בקי גריפין: כך הוטרדתי
הבייביסיטר בגיל 6, הפועל הערבי בגיל 15, החייל בגיל 18, ואז שורה של אנשי תקשורת • כחודש אחרי הפוסט בפייסבוק שבו האשימה את אייל ברקוביץ' בהטרדה מינית, בקי גריפין מתייחסת לראשונה לנושא בתקשורת, מספרת שהוא ממש לא היה הראשון ומדוע לא פנתה למשטרה
"אז את המירי נבו החדשה? – כך שאל אותי אייל ברקוביץ' בלילה ההוא, כשחזרתי לשולחן מהשירותים של המסעדה", מספרת בקי גריפין. "כשיצאנו, אייל עקב אחרי לבר בתל־אביב. הוא שאל את חברה שלי לאן אנחנו הולכות ונסע אחרינו. הוא היה שם עם כדורגלן אחר מחיפה. בבר הוא הגיש לי כוס יין, ובתוך דקה ניסה לדחוף לי ידיים למכנסיים. יש גברים שמתפלאים שיש זכרים שמתנהגים בצורה כזאת, בזמן שבמקביל אין אישה שלא חוותה את זה".
גריפין, עיתונאית ואשת טלוויזיה שנמנתה בעבר עם מגישי MTV אירופה, היא בתו של בוב גריפין, אחד משחקני מכבי תל־אביב האגדית שזכתה בגביע אירופה לאלופות בכדורסל בשנת 1977. כילדה, גם היא עצמה הייתה שחקנית מוכשרת.
גריפין פירסמה לפני כחודש פוסט שמאשים את כדורגלן העבר המפורסם בהטרדה מינית לכאורה, ועוררה סערה. עכשיו היא מספרת לראשונה מה קרה.
"מערכת '7 לילות' פנתה לאייל ברקוביץ' לקבל תגובה", מספרת גריפין, "והוא מסר כי 'הנחה את עורך דינו שי אליאס להגיש נגדי תביעה במידה ולא אתנצל על דברי הבלע', וכי 'העובדה שאני בחו"ל לא תסייע לי לחמוק מעונש על ההכפשות'. אני עוד מחכה".
לכל מי שתוהה מדוע היא ואחרות לא בהכרח פונות למשטרה להתלונן על הטרדות, היא מסבירה שזה קשור לחוויות קודמות שעברה. כילדה, בייביסטר הטריד אותה מינית. כנערה, תקף אותה פועל ערבי. כשזה התגלה, היא חוותה שיימינג בבית־הספר וטענו שהיא רודפת פרסום. כאדם בוגר חוותה כמה סיטואציות לא נעימות עם אנשי מקצוע מתחום התקשורת. ואחרי החוויה הראשונה שלה כמתלוננת בתחנת המשטרה, היא ממש לא רוצה לעבור זאת שוב.
"באזור הבת־מצווה ניגש אליי גבר מבוגר. הוא הוציא ערימה של שטרות והציע לי את כולם אם אלקק לו את הלשון. לא הבנתי ממש מה הוא רוצה, אבל הייתי גדולה מספיק כדי לדעת שגברים קונים מין בכסף ושהוא בעצם מנסה להפוך אותי לזונה בת 12. באותו יום הייתי בפעם הראשונה בתוך תחנת משטרה. אמא שלי הייתה איתי, אבל היא לא באמת הייתה נוכחת. היא ישבה ושתקה במעין קיפאון שכזה והייתי צריכה להיות חזקה גם בשבילה. כאילו אני הייתי האם, היא הבת ואין מי שישרוק 'חילוף'. זו הייתה הפעם הראשונה שלמדתי מה ההבדל בין סגירת תיק 'מחוסר אשמה' לעומת 'חוסר ראיות'. אז אל תשאלו אותנו מדוע אנחנו בוחרות את הרשת כמקום הבטוח לספר את הסיפורים שלנו, ובדרך שלנו. תשאלו את עצמכם מדוע המערכת המשפטית לא מתפקדת ותשאלו את עצמכם מדוע החברה קופצת לתקוף את הקורבן ולפקפק באמינותה במקום להגן עליה", אומרת גריפין.
הכתבה המלאה ביום שישי ב-"7 לילות"