גל בצמרת

בן אפלק הוא באטמן. הנרי קאביל הוא סופרמן. שניהם כבר עשו כמה דברים לא זניחים בקולנוע ההוליוודי. אבל העיתונאים בארצות־הברית ובעולם מתעניינים בתופעת גל גדות, הישראלית בעלת העבר הצה"לי שנכנסה במפתיע לחליפת וונדר וומן הראשונה בהיסטוריה של הקולנוע. "וזה היה שוק עבורי, בדיוק כמו לכם", מחייכת גדות בדרך לעוד מפגש עם התקשורת.

"היא באמת הייתה אצלכם בצבא?" שואל אותי עיתונאי צרפתי. "מבוסס על סיפור לגמרי אמיתי", אני אומר. "אה", הוא עונה. "לפחות לא הייתה צריכה להתכונן לתפקיד הזה יותר מדי". בכתבה נרחבת על עלילות גל גדות בהוליווד שתתפרסם בסוף השבוע במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות" מספרת גדות מה עובר עליה בשבוע המטורף ביותר בקריירה שלה. תשכחו ממחשבות פרובינציאליות, ההיסטריה סביב גדות נמצאת בעיצומה לקראת עליית הסרט המושקע והמסקרן "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" בסוף השבוע הקרוב. בובות בדמותה, חולצות, פוסטרים וכל מה שמסביב כבר פולשים לחנויות. בחברת וורנר ברדרס הציגו לפני מסיבת העיתונאים בובת ענק בדמותה. "קשה לי להבין עדיין מה עובר עליי", היא מספרת ל"ידיעות אחרונות", "אני לא ממש מעכלת עדיין מה קורה פה".

גדות לומדת עד כמה להיות וונדר וומן זו חוויה מחייבת. הנה חלק מהלו"ז: ראיון לאלן דג'נרס, ג'ימי קימל אחריה, סבבי שיחות עם התקשורת האמריקאית על זרועותיה בקצב מהיר ועצבני, השכמה ב־6 בבוקר, הגעה למלון לא לפני 10 בערב. איפור, שיער, תלבושות, עוד טאץ' בשיער לפני מסיבת עיתונאים עם הקאסט מול מוזמנים מכל העולם, ויש נסיעה קצרה נוספת למקסיקו כדי להציג את הסרט, טיסה חפוזה לניו־יורק, לעצירה שיווקית בומבסטית שהגו מיטב המוחות האמריקאיים, ואחר כך לונדון על הקו, פרמיירה.

העיתונים מהעולם תוהים שוב ושוב איך דווקא היא הגיעה למעמד הזה. גדות מחייכת ופורשת בסבלנות את סיפור חייה, מסבירה שכבר רצתה לוותר לגמרי על הקריירה הבינלאומית אחרי אודישנים שנכשלה בהם וכתוצאה משחיקה מהטיסות בקו תל־אביב-לוס־אנג'לס. "התפקיד של וונדר וומן הגיע בדיוק בשלב שבו חשבתי כבר לוותר על לנסות להיות שחקנית קולנוע בינלאומית", היא מספרת. בני משפחת גדות גאים ותומכים. "ירון בעלי אמר לי פעם 'גל, תחשבי איזה מודל השראה את רוצה להיות עבור אלמה, שכבר בת 4. אם את רוצה להראות לה שהיא יכולה ללכת אחרי החלומות שלה, אז זה מה שאת עושה'", סיפרה. "המזל הבאמת גדול שלי הוא שיש לי את ירון. תמיד אמרנו לעצמנו, מהתחלה, שאין כאן משחקים, רק אמת על השולחן. לא הייתי מצליחה להגיע לאן שהגעתי בלעדיו. המשפחה היא בעדיפות עליונה בשבילי, ואני כל הזמן חושבת אם אני עושה את הדברים הנכונים בשביל אלמה".

צילום: רז שכניק