"אני מגשימה את החלום של הדר"

שמי רווית מור, אני בת 19 ואני גרה עם הוריי ואחי בלוד.

לפני קצת יותר משלושה חודשים התגייסתי למשמר הגבול והתחלתי במסלול הטירונות. הרבה זמן התכוננתי לגיוס, כי היה לי ברור שאני רוצה להיות לוחמת מקצועית, שעושה את המשימות שלה על הצד הטוב ביותר.

כשהייתי בכיתות י"א וי"ב הייתי חניכה בעמותת "אחריי", שמכינה תיכוניסטים לשירות קרבי משמעותי. המוטבציה שלי לתת מעצמי כמה שיותר רק הלכה והתגברה, והחלטתי לדחות את הגיוס בשנה כדי להיות בעצמי מדריכה בעמותת "אחריי" במסגרת שנת שירות, כדי שאוכל להעביר את הידע שרכשתי ואת הערכים שעליהם חונכתי לבני נוער נוספים.

לפני שנת השירות לא הצלחתי להתקבל למג"ב, אבל לאורך כל השנה נאבקתי ולא ויתרתי עד שקיבלתי הזדמנות. בנובמבר האחרון התגייסתי למשמר הגבול והתחלתי במסלול הטירונות.

הדר כהן ז"ל

הטירונות הייתה קשה ודרשה ממני המון, אבל לאורך כל הדרך היה לי ברור שלא אוותר ולא ארים ידיים עד שאשיג את היעד ואגשים את החלום, להיות לוחמת מג"ב. איתי במחלקה שירתה הדר כהן ז"ל. מהרגע הראשון הדר בלטה — תמיד מחייכת, מלאת עוצמה ומנהיגות וסוחפת אחריה את כולם. כל הבנות בפלוגה אהבו אותה.

ב־3 בפברואר יצאנו להפעלה מבצעית, ואני והדר צוותנו למשימת סיור בשער שכם תחת פיקודו של לוחם בקבע. את הסיפור הזה אתם כבר מכירים. ניגשנו לבדוק שני צעירים שנראו לנו חשודים, ולפתע הם תקפו אותנו עם סכינים ולאחר מכן עם נשק חם. נאבקתי עם אחד המחבלים, והוא דקר אותי כמה פעמים בפנים עד שנפלתי על הרצפה. שמעתי יריות וראיתי דם, אבל מהרגעים האלה אני לא זוכרת הכל.  פינו אותי לבית־החולים וטיפלו בי, ומאוחר יותר סיפרו לי כי הדר נרצחה בהיתקלות, ושהיא הספיקה לירות במחבל שדקר אותי וכנראה הצילה את חיי. בנוסף, סיפרו לי שהמחבלים היו חמושים ברובים ובמטעני צינור, ושככל הנראה מנענו פיגוע גדול.

לי ברור שהדר הייתה גיבורה. היא נלחמה באומץ וחירפה את נפשה למען המדינה. היא תמיד הייתה כל כך ערכית, כל כך חדורת שליחות, שברור שהיא פשוט לא היססה לרגע, לא חשבה על עצמה, אלא פעלה כמו לוחמת אמיתית. בכל יום אני מודה לה על אומץ ליבה ומתגעגעת אליה מאוד.

מאז שנפצעתי בפיגוע שואלים אותי כל הזמן למה כל כך חשוב לי לחזור ולשרת כלוחמת במשמר הגבול ומאיפה אני שואבת את הכוח לחזור לטירונות ולהמשיך במסלול ההכשרה. ברגע שפתחתי את העיניים בבית־החולים היה לי ברור: אני אשתקם במהירות ואחזור להשלים את הטירונות. החלטתי לא לוותר ולהגשים את החלום שלי — ושל הדר.

בשבוע שעבר כבר חזרתי לטירונות, ובעוד שבוע אעמוד על רחבת המסדרים יחד עם כל הפלוגה ואשלים את הכשרתי כלוחמת. הדר, היית דוגמה ומופת לכולנו גם בחייך וגם במותך. אנחנו מבטיחות להיות גיבורות ואמיצות לאורך כל השירות, לוחמות, בדיוק כמוך.