וגר זאב עם צבוע

הפתגם הנפוץ "אדם לאדם זאב" (Homo homini lupus, בלטינית) עלול להעליב את הזאבים, ובכל מקרה, הוא כנראה לא מאפיין את הזאבים האפורים: מתברר כי באופן יוצא דופן זאבים אפורים וצבועים מפוספסים בנגב ובערבה משתפים פעולה במסעות הציד שלהם, וזאת בניגוד למה שנחשב מקובל הן אצל הצבועים והן אצל הזאבים.

כך עולה מתצפיות שערכו זואולוגים מאוניברסיטת טנסי נוקסוויל בארה"ב, ואשר ממצאיהם התפרסמו בכתב העת Zoology in the Middle East. במאמרם מציינים החוקרים האמריקאים כי במהלך השנים, במקומות שונים בנגב ובערבה, שהם מהמקומות הצחיחים בעולם, נצפו פרטים של זאבים אפורים יחד עם צבועים מפוספסים כשהם יוצאים יחד למסעות ציד.

בניגוד לצבוע הנקוד, אשר חי בקבוצות הנשלטות על ידי נקבות (להקות מטריארכליות), הצבוע המפוספס פועל לרוב לבד, בעוד שהזאבים האפורים חיים בלהקות והם טורפים כל מי שנקרה בדרכם. לכן הופתעו החוקרים למצוא הן בוואדי רודד והן בוואדי נטפים עקבות של זאבים אפורים יחד עם עקבות של צבועים מפוספסים, היוצאים יחד למסעות ציד.

הזואולוג פרופ' שי מאירי מאוניברסיטת תל־אביב אמר כי בהנחה שהממצא נכון, מדובר בתצפית חריגה מאוד מכיוון שהצבוע נחשב בעל חיים יחידאי, שאינו נוהג להתרועע אפילו עם בני מינו. כותבי המאמר מניחים כי שיתוף הפעולה ב"מיזמי הציד" המשותפים מושתת על היכולות השונות: בעוד שהזאבים מהירים מאוד ובעלי לסתות חזקות יותר, לצבועים יש חוש ריח טוב יותר, ומסת הגוף שלהם יכולה להכריע בעלי חיים גדולים מהם. כך ששני המינים, שבאופן רגיל נחשבים עוינים זה לזה, יוצאים כנראה נשכרים משיתוף הפעולה ביניהם.

צילום: דורון ניסים