למלכה שגב, חרדית בת 29 מתל־אביב, יש תואר אקדמי, אבל היא חוותה על בשרה את קשיי ההשתלבות בעבודה. "לא רצו לתת לי צ'אנס", היא אומרת. שגב, בוגרת קמפוס לוסטיג של המרכז האקדמי לב ברמת־גן, מנהלת היום תחום מכירות בחברת Realcomerce. הסיפור האישי שלה משקף את מה שעוברות צעירות חרדיות רבות שבחרו ללמוד ולעבוד בתחום הטכנולוגי: קשה להתקבל לעבודה, אבל כשאת כבר בפנים יקבלו אותך כמו שאת, יתחשבו בך וגם יקדמו אותך כמו כל אחד אחר.
שגב נשואה לאברך, והיא אם לשלושה – הגדול בן 3 והקטן בן חודשיים. היא אחת משתי עובדות חרדיות בחברה, מתוך 150 עובדים. בחברה הבת, אגב, מועסקות עשרות חרדיות. שגב עברה מסלול לא פשוט: "המוטו של החברה החילונית הוא לקבל את כולם, את השונה. אבל כשזה מגיע לאשת אברך קשה לה יותר. יש אי־אהדה גלויה", היא אומרת.
כחרדית קשה לך יותר?
"בתפקיד מהסוג שלי אני נפגשת עם אנשים הכי מוכשרים בתעשייה, אני אמורה להיות הפנים של החברה. קיים חשש שהחרדית לא תצליח. קל הרבה יותר להשתלב בתפקידי פיתוח. חלק מהחסמים תלויים בחרדיות עצמן, אם הן רוצות לעבוד בסביבה חילונית מובהקת".
כאישה חרדית יש לך דרישות מהמעסיק?
"לא. אני לא רוצה להיות חרדית מחמד, ומצד שני אין לי זכות לדרוש או לתבוע. אם יש לי בקשות הנובעות מאורח חיי, אני יכולה לבקש זאת בעדינות, בדרך כלל מתחשבים בי מאוד. באוכל, באירוע חברתי, ביציאה למסעדה. כך נותנים לי את ההרגשה שאני נחשבת מספיק, סופרים אותי".
מה את מייעצת לצעירה חרדית שרוצה להשתלב בהיי־טק?
"להיות מודעת וללמוד את העולם שלתוכו את נכנסת. את מגיעה מעולם נפרד עם גבולות ונחשפת בבת־אחת לעולם חילוני. יש התמודדויות. אין פגישה, לדוגמה, שבה לא תיתקלי בנושא לחיצת היד לגבר. אני לא לוחצת, אבל גם לא רוצה להגיע למצב שהגבר יעמוד נבוך או פגוע וידו תלויה באוויר. פיתחתי שיטה של שליפת כרטיס ביקור וקידה. אני לא זחוחה. אם יש לי שאלות בהלכה, בצורת ההתמודדות, אני צמודה לרב, שואלת שאלות הלכתיות. כשאתה בטוח בדרך שלך ונחרץ, אנשים סביבך מעריכים אותך". באינטל ישראל מועסקות מאות חרדיות. ישי פרנקל, סגן נשיא אינטל העולמית ויוזם פרויקט החרדים באינטל ישראל, מספר: "מה שמעניין אותנו הוא מה שיש למועמד בראש ולא מה שיש לו על הראש". מקסין פסברג, מנכ"ל אינטל ישראל וסגן נשיא אינטל העולמית, סחפה את הנוכחים בתיאטרון רמת־גן – ביום עיון שקיים קמפוס לוסטיג, חלוץ ההכשרה האקדמית בתחום ההיי־טק החרדי. כשפסברג שאלה "מי רוצה להיות העובדת ה־10,086 באינטל?" התרומם יער של ידיים, יותר ממחצית הצעירות החרדיות באולם.
חרדית שכבר התקבלה לאינטל היא שרי קרויזר (34), נשואה לראש "כולל" ואם ל־4. היא בוגרת סמינר בית יעקב בירושלים. היא התחילה כהנדסאית והיום היא מסיימת את לימודי התואר הראשון בהנדסת תוכנה. באינטל היא מנהלת קבוצה בת כמה עשרות מהנדסים ועובדות קבלן חרדיות, "חילונים, ערבים, וכמובן גם חרדיות. מכל הסוגים".
עד כמה משפיעה העובדה שאת חרדית?
"ההתייחסות עניינית. לעיתים רחוקות אני יכולה להתבקש לומר משהו על פרשת השבוע".
שעות העבודה הארוכות לא מקשות עליך?
"הרצון להקדיש יותר זמן למשפחה משותף לכל הנשים בעולם. ההיי־טק עתיר שעות אבל יתרונו בגמישות. אפשר להגיע מוקדם ואף לעבוד מהבית. הבחירה שלנו גם כנשים חרדיות באיזה צומת של החיים היא להשקיע יותר בעבודה. ב־9 שנותיי באינטל מעולם לא נאלצתי לעבוד בחול המועד".
ומה לגבי העבודה בחברה חילונית?
"אינטל מספקת בחירה, בין קבוצות חממה הומוגניות לבין קבוצות מעורבות. הבנות החרדיות צריכות להבין שהן לא נמצאות בסמינר, שהן צריכות לדאוג לעצמן. לוקח זמן להראות יכולות, לגבש אסרטיביות שאיננה ב־DNA. שלנו. חשוב לנו כחרדיות שהשיח איתנו יהיה עסקי, טכני, לא חברותי. אנחנו לא מחפשות חברויות בעבודה".
טיפים לחרדיות שרוצות להשתלב בענף?
"ללמוד לתואר, לתרגל את האנגלית, להיות יצירתיות, לחשוב מחוץ לקופסה וליזום".
פסברג אמרה בכנס: "כדי להצליח צריך השכלה איכותית ועבודה קשה. לא בלתי־אפשרי להתקבל לאינטל. ככל שתלמדו יותר תדעו יותר ותצליחו יותר, ואנחנו נקבל את הטובות ביותר. אנחנו רוצים את האוכלוסייה החרדית בחברה שלנו ורוצים אותה במשק. בלי שילוב של כלל האוכלוסיות אין למדינת ישראל סיכוי להיות יותר מאשר מדינה נחשלת".
פיצה בראש חודש
יותר מ־2,500 בנות חרדיות לומדות השנה הנסדאות מחשבים בסמינרים החרדיים וכ־500 במסלולים האקדמיים לתואר מהנדסות תוכנה. "הנשים החרדיות אחראיות לגידול המרשים ביותר למאגר כוח עבודה בהיי־טק", אומרת שיינדי באב"ד, מנכ"ל "תמך" – הגוף החרדי העוסק בהכשרה ובשילוב נשים בשוק התעסוקה. ועוד נתון מפתיע: הנשים החרדיות אחראיות לכשני שלישים מכוח האדם החרדי בענף, בעוד הגברים במיעוט.
כך, למשל, כ־100 מבין 350 עובדי בית התוכנה יונילינק חרדיות. "אחד הדברים החשובים לשילוב חרדיות הוא שמישהו מהמגזר החרדי יהיה סופרוויזר, שיכיר את צורכי המגזר ויכוון מעסיקים איך להתמודד", מייעץ תומר נוסבאום, המשנה למנכ"ל החברה. "יש אלמנטים רבים שאנחנו כחילונים לא מודעים להם. למשל ההכשרים. או ראש חודש, שהוא היום של ה־Happy Hour של החרדיות. למה לא להזמין להן פיצה, כפי שאנחנו עושים לחילונים בימי חמישי? או להכיר את המועדים הבעייתיים לעבודה כמו הצומות וימי חול המועד? וכמובן נושא ההריונות והלידות. כדי להצליח צריך להיערך.
"וצריך לזכור", ממשיך נוסבאום, "הן עובדות 8 שעות, אבל אלו שעות עבודה נטו שמתקזזות מול ימי עבודה של 10־11 שעות של עובד חילוני: הן לא מקשקשות. אין להן הפסקת קפה, או קפיצה לארוחת צהריים או לקניון. מוסר העבודה שלהן גבוה. אחרי 3 חודשי חופשת לידה הן חוזרות כמו שעון, לא כמו המגזר החילוני שבו עובדות רבות מאריכות את חופשת הלידה שלהן ל־4־6 חודשים, במיוחד בילד הראשון".
פחות ממחצית מ־800 החרדיות שסיימו השנה את לימודיהן השתלבו בעבודה למרות הביקוש הגבוה בענף, ובאב"ד מסבירה: "חברות היי־טק מתלוננות שההכשרה של נשים רבות לא מעודכנת מספיק, במיוחד בתחום הפיננסי. הן גם מתלוננות שרמת האנגלית לא מספיקה. נשים חרדיות גם אוהבות מקומות ידידותיים למשפחה".
לדברי הרב ד"ר צבי אילני, ראש קמפוס לוסטיג, בקשיים העיקריים נתקלות בוגרות הסמינרים, המסיימות כהנדסאיות, בעוד שלבוגרות המכינות, המסיימות בתואר BA כמהנדסות תוכנה קל יותר להיקלט בעבודה. לדברי אילני, "אחד המבחנים של המהפך במגזר החרדי הוא שפעם בחור ישיבה מצטיין היה מחפש מורָה, היום הוא מחפש מישהי שיכולה להביא פרנסה גם במקצועות הטכנולוגיים. יש פחות קושי להתקדם, ויותר להתחיל. אחרי שמכירים אותן הן מתקדמות יפה מאוד".
אז איך נוצר צוואר הבקבוק, שבאב"ד מעריכה כי רק יחמיר, על רקע גידול של 10% בשנה במספר הנשים החרדיות שתסיימנה את לימודי ההיי־טק?
התשובה מורכבת. יש גורמים שתלויים בנשים עצמן. בדרישותיהן לגבי סביבת העבודה מחד, ובליקויים בהכשרה המקצועית מאידך. הרוב המכריע של הבנות הן הנדסאיות, ובניגוד למצב שהיה לפני שנתיים השוק כבר לא מסתפק בהנדסאיות, והחברות דורשות השכלה אקדמאית וניסיון.
יש גם חסמי כניסה אחרים. תומר נוסבאום: "בקרב מעסיקים רבים קיימת רתיעה. יש להם בעיה לקחת מגזר שמקוטלג כסקטור, כמו בעלי מוגבלויות".
מנחם צוקר, מבעלי חברת ההשמה נישה: "עולם ההיי־טק אליטיסטי, גזע של אנשים שרוצים לראות לידם את בני מינם ודומים להם - בוגרי אוניברסיטאות מסוימות או יחידה 8200. החרדית תתקשה לעבור את הסף הזה. אנחנו חברה גזענית".
הרב אילני: "בישראל קיימת אפליה חמורה נגד האישה החרדית. פונות אליי בוגרות רבות ומספרות איך שואלים אותן בראיונות עבודה כמה ילדים הן מתכוונות ללדת. חלקן טוענות שהן מושפלות".
חוסרים בהכשרה המקצועית
נושא השכר הנמוך הוא אחד החוליות החלשות. "מי שמבקר את תנאי השכר של חברות ההיי־טק לעובדות חרדיות לא מבין את התחום", מסביר מנהל בכיר בחברה המעסיקה חרדים. "לצד מעלותיהן של החרדיות, הן מתאפיינות בחוסרים בהכשרה המקצועית. זה מחייב את החברות להשקיע בהן. יש להן דרישות כמו מרכזי עבודה נבדלים, חוסר נכונות לשעות נוספות, עבודה בלילות, נסיעות לחו"ל ועוד – דרישות להן יסכים העובד החילוני. סקטור שדורש את כל אלה מקבל שכר נמוך יותר".
הרב יעקב גוטרמן, ראש עירית מודיעין־עילית – האיש והיישוב שהיוו ראש חץ לשילוב החרדיות בתעשייה – קורא למעורבות של הממשלה ומשרד הכלכלה. "מה יעשו בוגרות הסמינרים שלא יקלטו בהיי־טק?", הוא שואל. "ייקחו הבטחת הכנסה?".
פרנקל מאינטל, המשמש גם יו"ר ועדת ההיגוי להנגשת ההשכלה הגבוהה לחרדים, מסכם: "אני אומר לכולם, לכו על זה. הטיפ שלי לחברות — כמו בכניסה לבריכה, התחילו בהדרגתיות. ולבנות החרדיות אני קורא, כשאתן מגיעות לחברות קחו אחריות. תעמדו על שלכן. אפשר להתגבר על המשקעים והפחדים".
