אינתיפאדה דור 3
שלושה עשורים, שלושה סיבובים של עימותים מדממים. ממיידי האבנים, דרך המחבלים המתאבדיםבאוטובוסים ועד טרור הצעירים הבודדים. מסע מייאש בין אבנים, סכינים ומטענים
שמות
אינתיפאדה 1: האינתיפאדה הפלסטינית הראשונה
אינתיפאדה 2: אינתיפאדת אל־אקצה
אינתיפאדה 3: שני הכינויים הפופולאריים ביותר בקרב הפלסטינים הם: הבת אל־קודס (התפרצות ירושלים) או אינתיפאדת אל־קודס
זמנים
אינתיפאדה 1: משלהי שנת 1987 עד חתימת הסכמי אוסלו בשנת 1993.
אינתיפאדה 2: מספטמבר 2000 עד 2005, עם כינוס פסגת שארם א־שייח.
אינתיפאדה 3: החלה בהתפרצויות האלימות במסגד אל־אקצה בערב ראש השנה, לפני כחצי שנה.
הטריגר לפרוץ המהומות
אינתיפאדה 1: תאונת דרכים שבה נהרגו 4 פועלים פלסטינים מרצועת עזה.
אינתיפאדה 2: עלייתו של ראש האופוזיציה דאז, אריאל שרון להר הבית.
אינתיפאדה 3: קמפיין ברשתות החברתיות וטענות ההנהגה הפלסטינית וחמאס על כך שישראל משנה את הסטטוס קוו בהר הבית.
הנהגת האינתיפאדה
אינתיפאדה 1: המפקדה הלאומית המאוחדת ותנועת חמאס.
אינתיפאדה 2: בתחילה הרשות הפלסטינית ולאחר מכן אנרכיה כשכל פלג פועל כרצונו.
אינתיפאדה 3: אין מסגרת מסודרת של הנהגה. חמאס מעודד מרצועת עזה, לעומת מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית שמנסים למנוע את הפיגועים.
אופי ההתפרצות
אינתיפאדה 1: יידוי אבנים ובקבוקי תבערה, הפגנות ועימותים עם כוחות הביטחון, פיגועים בעיקר בגדה המערבית.
אינתיפאדה 2: פיגועי טרור קשים ומורכבים שכללו מחבלים מתאבדים בעיקר בתחומי הקו הירוק ובמקביל פיגועי ירי בגדה המערבית.
אינתיפאדה 3: "טרור הבודדים" החל בהפגנות ועימותים בגדה המערבית שהלכו ודעכו,מול גל מפגעים בודדים המבצעים גם בתחומי הקו הירוק פיגועי דקירה, דריסה, ירי וחדירה להתנחלויות
התגייסות הההמונים
אינתיפאדה 1: התגייסות המונית של כל האוכלוסיה.
אינתיפאדה 2: השתתפות עממית מצומצמת, אופי האינתיפאדה היה צבאי.
אינתיפאדה 3: בעיקר סטודנטים וצעירים.
פרופיל המחבלים
אינתיפאדה 1: מגיעים משכבות שונות בחברה, גיוס ארגוני כמו גם פיגועי טרור של יחידים.
אינתיפאדה 2: גיוס מחבלים מתאבדים משולי החברה, חלקם תמהוניים.
אינתיפאדה 3: צעירים שסבלו מבעיות אישיות קשות או מבידוד חברתי, אנשים בעלי אופי אובדני על רקע אישי ולאו דווקא לאומני, כמו גם כאלה שביקשו לנקום את מות קרוביהם בפיגועים.
המצב המדיני
אינתיפאדה 1: קיפאון מוחלט בזירה המדינית.
אינתיפאדה 2: קריסת השיחות בקמפ־דיוויד הובילה למשבר גדול ואיבה יוקדת בין המנהיגים שרון וערפאת.
אינתיפאדה 3: היעדר אופק מדיני, ייאוש פלסטיני מתהליך השלום, חוסר אמון מוחלט בין המנהיגים נתניהו ואבו־מאזן.

