שלישי 20 באוגוסט 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    24 שעות • 09.03.2016
    בכבוד שלהם
    הם היו בטוחים שדויד גרוסמן עובד עליהם, אהוד בנאי עשה להם צמרמורת בכל הגוף, מדקלון הם ביקשו חתימה ואהובה עוזרי? היא בכלל לימדה אותם לשיר. הדג נחש מוציאים אלבום חדש שכולו מורכב משיתופי פעולה עם יוצרים אחרים. אז ביקשנו מחברי הלהקה לבחור את האמנים שהם הכי אהבו לעבוד איתם בעשרים השנים שלהם על הבמה
    דני ספקטור

    הם התחילו בדיוק לפני 20 שנה, בפאב ירושלמי קטן שהיה בבעלותו של הסולן שאנן סטריט. הרבה מהשירים שנוגנו שם לא שרדו עד היום, גם הפאב כבר נסגר, אבל חברי "הדג נחש" הפכו ללהקה הפופולרית והאהובה ביותר בישראל, מעמד שעליו הם לא מתכוונים לוותר בשנים הקרובות.

     

    אחד מסימני ההיכר שלהם לאורך כל הדרך היה שיתופי הפעולה הרבים שעשו. לא היה אלבום שבו לא אירחו זמר, יוצר, נגן או די ג'יי שהם אוהבים ורוצים לתת לו כבוד. מיצחק קלפטר ועד מזי כהן, מעוזי חיטמן ועד יהודה קיסר — עשרות אמנים עבדו עם הלהקה בשני העשורים האחרונים, ובמקרים רבים קיבלו בזכותם את ההכרה אצל הקהל הצעיר שלה פיללו שנים. תשאלו את אהובה עוזרי, שמאז שניגנה ב"שירת הסטיקר" אין צעיר שלא מכיר אותה, או את אברהם טל, שהשיר המשותף שהוציאו בשנה שעברה לרדיו חרך את המצעדים והוביל לסיבוב קיץ משותף.

     

    עכשיו הם החליטו לקחת את שיתופי הפעולה צעד אחד קדימה, והקליטו את "שותפים בעם", אלבום שלם שבו הם נותנים את המושכות לאמנים אחרים. על המילים והלחנים חברי הדג נחש: שאנן סטריט, גיא מר, דודוש קלמס, משה אסרף, יאיא כהן אהרונוב ושלומי אלון. על הביצועים כמה מהאמנים המובילים בישראל: אהוד בנאי, יהודית רביץ, מארינה מקסימיליאן, שי צברי, גבע אלון, אינפקטד מאשרום ואחרים.

     

    "עשינו מספיק אלבומים, ורצינו לעשות אלבום אחד שיהיה שונה מהשאר", מסביר אלון. "היה לנו גם חשק להפיק, ולאו דווקא לעצמנו. רצינו לעשות ריסטרט לכל העשייה, וככה יצאנו לדרך. זה התחיל עם אינפקטד מאשרום, אחר כך אברהם טל, ומשם זה כבר התגלגל".

     

    כהן אהרונוב: "התחלקנו לצוותים. כל שיר קיבל את המפקד שלו, ושיטת העבודה שלנו הייתה מאוד שונה מהרגיל. לכל אחד היה את האמן שהוא רצה לשתף איתו פעולה והוא הוביל את זה. בסופו של דבר נזרקו המון שמות לאוויר, חלק הצלחנו לעשות וחלק אולי יהיו בהמשך, אבל יש לנו כאן הרכב מנצח".

     

    לכבוד האלבום החדש (שיצא השבוע לחנויות) והופעת ההשקה שלו (הערב, בבארבי בתל־אביב) ביקשנו מחברי הדג לחזור לשישה משיתופי הפעולה הבולטים שלהם לאורך השנים, לגלות את הסיפורים שמאחורי השירים ולספר קצת על החברים החדשים לדרך.

     

    אהובה עוזרי: יקירת המערכת

     

     

    סטריט: "אהובה הייתה גם המורה שלי. היא אחת מאלה שלימדו אותי לשיר. הייתי מגיע אליה הביתה פעם בשבוע, היא הייתה עוברת איתי על השירים, ומקליטה לי קסטות שבהן הדריכה אותי לשיר נכון. זה נמשך כשנתיים, ולמדתי ממנה המון. כזמרת הכרתי אותה לעומק יחסית מאוחר, מ'צלצולי פעמונים' — דיסק שיצא רק בסוף שנות ה־90. היא זמרת אדירה, עם ביצועים והגשה שלא תמצא לו מקבילה בישראל. אתה רק רוצה ללמוד ממנה עוד ועוד. אני זה שהרים לה טלפון וגישש אם תהיה מוכנה לבוא לאולפן, והיא מיד אמרה 'בטח'. כשהיא הגיעה לאולפן ההקלטות שלנו, הרגשתי שיש פה רגע היסטורי שלא נשכח, ואחרי שניגנה את הצליל הראשון, הבנו שעשינו את ההחלטה הנכונה. כל הצלילים האלה, שבעצם עשו את 'שירת הסטיקר', הגיעו לגמרי ממנה".

     

    מר: "היא יקירת המערכת. אנחנו אוהבים אותה שנים. אני חושב שהיא למדה עם השנים לפצות על העובדה שאין לה קול דרך הכלי שבו היא מנגנת, והאמנים שהיא עובדת איתם הם הפה שלה".

     

    דויד גרוסמן: לעשות צדק למילים

     

    סטריט: "כשדויד גרוסמן התקשר, הייתי בטוח שמישהו עובד עליי. זה הפתיע אותי מאוד. אבל אז תפסתי את עצמי ואמרתי שאם באמת מישהו היה רוצה לעבוד עליי, הוא היה אומר שהוא אלי אוחנה ולא גרוסמן. מי שהכיר לו את הלהקה שלנו זה הבן שלו, אורי, שנהרג במלחמת לבנון השנייה. כשאורי עוד היה בחיים, הוא השמיע לאבא שלו שירים שלנו, וככה הוא הכיר את הצלילים והחליט שהטקסט של 'שירת הסטיקר' מתאים לנו. אחרי שקיבלנו את הטקסט, בפעם הראשונה בקריירה שלנו ידענו שיש לנו קלף מנצח ושעכשיו צריך לעשות עם זה צדק. לקח לנו קצת זמן להתמודד עם המילים האלה, אבל הצלחנו בסוף".

     

    כהן אהרונוב: "היה לנו חשוב גם להכניס הומור לשיר, ואז שאנן הביא את 'טסט בירכא' שלא היה במקור. היה גם משהו שהיה חשוב לנו לשנות — במקור דויד כתב 'מוות לערבים', אבל לא יכולנו עם זה שהקהל ישיר את זה בהופעות שלנו, אז ביקשנו לשנות את זה ל'מוות לערכים'".

     

    סטריט: "אגב, בסוף חלק מהקהל עדיין צועק 'מוות לערבים', אולי בגלל שהוא לא יודע את המילים. לאורך הדרך השמעתי לדויד את שלבי ההתקדמות השונים בשיר, כי היה לי חשוב לשמוע את דעתו. פגשתי אותו בקפה שכבר לא קיים. הייתי מביא לו אוזניות עם דיסקמן, והוא היה שומע ואומר: 'יפה, התקדמתם עוד קצת'. הייתה גם שיחת טלפון מהאולפן אליו. שיתפנו אותו בכל החלטה בשיר הזה".

     

    יהודה קיסר: חיפשנו אגדה

     

    סטריט: "לצערי לא יכולתי להיות באולפן ההקלטות באותו היום, אבל שלחו לי וידיאו שלו מנגן את 'שיר נחמה' וזה היה מדהים. כשמישהו עושה משהו עשרות שנים, זה כבר בא לך טבעי. הוא הגיע לאולפן, ניגן את שלו והלך. לא צריך עכשיו ימים על גבי ימים של הקלטות, מספיק לבוא וללכת".

     

    מר: "רצינו לעשות חיבור בין היפ הופ לסאונד המזרחי מהסבנטיז, וזה היה ליהוק מתבקש. החיבור איתו היה כיף ושמח מאוד. אם לקחנו חלק בחזרה שלו לתודעה, באחת התקופות הקשות שלו, אנחנו שמחים, כי אנחנו חושבים שהוא מוזיקאי ענק ויש לו הרבה מה לתת".

     

    אלון: "רצינו להביא אגדה, והצלחנו להביא אותה. לרוב אנחנו לא אומרים שאנחנו רוצים להביא אגדות כדי להגשים לעצמנו איזו פנטזיה, אלא שכל אמן שאנחנו מביאים ממלא נקודה שחסרה לנו בשיר הספציפי הזה. אי־אפשר לחשוב על מישהו יותר מתאים מקיסר. אנחנו באמת שמחים שיש אנשים אנשים שהכירו אותו דרכנו, אבל זו לא המטרה אלא פועל יוצא".

     

    דקלון: גדלנו עליו

     



    סטריט: "כבר כתבנו את השיר 'מבסוט', וחיפשנו מי יהיה האדם שהכי יתאים לבצע את זה איתנו. מישהו זרק את השם של דקלון, ומיד הבנו שהוא האיש הכי מתאים לבצע אותו. הוא בא לאולפן ואהב את השיר משמיעה ראשונה. והייתי נורא מבסוט כי הוא שאל מי כתב ואמרתי שאני. בסוף נתתי לו תקליט שיחתום לי עליו, ועד היום אני שומר אותו".

     

    כהן־אהרונוב: "עשינו פעם רשימה של כל האמנים ששיתפנו איתם פעולה, כי חשבנו על איזושהי הופעה חגיגית, ופתאום נדהמנו לראות את הכמות הזאת. יש שם אנשים שגדלנו עליהם, אנשים שאנחנו אוהבים, וכאלה שאולי קצת שכחנו בטעות".

     

    יצחק קלפטר: הכי ישראלי שיש

     

    סטריט: "בשיר 'יום שישי הגיע' היה משהו קצת בלוזי, אווירה של יום שישי בצהריים. ויש מישהו יותר ישראלי מקלפטר, שהלחין וניגן כמה מהשירים הכי גדולים שלנו כאן? זה שיר על השעות האלה בשישי, שנותנות לך זמן להרהר, לסכם ולאגור כוחות ליום ראשון. וכשחושבים על המסרים האלה, ישר עולה השם של קלפטר לראש. הוא התאים כמו כפפה ליד, וזה היה מרגש מאוד".

     

    מר: "זו קצת קלישאה — אבל גדלנו עליו ועל כוורת. כשעבדנו על השיר וישבנו עם המפיק יוסי פיין, הבנו שחסר לנו שם משהו. ואז עלה השם שלו, שהרכיב את החלק האחרון שהיה חסר בפאזל. הקסם שקרה באולפן ההקלטות עובר נהדר בשיר".

     

    אהוד בנאי: הגשמנו חלום

     

    אלון: "כשהתחלנו ללהק אנשים לפרויקט שלנו, היינו במופע מחווה לאהובה עוזרי. נוצרה סיטואציה שבה ישבנו עם אהוד מאחורי הקלעים, ושאלנו אותו אם מתאים לו לשתף איתנו פעולה בשיר. הוא לא התבלבל לרגע ואמר: ברור. כשהוא שר, היו לי צמרמורות בגוף".

     

    מר: "מעולם לא הופענו או עבדנו איתו בעבר, וזה היה מרגש מאוד. כשישבתי באולפן, עוד לפני שנפגשנו, וחשבתי על נקודות ההשקה בינינו לבינו, פתאום עלתה לי הנעימה שמלווה את השיר. השמענו לאהוד את המנגינה וגם את הרעיון של 'רעדה האדמה', והוא התחבר אליו. מאותו רגע הוא ושאנן ישבו וכתבו. תוך כדי העבודה התחלקנו לצוותים, וכמה שעות אחר כך השיר כבר עמד. זו הפעם הראשונה שהצלחנו לעשות תהליך עבודה כזה עם מישהו אחר, ולא היה בכלל עניין של אגו בינינו. מה ששומעים בשיר, זה הטייק הראשון שהיה באולפן".

     

    סטריט: "האמת היא שלא ידעתי שאני חולם לעבוד עם אהוד בנאי, אבל תוך כדי העבודה איתו התברר שהגשמתי חלום. למדתי ממנו כל כך הרבה, ואני לומד בכל פעם מחדש". •

     

    הדג נחש ישיקו את האלבום החדש שלהם "שותפים בעם" הערב ב־20:30 במועדון הבארבי בתל־אביב ויארחו את אקו, אלרן דקל, פלד, גבע אלון וארקדי יעקובסון

     

    dani—s@yedioth.co.il

     

     

     

     


    פרסום ראשון: 09.03.16 , 19:55