חמישי 21 בפברואר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    הרב לייטמן. "הרב דוחה בתוקף – עד כדי סלידה – כל ניסיון לשוות לו מעמד של מנהיג חצר חסידית. אין שום פולחן אישיות"
    המוסף לשבת • 03.03.2016
    סודות הקבלה לעם
    דווקא תביעת דיבה שהגיש ארגון "בני ברוך" (או "קבלה לעם") נגד אדם שטען כי מדובר בכת, התגלגלה לחשיפה שהקבוצה הקבליסטית הפופולרית משתדלת להימנע ממנה לפי סדרת תצהירים שהוגשו לבית המשפט, מפרישים החברים עשירית ממשכורתם לארגון, מבצעים תורנויות ממושכות, מוכוונים להתחתן בתוך הקבוצה, סופגים צעקות והשפלות ומתייחסים אל האיש העומד בראשה, הרב מיכאל לייטמן, כאל גורו כל–יכול מנגד הגיבה העמותה בעשרות תצהירים התוקפים את הפורשים ושמהם עולה תמונה שונה לגמרי: "הטענות כולן הינן בדיות בעלמא"
    ליאת בר סתו, גיא ליברמן

    "קשה מאוד להסביר מבחוץ את כל מנגנוני השליטה הפסיכולוגיים והרוחניים המופעלים על אדם הנמצא בקבוצה. אני יודע שבזמן שהייתי בה חשבתי שאני חופשי לפעול כרצוני אך בדיעבד, אחרי שיצאתי מהקבוצה, אני חש שלא בחרתי באמת את בחירות החיים שלי, אלא נתתי לאחרים לבחור עבורי. באופן אישי אני חש שעברתי שטיפת מוח".

     

    הווידוי הזה שייך למקסים דיאמנדי מאשדוד, שנולד לפני 38 שנה ברוסיה וב־1991 עלה לישראל. שנים רבות מחייו סבבו סביב "בני ברוך" (או "קבלה לעם") – קבוצה קבליסטית סוחפת, שבסיסה בפתח־תקווה. בני ברוך הוקמה בשנות ה־90 על ידי מנהיגה, הרב מיכאל לייטמן, שבחר לקרוא לה על שם מורו, הרב ברוך אשלג. באתר הארגון נכתב כי "'קבלה לעם' הוקמה על בסיס התפיסה כי רק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם נזכה לגאולה השלמה".

     

    מאז הוקמה, צברה הקבוצה עוצמה ופופולריות רבה בישראל ומחוצה לה, בעיקר ברוסיה. לפי הערכות בני ברוך, יש לה כ־50 אלף תלמידים בישראל וקרוב לשני מיליון ברחבי העולם. חלקם מתעוררים מדי לילה אל שיעורי הרב לייטמן, שמתקיימים החל מהשעה שלוש.

     

    לפי העדויות, בני ברוך כוללת "קבוצה פנימית" של פעילים אדוקים, ומנגנון משומן של מתנדבים ועובדים העוסקים ב"הפצה": הוצאת ספרים, עיתונים, שידורי וידיאו, פעילות אינטרנט, ארגון כנסים ופעילויות לציבור לצורך הפצת תורתו של לייטמן. יש לה אפילו ערוץ טלוויזיה משלה.

     

    אחת מהנשים שמעידות נגד הקבוצה. "מספיק לתת לאישה שבע דקות ביום"
    אחת מהנשים שמעידות נגד הקבוצה. "מספיק לתת לאישה שבע דקות ביום"

     

     

    למרות טענות שהחלו לעלות עם השנים נגד בני ברוך ואופי פעילותה, לא הרבה ידוע על המתרחש בתוככי הקבוצה, ובעיקר בקרב הפעילים הקרובים שמקיפים את הרב לייטמן. אלא שסדרה של תצהירים מרתקים, שהוגשו לאחרונה לבית המשפט ומתפרסמים כאן, חושפים לדברי כותביהם כמה מסודות הקבוצה הקבליסטית - דברים שספק אם בבני ברוך היו רוצים שיגיעו לידיעת הציבור.

     

    התצהירים הוגשו במסגרת תביעת דיבה, שמנהלת בני ברוך נגד אהרון אפלבאום, שבנו הצטרף לקבוצה. לטענת בני ברוך, אפלבאום הביא לביזויה בפרסומים משמיצים, לרבות הצגתה ככת בפנייה למשרד החינוך.

     

    מדובר בתביעה לשון הרע שגרתית, שהתפתחה במפתיע למאבק יצרי, הכולל האשמות קשות ובממדים בלתי צפויים - כאשר לצד תצהירי יוצאי הקבוצה, בני מאות עמודים, הגיבה בשבוע שעבר בני ברוך כשהגישה לבית המשפט עשרות תצהירים מטעם אנשיה המציגים תמונת מציאות שונה לגמרי, וזאת תוך שהיא מנסה לקעקע את אמינות היוצאים נגדה.

     

    לטענת בני ברוך, "אפלבאום הוא איש עסקים עשיר אשר מקדיש את כל מרצו, זמנו וכספו, ממניעיו האישיים, בכדי למצוא דופי בפעילות העמותה". עו"ד ישי שנידור, שמייצג את אפלבאום, מאשים מנגד כי "התביעה הזו היא בריונות משפטית שנועדה להרתיע אנשים מלפעול נגדם בזירה הציבורית. זה ניצול עוצמה ארגונית וכלכלית כדי להשתיק קולות ביקורתיים".

     

    מרכז "בני ברוך" בפתח־תקווה. "העובדה שמצאו רק חמישה אנשים לא מרוצים מעידה עד כמה פעילותנו מבורכת"
    מרכז "בני ברוך" בפתח־תקווה. "העובדה שמצאו רק חמישה אנשים לא מרוצים מעידה עד כמה פעילותנו מבורכת"

     

     

    "היו לי סיוטים בלילה"

     

    לב המאבק הוא סביב הוויכוח האם ניתן להגדיר את בני ברוך ככת. אחד התצהירים המרכזיים שהוגשו מטעם אפלבאום הוא זה של דיאמנדי. "הגעתי לבני ברוך בסביבות 1998, בהיותי בן 19", הוא מספר, "נחשפתי לספר של לייטמן והחלטתי להגיע להרצאת מבוא. המשכתי לבוא להרצאות מדי שבוע במרכז בני ברוך ולאחר מספר חודשים עברתי להתגורר במה שכונה 'דירת רווקים' שהייתה צמודה למרכז בני ברוך".

     

    לדבריו עשה זאת כדי להשתייך לקבוצה הפנימית. "הובהר שרק חברי המעגל הפנימי מגיעים לדרגה רוחנית גבוהה", הסביר. בהמשך החל להתנדב כטבח בארגון, "כ־30 שעות בשבוע בממוצע".

     

    בתצהירו מספר דיאמנדי על "לחץ כבד מצד לייטמן ומקורביו להתחתן בתוך הקבוצה, עם חברות אחרות בבני ברוך. הלחץ הכבד התבטא באמירות חוזרות ונשנות, רמיזות והתבדחויות, שמכולן עלה שגבר שאינו נשוי אינו יכול להיות חלק 'אמיתי' מהמעגל הפנימי ואינו יכול להתקדם בתהליך הרוחני. זכור לי שהרווקים כונו בכינוי המזלזל 'רבע עוף'".

     

    רים ישראל כץ, גלעד ארדן ומירי רגב עם הרב לייטמן באירוע של קבלה לעם בשבוע שעבר
    רים ישראל כץ, גלעד ארדן ומירי רגב עם הרב לייטמן באירוע של קבלה לעם בשבוע שעבר

     

     

    בהמשך, הוא מספר, שודך לחברת הקבוצה, אבל הנישואים התפרקו מהר. "לא הייתה בינינו התאמה אבל לייטמן עודד אותי להתחתן איתה, ואמר שלדעתו היא מתאימה לי. כחודשיים אחרי שהכרנו נישאנו. הנישואים נמשכו חודשיים שבמהלכם הבנתי שזו הייתה טעות, והתגרשנו". לדבריו ישנם מקרים דומים לשלו שנגמרו בגירושים.

     

    בתצהירו מספר דיאמנדי על טענות למעין "מרד" בארגון ב־2004, ושאחריו הוחלט לסלק מבני ברוך קבוצה של כעשרה חברים מ"הקבוצה הפנימית", והוא ביניהם. "בעקבות ה'גירוש' נפלתי מיידית לדיכאון...", הוא מעיד, "היו לי סיוטי לילה אודות לייטמן והקבוצה. הייתי בודד כיוון שצימצמתי את הקשרים החברתיים שהיו לי לפני שהצטרפתי לבני ברוך".

     

    "בסוף 2007", הוא ממשיך, "קיבלתי מסר שהאנשים שסולקו ב־2004, ביניהם אני, רשאים לחזור לבני ברוך... שמחתי והתרגשתי מאוד למשמע הבשורה כיוון שלמרות שחלפו ארבע שנים לא השתחררתי מהמסרים שספגתי במרכז: שאין משמעות לקיום שלי ושאני בדרגה רוחנית נחותה, אם אינני נוטל חלק בהפצה ובקבוצה".

     

    כשחזר לקבוצה, דיאמנדי, העוסק בתחום השיווק באינטרנט, השתלב במערך הארגון. "תפקידי היה ניטור של כל הפרסומים באינטרנט (בעיקר בלוגים) שעסקו או הזכירו את בני ברוך ואת לייטמן באופן שלילי או ביקורתי, וכתיבת תכנים (טוקבקים בבלוגים ובכתבות, תגובות בפייסבוק, ציוצים בטוויטר וכו') אוהדים שיסתרו את האמור באותם פרסומים או ימתנו את השפעתם על הקורא", הוא כותב בתצהיר, "במילים אחרות, אם מישהו כתב משהו שלילי על לייטמן או בני ברוך, תפקידי היה לפרסם תגובות ולהתווכח עם גולשים כדי להגן על התנועה.

     

    מקסים דיאמנדי. עזב את הקבוצה לאחר תהליך ארוך, שכלל טיפול נפשי וגמילה מאלכוהול
    מקסים דיאמנדי. עזב את הקבוצה לאחר תהליך ארוך, שכלל טיפול נפשי וגמילה מאלכוהול

     

     

    "בנוסף, תפקידי היה 'לתקן' פרסומים שהציגו את לייטמן באור שלילי. פעמים רבות כתבתי, בהנחיית ובתיאום עם מחלקת ההפצה, בשמות בדויים. זה נחשב למקובל במסגרת כתיבת התגובות ברשת. בני ברוך עסקו רבות בפיתוח שיטות להגיב ברשת מבלי שהתגובות ייראו כפרסומים מטעם בני ברוך". בשלב מסוים, הוא מספר, תיפעל צוות של כ־70 מתנדבים. "תפקידי היה להנחות כיצד לכתוב טוקבקים מבלי להסגיר את השתייכותם לקבוצה...".

     

    דיאמנדי כותב עוד בתצהירו כי "פולחן האישיות בבני ברוך כלפי לייטמן טוטאלי... איש לא יעז לעולם לסתור אותו, אנשים מתייעצים איתו בענייניהם הפרטיים ומצייתים להוראותיו. הוא נוהג לצעוק מדי יום על חברים בכירים בקבוצה ולהשפיל אותם... חברי בני ברוך משרתים אותו בכל דבר... לייטמן מדבר על עצמו כבעל כוחות־על... למשל, הוא מחלק כדורים שהכין לבד ואמורים להיות בעלי יכולת ריפוי... רק לימוד הקבלה מפיו יכולה להציל את העולם מחורבן... לייטמן נהג לומר שמי שלא 'עבר את המחסום' (קרי, זכה להתעלות רוחנית) הינו 'בהמה'".

     

    דיאמנדי מספר שעזב את הקבוצה לאחר תהליך ארוך, שכלל טיפול נפשי וגמילה מאלכוהול. "קיץ 2013 היה נקודת מפנה במשבר האמונה שלי", הוא טוען בתצהירו, "יצרו אתי קשר אנשים מהקבוצה האמריקאית של בני ברוך וסיפרו לי על פעיל התנועה... שהתאבד בקנדה... הפעילים נרעשו כיוון שברגע שהוא התאבד לייטמן... ובני ברוך התנערו ממנו לחלוטין, כאילו לא היה קיים מעולם".

     

    בהמשך דיאמנדי כותב בתצהיר כי, "בני ברוך היא סביבה מרובת סטרס. אני מכיר באופן אישי שני אנשים מהקבוצה שהתפרצה אצלם סכיזופרניה ונזקקו לאשפוז פסיכיאטרי. בנוסף, אני יודע על שלושה מקרים של חברי בני ברוך שהתאבדו".

     

    בנימין קוגן. "לפני שביקשנו להתחתן ביקשנו אישור מלייטמן"
    בנימין קוגן. "לפני שביקשנו להתחתן ביקשנו אישור מלייטמן"

     

     

    בתצהירו מציין דיאמנדי כי "בעקבות הסדק שנוצר באמונה שלי בלייטמן עצמו לא יכולתי להתכחש יותר לשאר מאפייני ההתנהלות בארגון: הדיקטטורה של לייטמן, השליטה של הדירקטוריון בחברי המעגל הפנימי, השיעבוד של חברי הקבוצה לטובת האינטרסים של הארגון והניצול וההשפלה הכרוכים בהשתתפות בקבוצה: ביטול עצמי מוחלט כלפי לייטמן והקבוצה, יחס משפיל כלפי נשים, תשלום כספים רבים...".

     

    בתצהירו מזכיר דיאמנדי עניין נוסף: ניסיונות הקבוצה הקבליסטית להשפיע פוליטית. לפני כשנתיים חשף "ידיעות אחרונות" את הקמתה של סיעה פוליטית בפתח־תקווה, שלמרבית חבריה קשר לבני ברוך (בבחירות האחרונות זכתה הסיעה, "ביחד" שמה, למספר החברים הגדול ביותר במועצת העיר).

     

    לדברי דיאמנדי בתצהיר, הקבוצה ניסתה להשפיע גם במישור הארצי, במסגרת תנועת הליכוד. "בסביבות קיץ 2014 שמעתי שבני ברוך החליטו להתפקד לליכוד כדי שיוכלו להשפיע על הפוליטיקה הישראלית מבפנים. התקשרו אליי שלושה מחברי התנועה וביקשו ממני להתפקד לליכוד על מנת להצביע בפריימריז למועמד מטעמם", הוא מספר בתצהירו, ומציג תכתובות צ'אט שמהן לדבריו עולה ש"בני ברוך החליטו להפעיל לחץ על מי שהם ראו כתומכים פוטנציאליים שלהם על מנת להניע אותם להתפקד לליכוד... על מנת לאפשר לבני ברוך כוח פוליטי רב במפלגה".

     

    בתצהירו מזכיר דיאמנדי את תחקיר "יומן הג'ובים" של ראש מטה שרת התרבות והספורט, מירי רגב, שפורסם לפני מספר חודשים בערוץ 10. ביומן הופיע שמו של אביהו סופר, בכיר בקבוצה, לצד שם השחקן סשה דמידוב – שנחשב תלמיד של לייטמן בעצמו - כמי שכביכול מבקשים למנותו לתפקיד במועצת הקולנוע.

     

    יש לציין כי גם דיאמנדי נתבע על ידי בני ברוך על סך 214 אלף שקל בגין פרסומים "משמיצים וחסרי כל יסוד של אמת נגד התובעת.. במטרה להציגה כמי שפועלת ככת". במסגרת המסמכים שהגישה לבית המשפט בני ברוך בתביעתה נגד דיאמנדי נטען נגדו כי "אין המדובר ב'בעל תפקיד מפתח/מרכזי' בעמותה, ואין מדובר בחבר בקבוצה הקרובה לרב לייטמן".

     

    דיאמנדי, נטען, היה "תלמיד בעמותה תקופה בת ארבע שנים וחצי... שאת רובה בילה בשתיית אלכוהול ולבסוף התבקש לעזוב נוכח התנהגות לא נורמטיבית... חברותו הארעית בארגון שומטת את הבסיס מכלל הטענות בדבר שליטה או כפייה כלשהי". בעניין התנהלות בני ברוך ברשת והפצת תכנים באמצעות חשבונות פיקטיביים, נטען נגד דיאמנדי כי "במובנים רבים היה זה הנתבע בעצמו שהחדיר שיטת עבודה זו לארגון".

     

    "מגיש תה, מכיני אוכל"

     

    בנימין ואנה קוגן הכירו כפעילים בבני ברוך ברוסיה. היא רופאה, הוא בעל תואר שני למתמטיקה. החתונה שלהם, בתחילת 2008, נערכה במרכז הקבוצה בפתח־תקווה שהפך לאולם אירועים. למעט ארבעה בני משפחה, הם מעידים, כל יתר האורחים, כ־200 לערך, היו חברי בני ברוך. בתצהירים שהגישו לבית המשפט, במסגרת התביעה נגד אפלבאום, מתארים בני הזוג את השליטה שהייתה לדבריהם ללייטמן בחיי החברים. "לפני שקיבלנו את ההחלטה להתחתן ביקשתי אישור מלייטמן", כותב בתצהירו קוגן, שהיה חבר בקבוצה הפנימית, "אני מניח שאם לייטמן היה אומר לי לא להתחתן עם אשתי זה היה מקשה עליי מאוד".

     

    בהמשך תצהירו מוסיף קוגן כי "יש חברים בקבוצה שתפקידם לשרת את לייטמן בצרכיו האישיים: מגיש תה, מכיני אוכל, שומרי ראש. יש רכז שאחראי על שיבוץ חברים לתורנות ביטחון של הרב". בתצהירו מספר קוגן על תקנון ההתנהגות של בני ברוך הכולל, בין היתר, חובת הגעה לכל השיעורים, השתתפות בהפצה, תשלום עשירית מהמשכורת לקבוצה, חובת נישואים (שהוסרה בהמשך), תורנויות תחזוקת המרכז, כללים דתיים שחלו גם על ילדים של חברי הקבוצה ועוד. "אין אף אדם מבין חברי המעגל הפנימי שאינו מכיר היטב את התקנון... פעמים רבות נחשפתי באופן אישי לסנקציות חברתיות משפילות וקשות על חברים שלא עמדו בכללי התקנון. גם אני חוויתי אותן באופן אישי".

     

    אנה קוגן מספרת בתצהירה כי "בבני ברוך ישנה אישה שתפקידה לשדך בין החברים. במקרים רבים אנשים שהתגרשו נישאו תוך זמן קצר לבני זוג חדשים אשר חברים בבני ברוך גם הם". לצד זאת היא מספרת כי "במהלך שנותינו בבני ברוך חלה הידרדרות במערכת היחסים ביני ובין בעלי... בעלי נעשה קשה ואגרסיבי, גם כלפיי... תופעות אלה נעלמו בהדרגה כשעזבנו את הקבוצה". בהמשך היא מתארת כי "בשנה האחרונה שלנו בבני ברוך, בשנת 2012, נודע לי שהיו כ־15 מקרי גירושים בקבוצה. זה הדליק נורה אדומה אצל הדירקטוריון הרוחני, ההנהגה הפורמלית של קבוצת בני ברוך".

     

    קוגן מספרת עוד בתצהירה כי "יש אנשים בעלי מבנה אישיותי שגורם להם להתמסר ולפתח קשר תלותי כלפי הקבוצה... אותו אדם מרגיש שפתאום יש לו משפחה של 300 אנשים. המשיכה היא אדירה. אחת הבעיות היא שלייטמן והנהגת בני ברוך נוטעים בחברים את התחושה שבני ברוך זה הדבר היחיד שיש".

     

    הבעל בנימין מספר כי סולק מהקבוצה בשל משבר אישי, לדבריו, "כתוצאה מהלחצים הנפשיים שהופעלו עליי במסגרת בני ברוך". בתצהירו הוא מוסיף כי "בעקבות הוצאתי, שאותה חוויתי כטראומה הקשה בחיי... התחלתי לראות את הצדדים השליליים בפעילות בני ברוך: את ההשפעה הלא הוגנת על חברי המעגל הפנימי של הקבוצה, את הדרישה לציות עיוור להוראות הרב לייטמן שהינו מעין 'גורו' של הקבוצה, את הלחץ החברתי והנפשי שמופעל לשם כפיית ציות, את הסנקציות החברתיות (שהושתו לא אחת גם עליי) שהפעילו הוועדות השונות על מי שנתפס כלא צייתן מספיק, את ההסתגרות והניתוק מיתר החברה שאינה חלק מהקבוצה, את הדרישה לשלם סכומי כסף משמעותיים, ההמלצה של הרב לתת את כל שעות הפנאי בהתנדבות לפעילות הארגון, שטיפת המוח לפיה באמצעות ה'הפצה' והחברות בקבוצה נגיע לדבקות בבורא".

     

    בתצהירים נגדיים שהגישה בני ברוך מתואר בני קוגן על ידי כמה מחברי הקבוצה כבעל "התפרצויות זעם". "התנהגות קיצונית הייתה סימן ההיכר שלו בין התלמידים, שסבלו התנהגות זו מתוך כבוד כלפיו והבנה שבני ברוך הינה המסגרת היציבה היחידה שהייתה לו בחייו", נטען באחד התצהירים. עודד גודסי, הפעיל בבני ברוך, הוסיף בתצהירו כי, "הטענות בעניין שטיפת מוח המפורטות בתצהירה של אנה קוגן הינן משוללות כל יסוד... אין שום שטיפת מוח אלא רצון ללמוד כמו כל דבר בחיים".

     

    "ילדיי נולדו לסביבה של כת"

     

    "אחרי שעזבתי את בני ברוך הבנתי איזו טעות עשיתי בחיי... הרגשתי מאוד אשמה כלפי הילדים שלי שנולדו לסיטואציה כזו: שאבא שלהם אלים, שהם נולדו לסביבה של כת, שאין לי אפשרות לתת להם את הדברים שמגיעים להם". את הדברים האלה מספרת בתצהירה אנה (שם בדוי, השם שמור במערכת), בשנות ה־30 לחייה, מפתח־תקווה.

     

    לפני שהצטרפה לבני ברוך, לפני כעשור, הייתה אנה סטודנטית לתואר שני ברוסיה. "יום אחד נתקלתי בפלייר שהציע ללמוד את סודות טעם החיים", היא מספרת, "הלכתי לשיעור עם בן הזוג שלי... מאוד מהר התחלתי להיות כל יום במרכז בני ברוך במוסקבה. רציתי רק להיות מקובלת ו'לעבור את המחסום' – כלומר, לחיות בשני העולמות (הגשמי והרוחני) ביחד, כפי שעשה לייטמן... בן זוגי חשד שבני ברוך מתנהגים כמו כת... והחליט לא להגיע יותר. אני כבר הייתי שקועה עד צוואר בבני ברוך ועל רקע ביקורתו כלפי בני ברוך רבנו ונפרדנו".

     

    אנה מעידה שהתמסרה לשיעורים ולבני ברוך, עזבה משרה והחלה לעבוד בהתנדבות עבור הקבוצה. בהמשך אף עברה לישראל ונישאה לחבר הקבוצה. "יבגני (המדריך ברוסיה – ג.ל, ל.ב.ס) אמר לי שטוב מאוד עבור אישה להתחתן עם חבר מהקבוצה הפנימית כדי שזה יקדם אותה 'בדרך'. הוא אמר שלא משנה בכלל מי הגבר... 'תמיד יהיו בעיות בזוגיות ולא חשוב בכלל מי יהיה הבעל, כיוון שהבעל הוא הדלת לבורא'".

     

    כשהגיעה לישראל, מספרת אנה, היא התגוררה במבנה מלא בדירות קטנות בפתח־תקווה שכונה “BB TOWER”, שבהן גרו חברים מבני ברוך. "בהתחלה הייתי מאושרת", היא מעידה, "השהייה במרכז בני ברוך הייתה כל מה שיכולתי לבקש בחיים... כל שעותיי היו מוקדשות להפצה, לימוד או שינה".

     

    אנה מספרת כי עד שנכנסה לבני ברוך, הייתה קרובה לבני משפחתה ולחבריה. "בתוך כמה חודשים", היא מספרת בתצהיר, "אמרתי לחברים שלי שהם לא חברים שלי, לאחי שהוא לא אחי ולאמא שלי שהיא לא אמא שלי. אמרתי להם שיש לי משפחה חדשה. 'משפחה חדשה' היה ביטוי של קבוצת בני ברוך".

     

    "עם הזמן", היא מעידה עוד בתצהירה, "החלו בעיות עם בעלי: הוא היה חוזר שיכור משיעורי הבוקר. גיליתי שהגברים היו שותים וודקה בארוחת הבוקר אחרי השיעור. כשהיה שיכור, הוא היה מדבר אליי בגסות, אומר שאני צריכה להיות יותר חזקה רוחנית.

     

    "לאט־לאט התחלתי לראות את הדברים בלי 'המשקפיים הוורודים'... ראיתי שהאנשים סביבי משקרים. למשל, שרבים מהגברים מתנהגים באלימות מילולית ופיזית כלפי נשותיהם... ראיתי גם שיש היררכיה ברורה בין גברים ונשים בקבוצה. הגברים היו רשאים לצעוק על הנשים ולהשפיל אותן מול חברי הקבוצה, ואיש לא היה עושה דבר".

     

    אנה מספרת שבמהלך ההיריון הראשון חשה דיכאון, ובעלה ביקש שתתייעץ עם הרב. "לייטמן נתן לי תרופות שאמורות היו לפתור את הדיכאון. התרופות היו סוכריות לקישוט עוגות. כמובן שהן לא עזרו", היא מספרת בתצהיר.

     

    אנה מעידה כי לאט ובחשאי החלה להפחית את מעורבותה בבני ברוך. במקביל, ולפי תצהירה, אלימות בעלה כלפיה גברה. "ב־2013", היא מספרת, "הוא חזר אחרי יום שלם שבילה במרכז... הוא היה שיכור לגמרי. התרעמתי שאני צריכה לנקות את הבית לקראת משפחתו כשאני חולה ומטפלת בילדים. הוא התנפל עליי במכות... היה לו מבט מטורף בעיניים. הוא נתן לי אגרופים בפנים עד שנפלתי ואז היכה אותי כששכבתי על הרצפה. הוא צרח עליי שייקח פטיש ויגמור אותי, והרגשתי שהוא עומד להרוג אותי... יצאתי מהבית כשאני פצועה בכל הגוף והמומה... התקשרתי לחברה הטובה ביותר שלי בבני ברוך. סיפרתי לה מה קרה. היא אמרה לי שאסור לי בשום אופן ללכת למשטרה...".

     

    לדברי אנה, בבית החולים היא שוכנעה להתלונן במשטרה, שעצרה את בעלה לשבועיים. "במהלך אותם שבועיים התקשרה אליי חברה בקבוצת בני ברוך, ואמרה לי לא לבוא יותר למרכז לעולם. היא לא אמרה למה אבל הבנתי שגרמתי נזק למוניטין של בני ברוך בכך שעירבתי את המשטרה בעניין 'פנימי'".

     

    אנה מעידה כי חברה בקבוצה פנתה אליה, ואמרה "שאם אמשוך את התלונה במשטרה, אוכל לחזור לקבוצה. באותה תקופה בני ברוך כולה השקיעה מאמצים אדירים בקידום סיעת 'ביחד'... הבנתי שבגלל המאמץ לנצח בבחירות הם חוששים במיוחד ממוניטין שלילי ולכן לא רוצים קשר עם מי שיכול לפגוע בשמם הטוב".

     

    נישואיה של אנה הסתיימו בשנה שעברה. "מאז שעזבתי את בני ברוך", היא מספרת, "אני משתתפת בדיונים באינטרנט, בעיקר בפייסבוק, בנושא בני ברוך כדי להגביר את המודעות לסכנה שבהצטרפות לקבוצה".

     

    במסגרת התצהירים הנגדיים שהגישה בני ברוך כתב אחד מחברי הקבוצה כי קרא את תצהירה של אנה, "ולצערי, אך לא להפתעתי, תצהירה רצוף שקרים והמצאות". לגבי אלימות בן זוגה כתב כי "על כך אין מחלוקת ועל כך הוא ראוי לכל גנאי ולכל עונש שישית עליו המחוקק. יחד עם זאת הניסיון לקשור את מערכת היחסים המקולקלת שלהם לתוכן הנלמד או ל'נורמות' שנהוגות לכאורה בבני ברוך, הנה מגוחכת ומהווה שקר בעלמא. אין דבר רחוק יותר מהמציאות".

     

    "הפך לאדם אחר"

     

    "תצהיר זה עוסק בהתרשמותי מתהליך שינוי האישיות של בעלי הראשון, על רקע כניסתו לבני ברוך... שינוי אישיות שהוביל לגירושינו", במילים אלו פותחת את סיפורה ילנה (שם בדוי), מורה שעלתה לישראל בשנות ה־90'.

     

    היא מתארת משפחה מאושרת, ילדים וטיולים בסופי שבוע. אלא שאז גילה בעלה, אותו היא מכנה בתצהיר מ', את הקבלה ואת בני ברוך. "לאחר שמ' הצטרף לקבוצה הצעירה, התנהגותו השתנתה באופן דרסטי. הוא הקדיש עוד ועוד שעות להתנדבות בבני ברוך, התייחס ללייטמן כאל אלוהים והפסיק להתעניין בכל שאר הדברים בחיים: משפחתו, הוריו, עבודתו, חברים וכל שאר הדברים שמילאו את חיינו עד אותו זמן", מספרת ילנה בתצהירה, "היחס שלו אליי השתנה והוא הרבה להתרגז עליי והפסיק לתפקד כבן זוג ושותף להורות... ראיתי את בעלי הופך לאדם אחר".

     

    לדבריה חיי בעלה התנהלו לפי לוח הזמנים של בני ברוך. "סדר היום שלו כלל קימה ב־2:30 בבוקר לשיעור. בין שלוש לשש היה בשיעור. אחר כך היה נוסע למקום עבודתו, ישן באוטו שעה־שעתיים והולך לעבוד".

     

    "...יום או יומיים בשבוע היה נוסע להתנדב בבני ברוך אחרי העבודה, חוזר בעשר הביתה והולך לישון. בשאר ימות השבוע חזר הביתה בסביבות שבע, אוכל ארוחת ערב, ובשעה שמונה כולנו היינו צריכות להיות בשקט כי מ' הלך לישון כדי לקום לשיעור. הוא אמר שכך הורה לייטמן לעשות. כך, במשך חודשים לא היינו רואות אותו. כשהתלוננתי, מ' אמר לי שאין לי מה להתלונן כי לפי לייטמן מספיק לתת לאישה שבע דקות ביום".

     

    בהמשך, מספרת ילנה בתצהירה, החל בעלה להעביר כספים לבני ברוך. "אחרי שנכנס לקבוצה הפנימית מ' החליט לתרום על דעת עצמו 40 אלף שקל במזומן לשם הקמת ערוץ 66 – ערוץ הקבלה של לייטמן... למ' בדיוק נפתחה קרן השתלמות והוא החליט שזה הדבר הנכון לעשות... אני התנגדתי מאוד אבל לא היה עם מי לדבר". בנוסף היא מספרת שעוד קודם לכן בעלה "החל לשלם גם מעשר, עשרה אחוז ממשכורתו, מדי חודש".

     

    בהמשך תצהירה היא מספרת כי "הקש ששבר את גב הגמל והביא אותי לפרק את נישואינו התרחש בסוף אוגוסט 2008... אמא שלי הרגישה לא טוב ואושפזה לניתוח דחוף... כמובן שנבהלתי מאוד והתקשרתי בבכי והיסטריה למ'. מ' הגיב באדישות מוחלטת. הוא איחל לי בהצלחה: לא הציע עזרה, לא הציע אמפתיה, לא ניסה להרגיע אותי ולא התעניין במצבה של חמותו מזה 15 שנים".

     

    "ארגון ללא רבב"

     

    אל מול טענות יוצאי הקבוצה הגיבה בני ברוך בהגשה של יותר מ־30 תצהירים מטעם חברים בארגון, חלקם משכילים ובעלי עמדות בכירות, תצהירים שמהם עולה מציאות אחרת לחלוטין. "אני מכיר את ההתנהלות בעמותת בני ברוך לפני ולפנים", כתב כפיר מימון, שלומד קבלה כתשע שנים, "ואני בטוח לחלוטין שמדובר בארגון נקי, ללא רבב, שיכול לשמש דוגמא להרבה מקומות אחרים".

     

    בהמשך כתב כמו אחרים כי, "לא ידוע לי על תקנון כלשהו שקיים בארגון... באשר לטענות בדבר אווירה של 'סודיות', ניתוק מהמשפחה, בידול, אדיקות, טקסיות, יחס מזלזל או פוגעני לנשים ותרבות של הלשנה – מדובר בהפך הגמור מהמציאות של הארגון שאותו אני מכיר. קראתי את הטענות באשר לרב הן מקוממות במיוחד... הרב דוחה בתוקף - עד כדי סלידה - כל ניסיון לשוות לו מעמד של מנהיג חצר חסידית או משהו דומה. מעולם לא נתקלתי בכפייה, שטיפת מוח, בריונות, ניסיונות הגבלה כאלה ואחרים של חברים על קשר עם חברים ו/או אנשים אחרים".

     

    עודד גודסי הוסיף בתצהירו כי, "התרשמותי מהרב לייטמן היא שהוא אדם ישר ואמיתי. בכל פעם שיש ניסיון לרמוז שהוא קדוש במובן העממי של המילה הוא מיד מתנער ומנער את מי שרק חושב ככה... אין שום פולחן אישיות, אלא ממש ההפך הגמור".

     

    רבים מחברי בני ברוך התייחסו לתצהירי יוצאי הקבוצה. "לטענותיהם של קוגן ודיאמנדי בתצהיריהם בעניין העידוד להתנתק מבני משפחה וחברים אין כל בסיס... לכל אורך שנותיי בבני ברוך וגם לפי מה שהרב לייטמן אומר, 'קודם כל הפרנסה והמשפחה – ורק לאחר מכן הקבלה'", הצהירה אסתר יצחייק. דברים דומים נכתבו בתצהירי חברים נוספים.

     

    את האמירות על דרישה להפרשת מעשר או פעילות להפצת תורת הקבלה, תקפו רבים מהמצהירים מטעם בני ברוך. "מעולם לא פנו אליי מהמרכז של בני ברוך וביקשו ממני תרומה, כסף, מעשר. מעולם. יש במרכז תיבה ומי שרוצה ומרגיש צורך – יכול לשים. מי שלא – לא שם. אין שום בידוק או מעקב", הצהירה ניצה מזוז. "אין שום חיוב לגבי פעולות הפצה. כן יש הסבר כלפי החשיבות ההתפתחותית שיש לאדם כשהוא בא במגע עם אנשים אחרים...".

     

    ד"ר שרון קליפר כתבה בתצהירה כי לטענות בדבר "התייחסות רעה לנשים אין כל בסיס. כאישה, תמיד חוויתי יחס מכבד והרגשתי שכל האפשרויות פתוחות בפניי". טל מנדלבאום הצהירה כי לטענות בדבר עידוד להתחתן עם חברי בני ברוך אין ביסוס. את בעלה היא מספרת שפגשה במפגש פנויים־פנויות של בני ברוך. "בחרנו לחלוטין מרצון לחיות יחד. איש לא כפה או הכריח אותנו לעשות כן".

     

    גיל יצחקוב, חבר בני ברוך, כתב בתצהירו כי: "קראתי את הטענות... שלפיהן הרב לייטמן עוסק ומתערב בעניינים האישיים של החברים בבני ברוך; הרב מטפח לעצמו מעמד של קדוש ומורם מעם; הרב משפיל ומבזה את התלמידים; הרב מחלק תרופות; בבני ברוך יש שלטון פחד המעודד תרבות הלשנה; התלמידים בבני ברוך מחויבים לסודיות, לציות ולבדלנות; יש לחץ ולהעברת כספים ונכסים לארגון; יש יחס משפיל ומבזה לנשים. אני מצהיר כי מכל הידוע לי על בני ברוך, הטענות הללו כולן, ללא יוצא מן הכלל, הנן בדיות בעלמא".

     

    ד"ר יצחק אוריון, הפעיל בבני ברוך מ־2009, הצהיר כמו אחרים כי, "אני משוכנע שאין כפייה בדרך שמציעה בני ברוך, אחרת לא הייתי מוצא בה עניין בהיותי חוקר בעל חופש אקדמי, רוח יצירתית ורצון חופשי... מעולם לא נחשפתי לשום כפייה מסוג כלשהו ובטח לא התערבות באורחות החיים וביחסים באישיים בין בני זוג ו/או במשפחה. מעולם לא נחשפתי ל'תקנון סודי' כלשהו".

     

    מבני ברוך נמסר כי, "הרב לייטמן נשמר ממעורבות בחיים האישיים של תלמידיו ונמנע מלתת עצות הלכתיות, עסקיות, אישיות או אחרות". עוד נמסר כי "סביר להניח שבעמותה שמלמדת מאות אלפי אנשים ניתן למצוא עשרות ואולי אפילו מאות שאינם מרוצים. העובדה שמצאו חמישה מעידה עד כמה פעילות העמותה מבורכת. אלה יוצאים מהכלל שאינם מעידים על הכלל".

     

    ואילו עו"ד שנידור מסכם מעברו השני של המתרס: "יש כאן מסר גם לתובעים אסטרטגיים דומים, בכל נושא. יכול להיות מחיר כבד להגשת תביעת דיבה כזו: היא יכולה להתהפך עליך ולהביא לדיון ציבורי". ¿

     


    פרסום ראשון: 03.03.16 , 16:12