"כשאני רוצה לנוח אני מחכה ליום כיפור"
הזמרת דפנה ארמוני התגברה על פציעה קשה בעזרת עבודה מאומצת בבריכה, אבל התזונה שלה מאוד לא מסודרת ולא פעם בא אל פיה חטיף אסור • המומחים מנסים להתגבר על הזעזוע ומעמיסים עליה שלל עצות טובות
מי אני: "זמרת, שחקנית, מופיעה בהצגה 'בוסתן ספרדי', שופטת בתחרויות זמרה, מורה לפיתוח קול, יו"ר קרן אמ"י, מוציאה דיסק ומגייסת לו מימון דרך הדסטארט. אמא לעדן ואלה, בני 23. גרה בתל־אביב, בת 60, 1.71 מ' (מהמדידות של הצבא. אין לי משקל בבית, לא רוצה, זה מיותר)".
יום העבודה שלי: "אין שום יום שדומה ליום הקודם. אני מוזמנת לשיר פתאום, אז אני נוסעת, יושבת על המחשב ומקדמת את ההדסטארט, משתדלת לנוח רבע שעה בצהריים, להטעין את הבטריות, ויוצאת לחזרות עם הנגנים שלי עד חצות הלילה, חוזרת הביתה ויושבת על האינטרנט. הולכת לישון לקראת 4 בבוקר, ישנה שלוש שעות, מעירה את הבת שלי שתצא ללימודים, חוזרת לישון שעה וממשיכה את היום שלי. אין לי שעות שינה בכלל, אבל אני מתפקדת. כשאני עייפה אני לוקחת לעצמי פינה, מתכרבלת ותופסת שינה של חצי שעה, זה מטעין אותי כאילו חיברו אותי לחשמל. את יכולה לקרוא לזה תוהו ובוהו, אני קוראת לזה עניין בחיים. בכל יום אני קמה מאותגרת, מה מחכה לי היום. אני לא רוצה שגרה.
"אם הבן שלי נמצא בארץ, כי הוא מתגורר באפריקה, אנחנו עושים קבלת שבת, אבל גם בסופי שבוע אני לא נחה. עובדת בוקר, צהריים, ערב, לילה; חוץ מיום הזיכרון, יום השואה ויום כיפור".
התזונה שלי: "אני מוותרת לעצמי באוכל. כשאני אוכלת פרוסת לחם צרפתי עם חמאה, זה כל כך טעים בתוך הפה, שאת לא רוצה שזה ייגמר מרוב שזה נעים וכיף. אני פה לזמן נורא מוגבל, אז כל עוד אני פה אני רוצה ליהנות ואוכל הוא אחת ההנאות הגדולות של החיים. יותר מטריד זה האנשים שמטרידים אותי – את כל כך יפה, לא חבל, למה את לא עושה דיאטה? זה יותר מעצבן מהעניין עצמו. אם אני מרגישה מלאת אנרגיה, מה משנה המשקל שלי? מה שחברות שלי מספיקות בחודש, אני עושה ביומיים.
"התזונה שלי לא מסודרת בדיוק כמו סדר היום שלי. בבוקר אני אוכלת אבקה עם תערובת של דברים טובים, כמו צ'יה ואגוזי מלך טחונים עם קוואקר. אני שותה חלב סויה. בצהריים טופו מוקפץ, ירקות מאודים. אם אני רעבה ואין לי זמן לצהריים, אני אוכלת חטיף בוטנים שיש לי בתיק. אני אוכלת מזון בריא יחסית ומדי פעם חוטאת במשהו מאוד לא בריא, כמו שקית תפוצ'יפס. פתאום יש לי צורך לתת ביסים בקראנצ'י הזה. אני לא מצליחה לעצור את הדחף הזה, שמתרחש בדרך כלל משעות אחר הצהריים ואילך, כשאפשר לשבת מול הטלוויזיה עם השטות הזאת.
"הקושי הוא להימנע מלהכניס את האויבים האלה הביתה, אני צריכה לקשור את הידיים כשאני עוברת במכולת. זה רגע חולשה שאני מודעת לו, אך לא מצליחה לעמוד בפיתוי. זה לא משהו יומיומי, אבל כשזה נמצא בבית זה בעייתי, והדבר שהכי מפריע לי זה שבעולם קיימים לחמים בריאים וחמאה. לחם עם צימוקים ואגוזים 100% שיפון זה בריא, והוא ישר נכנס לטוסטר ונמרחת עליו חמאה. קשה לעמוד בפיתוי, אפשר לאכול ככה הרבה מאוד מהלחם. אסור להכניס הביתה, אבל אני לא מצליחה. אני לא שותה מספיק מים, אני שותה עולש במקום נס קפה ולא שמה סוכר בשתייה שלי כבר 4 שנים".
כושר: "אני אחרי פציעה. שברתי את האגן, עצם הירך והסחוס שביניהם. לקח לי קרוב ל־4 שנים להחלים מזה ולא בצורה טוטאלית. מאז אני מטופלת בהידרותרפיה ופיזיותרפיה, זה מאוד עוזר ומחזק. הייתי בכיסא גלגלים, אחר כך עם הליכון ואז קביים. ככה שלוש שנים, היה קשה מאוד. למדתי על עצמי שאני חזקה, שיש לי יכולות אדירות של נחישות והתמדה וכוח סבל. אני לא מוותרת. היו לי כאבי תופת, אבל תיחזקתי את עצמי וזה הציל אותי.
"הייתי בסדנה של איש קסום שמאוד השפיע על החיים שלי, אלון אולמן, ובנבחרת שלו עברתי תהליך. הבנתי דברים, שאני ווינרית. נזכרתי שאח של סבא שלי היה אלוף העולם בעמידה על מקביליות. בהיותי צעירה הייתי בנבחרת כדורסל בריטי, נטבול, שחיתי המון ושיחקתי הוקי. רקדתי בלט 8 שנים. גדלתי באנגליה ועושים שם מלא ספורט. היום אני עושה הידרו 3 פעמים בשבוע, לפעמים 5, מקפידה על שעה ורבע אימון מינימום. בסוף אני מפנקת את עצמי בג'קוזי, זה הצ'ופר. הליכות לא טובות לי בגלל הפציעה, כי שני צידי המפרק לא שווים אצלי".
טיפוח: "בטיפוח דווקא יש לי שגרה. בבוקר אני עושה מקלחת חמה מאוד ומעסה את הגוף עם מלח ושמן זית, כדי לשמור על עור בריא. שוטפת פנים עם מים חמים ומורחת על הפנים והגוף שמן נבט חיטה או שמן קוקוס. אני מתאפרת בכל יום וכמעט תמיד מסירה איפור עם שמן תינוקות. קורה שאני נרדמת מרוב עייפות עם האיפור ועם עדשות המגע, אבל משתדלת שזה לא יקרה. פדיקור אני עושה לעצמי, כי זה נורא יקר. עושה בניית ציפורניים וזה די סיוט, מקווה שיום אחד אפסיק לכסוס ציפורניים והן יגדלו באופן טבעי".
לנפש: "כשאני רוצה לנוח אני מחכה ליום כיפור. אני רוצה לנצל כל רגע, חבל על כל שנייה. החצי הפולני שלי אומר שאני אנוח בקבר, אבל זה בא לי מתוך הבנה שצריך למצות את החיים. הם יקרים וחשובים. אני זוכרת את זה לא רק כשאני במצב של מצוקה, אלא בכל יום, מברכת על זה שהתעוררתי ומברכת שאני יכולה ללכת לישון.
"הילדים שלי עושים אותי מאושרת כשהם מאושרים. כשאני מצליחה להשיג יעדים, אני שמחה. טוב לב של אנשים נוגע בי. להיכנס לאמבטיית קצף עם שמן ארומטי מרגיע, זה תמיד מציל אותי ברגעי משבר. אני לא אחת שמוותרת, ממשיכה הלאה עד שמשהו מצליח. אני בנאדם כל כך עסוק, שאין לי זמן לחשוב איך אני ממלאת את הנפש. היא מתמלאת מעצם העשייה, כשאני נוגעת באנשים ונותנת להם כלים להמשך החיים שלהם. כשמישהי אומרת לי ששמעה אותי ברדיו וזה שינה את חייה, זה קסם. מעולם לא החמאתי לעצמי, אבל אני מרגישה לראשונה בחיי שאני אישה עוצמתית ויש לי מלא לתת לעולם".
שורה תחתונה: "שאפו ששרדתי את החיים האלה עד כה, עם כל הקשיים שעברתי, ועברתי המון. מורידה את הכובע בפני עצמי".
מה אומרים המומחים?
רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, המרכז לרפואת ספורט של בית החולים הדסה:
"דפנה חווה על בשרה את העיסוק החברתי במידותיה. היא מרגישה טוב עם עצמה ומלאת אנרגיה, וכל עוד מצבה הבריאותי תקין אין סיבה לרדת במשקל. יחד עם זאת, הרגלי האכילה שלה לא טובים ועליה לשפרם ללא קשר למשקלה, על מנת לשפר את תפקודה ובריאותה העתידית.
"היא מעידה על עצמה שאוכל הוא אחת מהנאות החיים שלה. יחד עם זאת, חשוב להבין שלמזון תפקידים נוספים פרט לגרימת הנאה. הכמות, האיכות והעיתוי של האכילה משפיעים על כלל מערכות הגוף ולכן מוטב לצרוך מזון בהתאם להמלצות, כדי שכלל מערכות הגוף תתפקדנה בצורה אופטימלית. דפנה ממעטת בשעות שינה. נמצא קשר הדוק בין מיעוט שעות שינה, השמנה, יתר לחץ דם ורמות שומנים גבוהות בדם. השינוי הראשון שעליה ליישם הוא הגברת שעות השינה.
"דפנה חוותה פציעה אורתופדית קשה עם שיקום ארוך. לתזונה נבונה חשיבות רבה במניעת פציעות ובשיקומן. תזונה איכותית משפרת את צפיפות העצם ומשפרת את מסת השריר. התפריט שלה צריך להיות עשיר בחלבון (בשר ומוצריו, חלב ומוצריו, ביצים וטופו) כדי לתמוך ברקמות הרזות שלה ולחזקן, ועשיר בסידן (חלב ומוצריו, ירקות ירוקים, שקדים וטחינה) כדי לתמוך במסת העצם שלה. אך נראה שהתפריט היומי שלה דווקא עשיר בפחמימות ובשומן ודל מאוד בחלבון.
"כמי שמעידה על עצמה שהיא אוהבת לאכול, נראה שהתפריט שלה לא מכיל הרבה אוכל, אלא תחליפי ארוחות, כמו אבקה לארוחת בוקר וחטיף בוטנים לארוחת צהריים. אלה לא תורמים לבריאות ולא לתחושת השובע. עליה להקפיד על ארוחות מגוונות, המכילות את כל אבות המזון, להעשיר את התפריט גם בירקות ובפירות וכמובן להגביר את שתיית המים. כל אלו ייטיבו עם בריאותה ויתרמו לה לתפקוד תקין יותר במהלך היום.
"דפנה שותה עולש במקום קפה, חלב סויה ולא חלב פרה. נראה שהיא שמה דגש בתזונה דווקא על הדברים הלא חשובים. שתיית קפה באופן מתון לא מזיקה לבריאות. עליה לשנות דברים מהותיים יותר בהרגלי האכילה שלה, כדי לשפר את בריאותה, ולא לשנות דברים שאינם משמעותיים מבחינה בריאותית".
צחי נחום, מומחה לפיזיולוגיה של המאמץ ברשת גו אקטיב
"הפציעה של דפנה בהחלט משפיעה על מה שהיא יכולה לעשות. פעילות גופנית בתקופה זו חייבת בקרה והמלצה מפיזיולוג מה מותר ומה אסור, כדי לא להחריף את הבעיה ובהכרח גם את הכאבים. כמי שעברה סדנת העצמה וחושבת שהיא ווינרית, אני מציע לה להציב יעד של משקל שנכון ומתאים לה ולהגיע אליו באמצעות שילוב של תזונה ופעילות גופנית".
ד"ר מרינה לנדאו, רופאת עור:
"דפנה מתגאה בשגרת הטיפוח שלה, אבל יותר נכון לקרוא לזה הרגל, ולא ממש מטפח. מקלחת חמה מאוד לא בהכרח תורמת לבריאות העור. עיסוי עם מלח ושמן, מי המציא את הדבר הזה? מלח מייבש את העור כי הוא סופח את המים מהעור. שמן אוטם את העור, אך לא בהכרח מוסיף לחות. בגיל 60 כדאי שיהיה לה קרם לחות ייעודי לפנים ולגוף, ורצוי שקרם הלילה יהיה מזין יותר מקרם היום. אני ממליצה להוסיף קרם רפואי על בסיס רטין A כדי לשפר את האלסטיות של העור.
"ללכת לישון עם איפור זה ממש לא מומלץ, במיוחד לאור העובדה שדפנה מקפידה להשתמש במייק־אפ עבה. שמן תינוקות הוא לא מסיר איפור אידיאלי. מסיר איפור ייעודי, סבון פנים או מי פנים יעשו את העבודה טוב יותר".
צביה חי־אל, מנהלת מעגלים, בית הספר לאימון והתפתחות אישית:
"דפנה היא אישה גדולה מהחיים. היא מבינה היטב את החיים על הקשיים שלהם ועל הברכות שבהם. היא עברה דרך ארוכה ולא פשוטה, אשר כללה פסגות גבוהות שכבשה מול תהומות נמוכים למדי וקשיים רבים, ודבר לא שבר אותה. היא לא עסוקה בלחיות חיים מאוזנים ו'נכונים', היא מתמקדת בלחיות, לחוות ולמצות את מה שיש לחיים להציע לה, שזה מקסים. היא למדה לבקש עזרה במימון המונים, שזה אחד הדברים החשובים בחיינו, היכולת לבקש עזרה ולתת לאחרים להעניק לך, היכולת להיתמך, לשחרר.
"ללא ספק ניתן לומר הרבה על אורח חייה הלא מאוד בריאותי ועל בחירות כאלה ואחרות שהיה אפשר לזהות בהן דפוסים לא משרתים, אבל כשמסתכלים על התמונה הגדולה, היא אדם כל כך עשיר מבפנים, שאין באמת מה להוסיף לזה. היא מחוברת לתשוקות שלה, לייעוד שלה ולעצמה באופן מעורר השראה. ברור שניתן לשנות ולשפר את אורח חייה, אך לעיתים כשאדם מאושר ושמח בחלקו, אולי עדיף לקבל את המצב ולהשלים איתו, ולא לנסות ולתקן כל הזמן.
אני מאמינה שדפנה יודעת מה טוב לה וגם כשהיא נופלת, היא כבר מצאה את הדרכים להחזיר את עצמה למסלול, שזה לא מובן מאליו ומעורר הערכה רבה. אם תמשיך בנחישות ובהתמקדות לעבר מטרותיה, היא תמשיך להצליח ובגדול".
לפנייה לכתב/ת 
