב ברשימות "הסלבריטאים המתים שעושים הכי הרבה כסף". המגזין "פורבס" מיקם אותו לאחרונה במקום ה־13 ברשימה, מקום אחד לפני ג'יימס דין, במצעד ההכנסות של המתים לשנת 2015. מקווין המנוח גרף רק באותה שנה 7 מיליון דולר. "יש לנו חברה שמתעסקת בנושא התמלוגים", מספר צ'אד מקווין, "ואנחנו מקבלים תמלוגים על מכירת מוצרי לבוש שבהם מופיעה התמונה שלו. אני מבלה חלק ניכר מהיום שלי במעקב אחרי דברים לא חוקיים, וזו לא עבודה כיפית. הנה, ראיתי עכשיו חנות פה בקאן, שבה מוכרים חולצות עם התמונה של אבא — והן לא חוקיות. קשה לפקח על כל העולם.

     

    "מי לא מתמודד עם חרא בחיים". הבן, צ'אד
    "מי לא מתמודד עם חרא בחיים". הבן, צ'אד

     

     

    "עבורי, זה לא קשור לכסף. אני פשוט לא רוצה שהדור הצעיר ישכח את אבא שלי — הסרטים שלו היו טובים מדי. אז אם באמצעות פרסומת לשעונים של טאג הויר, ילד ישאל 'מי זה ומה הוא עשה?' ובזכות הפרסומת הוא יגלה את הסרטים של אבא, זה יהיה דבר נהדר. זה מה שמשמעותי מבחינתי. לא הכסף".

     

    הבריחה הגדולה

    הביוגרפיה של סטיב מקווין, שאמר בהתבטאות נדירה: "אני רוצה לחיות את החיים איך שבא לי", מכילה את כל החומרים שהופכים אדם למיתוס: ילדות קשה, רומנים סוערים, סרטים בלתי נשכחים ומוות בגיל צעיר. הוא נולד באינדיאנה במרץ 1930. אביו וויליאם היה טייס פעלולים בקרקס ראווה, ואמו, ג'וליה־אן, הייתה אלכוהוליסטית, שלעיתים עסקה בזנות. כשמקווין היה תינוק, אולי אפילו לפני שנולד, אביו עזב את הבית. "סטיב ננטש ומעולם לא זכה להכיר את אביו, וכל חייו הוא חיפש אחר דמות אב", מספר צ'אד. "אני חושב שבחייו ובקריירה שלו היה לו רעב להכל, ובעיקר רעב לאבא".

     

    גבריאל קלארק, שסרטו התיעודי "Steve McQueen: The Man & Le Mans" הוצג בפסטיבל קאן האחרון, מסכים איתו. "החסך באב עיצב את דמותו", אומר הבמאי. "מצד אחד, זה הפך אותו לחסר ביטחון. מצד שני, זה הניע אותו לגדולה. היעדר האב אף הפך אותו לחסר רחמים, ואיפשר לו להיות מניאק כלפי הסובבים אותו, ולהגיד דברים כמו: 'אני לא אוהב את התסריטאי הזה. הוא לעולם לא יעבוד בהוליווד יותר'. מנגד, זה העניק לו תכונה כפייתית חיובית: את היכולת לדחוף עד הסוף ולסיים דברים".

     

    חולצות עם דיוקנו של מקווין שנמכרות היום
    חולצות עם דיוקנו של מקווין שנמכרות היום

     

     

    אחרי שבעלה נטש אותם, אמו של סטיב מקווין לא הייתה מסוגלת לגדל את בנה בעצמה, והשאירה אותו אצל הוריה במיזורי, משם לא הפסיק לנדוד ולהחליף בתים ומשפחות. רק כשהיה בן 16 עזב את בית הספר ונסע לניו־יורק להתאחד מחדש עם אמו במנהטן, אבל אז פגש גם שני מלחים, ובעקבות המפגש הזה התנדב לשרת על סיפון של אונייה למשך שלוש שנים. כשהשתחרר מהשירות, בראשית שנות ה־50, החל ללמוד משחק. אחרי הופעה על במות התיאטרון ובטלוויזיה, הגיע מקווין הפוטוגני לקולנוע. בראשית דרכו, חלק מהבמאים שאיתם עבד שימשו לו אב חלופי והיוו עבורו את הדמות הסמכותית והאוהבת שאליה ערג כל חייו.

     

    באמצע־סוף שנות ה־60 מקווין היה בשיא פרסומו, הרבה בזכות "בוליט", מותחן פעולה מ־1968, הכולל מרוץ מכוניות מהנודעים בתולדות הקולנוע. מקווין גילם בו בלש ממשטרת ניו־יורק, ומכונית הפורד מוסטנג GT שעליה נהג בסרט — מקווין התעקש לעשות את רוב הסצנות בעצמו — הפכה לאייקון של מכוניות ולפריט אספנות נחשק. מאז, אהבתו למכוניות ולמרוצים היא אחד הנושאים הבולטים במיתוס של מקווין, אבל ריגושים היו לו גם בתחומים אחרים. מקווין, המאצ'ו השרמנטי בעל החיוך הכובש, היה גבר של נשים. ב־1956 הוא התחתן עם השחקנית־רקדנית־זמרת נייל אדמס, ילידת הפיליפינים, אחרי חודשי היכרות בודדים. לזוג נולדו שני ילדים: טרי, שמתה ב־1998 ממחלת המוכרומטוזיס, וצ'אד, כיום בן 55. "אני חושב שאבא העניק לנו סביבה חמה", נזכר צ'אד. "הוא היה אב נהדר ואוהב. כשהוא צילם סרט, אבא דאג שאחותי ואני נקבל שחרור מבית ספר כדי שנהיה איתו בסט לכל אורך הצילומים. היה לו צורך בנוכחות של התא המשפחתי לצידו".

     

    הרומנים והבגידות

     

    אבל מקווין לא תמיד היה איש קל. הוא צרך סמים, הרבה ללגום וויסקי ובירה, ובנו מעיד שלפעמים הפגין נרגנות. "תשמע, לאבא שלי היו מצבי רוח", הוא מתוודה. "אבל הוא גם ידע להיות משעשע. אנשים לא מבינים שלאבא שלי היה חוש הומור מצוין — הוא היה בחור מצחיק".

     

     

     

    צ'אד מודע גם לבוגדנות של אביו — בראשית שנות ה־60 למשל, מקווין ניהל בין היתר רומן עם הדוגמנית לורן האטון. "לאבא היו נשים אחרות מלבד אמי, ויש נקודה שבה אתה חושב: 'טוב, אולי הוא לא היה בחור טוב?', וזה רעיון שאני מתקשה להתמודד איתו, בגלל שעבורי הוא תמיד היה אדם נפלא ואבא טוב שעיצב אותי".

     

    מקווין התגרש מרעייתו הראשונה ב־1972 ולאחר מכן ניהל רומן עם השחקנית־דוגמנית ברברה לי, ואז, במהלך צילומי "הבריחה", התאהב בכוכבת המרהיבה אלי מק'גרו ("סיפור אהבה"), שאמרה עליו: "גברים רצו להיות כמותו, נשים רצו אותו". מק'גרו עזבה את בעלה, המפיק רוברט אוונס, ונישאה למקווין ב־1973. השניים היו לאחד הזוגות המתוקשרים במדורי הרכילות של הסבנטיז. הם השתקעו בבית מדברי מבודד, וסירבו לקיים קשרים עם הוליווד.

     

    הנישואים הסוערים של מקווין ומקג'רו ידעו עליות ומורדות, וגם הפלה כואבת, וסיפקו כל הזמן כותרות. ב־1978 הגיעו לקצם. כעבור פחות משנתיים, בינואר 1980, התחתן מקווין בשלישית, הפעם עם הדוגמנית ברברה מינטי. באותה תקופה היה מקווין טרוד בעיקר במאבקו בסרטן הריאות וכחלק מההתמודדות עם המחלה מקווין ורעייתו התקרבו לדת, תוך כדי חיפוש אחר פתרונות רפואיים אלטרנטיביים. ב־7 בנובמבר 1980 נעצמו עיניו הכחולות של מקווין לנצח: "אבא מת על שולחן הניתוחים מדום לב. על פי צוואתו, גופתו נשרפה והאפר שלו פוזר בשמי האוקיינוס השקט", מספר צ'אד.

     

    איך התמודדת עם מותו?

     

    "זה היכה בי חזק. לא קל לחוות כזה אובדן בגיל צעיר. הייתי בן 20, אבל כולנו מתמודדים עם חרא בחיים, לא?"

     

    צ'אד ניסה כוחו במשחק, אבל מהר מאוד הבין שלעולם לא יתקרב לקרסולי אביו ופרש מעסקי השעשועים. "אני לא חושב שהייתי טוב בזה. הכישרון דילג על דור — הבן שלי, סטיבן, מצליח, והוא משחק בסדרה 'יומני הערפד' כבר שש שנים. בעבר הייתי גם בענייני מרוצים, אבל אחרי שנפצעתי, פרשתי. כיום, אני מטפל בין היתר באוסף האופנועים של אבא. היו לו 138 אופנועים, אז שמרתי חלק מהם. יש לי מעל 20, וכשיש לך כל כך הרבה, אתה צריך לסדר אותם ויוצא שיש לך מלא גלגלים מפונצ'רים ואופנועים מלוכלכים".

     

    זה קשה לך להיות בן של אגדה?

     

    "אני לא מכיר משהו אחר. זה בסדר מבחינתי".

     

    לו חי היום, אביך היה אמור להיות בן 86. מה לדעתך היה עושה?

     

    "אני שואל את עצמי את השאלה הזו כל יום. האם היה ממשיך לעשות סרטים? אני לא יודע. ב־1978, כשנודע לו שהוא חולה, אבא קנה חווה קטנה בסנטה בול, והתחיל לאסוף דברים ישנים, כמו מאווררים, תנורים ומשאיות. לקח לי שנים לעבור על כל המחסנים, שהיו לו בכל רחבי המדינה. סביר להניח שאם הוא היה חי, הוא היה נוהג כיום באופנוע ישן או במשאית ישנה".

     

    הסרט "אני סטיב מקווין" ישודר מחר בערוץ 8, בשעה 22:00.

     


    פרסום ראשון: 02.03.16 , 20:33