כוכב על

כבר בשמה של התערוכה החדשה במוזיאון ארץ ישראל בת"א, "בר כוכבא: זיכרון היסטורי ומיתוס הגבורה" - יש אירוניה שתלווה את המבקרים ותעצים את העניין הרב שיש בה. זהו שמעון בר כוכבא, האיש שכל ילד ישראלי מגיל הגן יודע לשיר עליו את שירו של לוין קיפניס: "הוא היה גיבור, הוא קרא לדרור, כל העם אהב אותו, זה היה גיבור, גיבור!"

התערוכה מפרקת ובונה מחדש את דמותו ההיסטורית, הארכיאולוגית, האידיאולוגית, הפוליטית, התרבותית, האירונית, המיתית, הדרמטית: דמות אדירה, מורד שקרא לדרור מהאימפריה הכובשת במאה השנייה (132־136 לספירה). אבל האם כל העם אהב אותו? כבר בראשית התערוכה אנחנו מקבלי תזכורת על שני שמותיו: בר כוכבא, המשיח הגואל כפי שראה אותו רבי עקיבא, ובר כוזיבא, הגיבור שהכזיב לפי מתנגדיו.

בתערוכה יש חלק ארכיאולוגי ובו מטבעות מהתקופה, סנדלים, חרצני זיתים, טבעות חותם וכלים רומיים שנלקחו שלל. בשנות ה־50 של המאה הקודמת התגלו במערות במדבר יהודה (בחפירות בראשות פרופ' יגאל ידין) איגרות בארמית ובעברית, ובהן פקודות ותכנון מהלכים אסטרטגיים. שלוש שנים ניהל בר כוכבא את המרד בכוחות הקיסר אדריאנוס, אבל הנפילה הייתה כואבת. מאות אלפים מבני היישוב היהודי נהרגו, ובר כוכבא לא רק שנהרג בקרב בביתר, הוא גם ירד מבמת ההיסטוריה. כל טקסי המדורות כיום, החץ והקשת, הסיפורים על האריה – כל זה חזר לפולקלור ולתרבות היהודית רק באמצע המאה ה־19, והתערוכה עוקבת אחר התהליכים, הסיבות והביטויים האמנותיים של החזרה הזאת.

חלק ממנה קשור ל"אביב העמים" האירופי, להתעוררות הלאומיות. כל אומה חיפשה גיבור ומיתוס, ובערך באמצע המאה ה־19 עשה בר כוכבא קאמבק מפואר בסיפורים, אופרטות, שירים וציורים. הסיפורים שנכתבו עליו אז תורגמו מיד ליידיש, לעברית בתעתיק מרוקאי ובתעתיק ללדינו – דבר המעיד על הצורך שהיה לכל העדות בגיבור.

תערוכת בר כוכבא במוזיאון ארץ ישראל | איור: רינת הופר

בגלל ההדחקה של דמותו במשך יותר מ־1,800 שנה אין לבר כוכבא הרבה דימויים ויזואליים. לוגו התערוכה נלקח מעבודותיו של ארתור שיק, מעצב גרפי יהודי שפעל בניו־יורק. עוד בתערוכה, פסל מרשים של חנוך גליצנשטיין, הנקרא "בר כוכבא" וניצב במרכז התצוגה. האוצרת שרה טוראל אומרת כי ליתר ביטחון בדקה שהדמות נימולה.

סרט וידיאו מראה קטע חדשותי. חודשים ספורים לפני מלחמת לבנון הראשונה נערך טקס קבורה ממלכתי בהשתתפות בגין ושרון, ובו נקברו שרידי עצמות שנמצאו בחפירות ידין. הארכיאולוג לא בא משום שטען כי העצמות שנקברו הן עצמות ילדים ולא לוחמים של בר כוכבא. ואולי, בדיוק כמו באינתיפאדה כיום, גם אז היו ילדים שהצטרפו למרד. ציור מעניין בתערוכה נקרא "ל"ג בעומר", עבודה של אליהו אריק בוקובזה (2014) ובו נראה נער גבעות חמוש ברימון, תת־מקלע וחץ וקשת. הציור זכה בפרס היצירה הציונית, והמתבונן ישפוט למה התכוון הצייר.

זו אחת התערוכות המעניינות, האינטליגנטיות והאסתטיות שראיתי לאחרונה, והיא מומלצת ומתאימה גם לילדים.

"בר כוכבא: זיכרון היסטורי ומיתוס הגבורה", מוזיאון ארץ ישראל רמת אביב. פתוח עד 18.6. www.eretzmuseum.org.il.