מתוק לי, מר לי
אחרי שנה של להיטי רדיו וערימות כסף, אליעד נחום הוא כבר לא "הילד מ'שמש'". רק יש לזה מחיר: סיוטים על כישלון, אבטחה צמודה, פחד ממצלמות, אוכל גרוע, והחרדה שמעריצה מסוכנת תקפוץ עליו בשירותים. עם צאת האלבום השני התלווינו אליו לסופשבוע סחרחורת
ככה נראים החיים שלו בחצי השנה האחרונה: נוסע ממקום למקום ברכב מפנק או בוואן של להקה, מצטלם עם כל המעריצים שבעולם, מרוויח עשרות אלפי שקלים בכל פעם שהוא עולה לבמה - אבל לצרכים האישיים עדיין לא נמצא פטנט טוב יותר. "אם אנחנו במועדון ואני רוצה ללכת לשירותים, זה לוקח חצי שעה בערך עם כל הצילומים בדרך", הוא מסביר, "ואם יש מופע של עירייה בחוץ אז אין חדר אמנים. מארגנים לך מין סוכה מבד, ורגע לפני הופעה אתה לא תצא לשירותים הכימיים עם כל הקהל - אז אתה משתין בבקבוק. השנה השתנתי בהרבה גינות ובקבוקים".
הנוזלים הרבים שעוברים בגופו הם עדות להצלחה. נחום צמוד לבקבוק מים גדול, גומע לפחות ארבעה כאלה ביום, חייב לשמור על הגרון שלו תקין. הוא שווה לו המון כסף. מאז יצא הלהיט 'מתוק כשמרלי' שהפך מאז לשיר השנה בגלגלצ, ופריצת השנה במצעד של הקונצנזוס, ואחריו השירים 'אור' ו'רוחות' - שהפכו גם הם להיטי ענק - הבחור מסתובב ברחבי הארץ ופשוט משאיר את האדמה רטובה. שתיים־שלוש הופעות ביום, בערך 700 בשנה האחרונה, נכנס לרכב, יושב בשקט מאחור, מגיע למקום כלשהו ומשוגר להופעה נוספת, בלי הרבה מושג איפה הוא, אולי בקושי איזה יום היום. "כמו ספורטאי שמתכונן לאולימפיאדה", הוא מודה, "ישן - אוכל - קם - מופיע. את 'מתוק כשמרלי' שרתי מול קהל בטח 2,000 פעם השנה".
הראיון המלא - ביום שישי ב"7 לילות" ובאפליקציה של ידיעות אחרונות

