הבהלה לזהב

כבר בתקופות מוקדמות אנשים חיפשו זהב, עיצבו ממנו תכשיטים והפכו אותו למוצר צריכה שנועד לייפות את בעליו, שיקף את מעמדו הכלכלי, את תרבותו ואת אמונותיו הדתיות, ויצר אופנות של תכשיטים בעולם העתיק. עכשיו יש לנו הזדמנות להציץ לחלק מהם באחת התערוכות הגדולות שהוצגו אי פעם, "פרעה בכנען — הסיפור שלא סופר", שנפתחת מחר במוזיאון ישראל בירושלים.

קרוב ל־800 אובייקטים מהארץ והעולם מוצגים בה ומקימים לתחייה היסטוריה בת 3,500 שנה.

התערוכה מציגה לראשונה בעולם את סיפורה של התקופה שבה שלטה האימפריה המצרית על ארץ ישראל הקדומה, והיא מתארת את השפעת המצרים על התרבות בכנען. אחד מחלקי התערוכה המסקרנים הוא חדר האוצר שבו יוצגו מגוון מהתכשיטים ששרדו ממצרים הקדומה והתגלו בכנען והם רק חלק זעיר מכל העושר שליווה את מצרים הקדומה. אפשר יהיה לראות שם קופסאות תכשיטים, שרשראות, טבעות, עגילים וקמעות שלא רק שופכים אור על התרבות הקדומה אלא גם מעוררים השראה למי שאוהב תכשיטים, זהב וקצת היסטוריה.

"זה התחיל מתגלית אישית שלי", מספר הארכיאולוג ד"ר ערן אריה, שאצר את התערוכה עם דפנה בן תור. "ב־2010 במגידו נמצא כלי מלא אדמה שנשאר סגור כדי שנוכל לשלוח אותו למעבדה. הוא נשאר סגור במשך שנה, ורק אז נתנו לסטודנטים לרוקן אותו. זו הייתה אחת מהתגליות המרגשות, כי מדובר בכלי שבו מצאנו למעלה מאלף חרוזי זהב, עגילים ותכשיטים מזהב וכסף. כל ארכיאולוג מחפש את התגלית הגדולה שלו, וזו הייתה שלנו. מדובר במטמון שהוחבא בחצר במגידו, בבית שנחרב בשריפה גדולה, והמטמון הזה נשכח. אין הרבה מטמונים כאלה בארץ, זה מאוד נדיר, ויש בו תכשיטים שאספו אותם במשך עשרות שנים והוא היה שייך למשפחה מאוד עשירה. זו קפסולה של זמן שהכל אצור בתוכה. אפשר ללמוד ממנה על הכלכלה, האופנה והקשר למצרים באותה התקופה".

צילום: יח"צ

"תכשיטים נושאים הרבה משמעויות, לא רק אסתטיות", הוא מספר, "לחלק מהתכשיטים סמלים של זרעי לוטוס, שמסמלים פריחה וצמיחה מחדש, חלקם עם סמלים דתיים או מאגיים כמו סמלים של אלות היופי והאהבה, מוטיבים כמו זבובים שמסמלים חמקנות ומהירות, שיש להם משמעות צבאית, וטבעות או טבעות חותם שמרמזים על הקשר עם מצרים ועל השליטה הצבאית והתרבותית שלה".

מי ענד זהב ולמה?

"ברור שתכשיטים נועדו לגברים ונשים. מדובר באנשים ממעמד כלכלי גבוה, וככל שהחומר יותר יקר אפשר להניח שהיה שייך לעשירים יותר. הזהב נחשב גם אז מתכת אצילה והמצרים תפשו אותו כחלק מהבשר שלהם. הצבע השמשי שלו, הנצחי, נחשב למשהו מקודש, ולכן אפשר לראות את הכמיהה לזהב בכל הקברים המלכותיים, ובמיוחד בקבר של תות ענח' אמון. המצרים ראו בו משהו שאתה לוקח איתך למסע בעולם הבא".