שירת חייה

"סיפור חיים" קוראת חוה אלברשטיין לאלבום אוסף כפול חדש שייצא בימים אלה, ובו 34 שירי משוררים שהקליטה במהלך עשרות שנות קריירה. וזה לא רק בגלל שמו של שיר פרי עטו של דן מינסטר, שמופיע באוסף.

"הרבה אנשים מתייחסים לשירה כאל משהו נשגב, אבל דווקא השירים שבחרתי יש בהם משהו מאוד ידידותי למאזין, מהחיים של כולנו", היא אומרת. "גם אם הוא לא מבין את כל השיר, ולפעמים גם אני לא מבינה את כל השיר, יש שם תמיד שתיים־שלוש שורות שמדברות לכל אחד, ודרך זה מבינים את הרוח והלב של השיר".

מסר נוסף מופנה למי שהיא קוראת "העיתונאים הצעירים". מאז עידן השליטה של הסינגר־סונגרייטר, היא התרגלה כבר לשמוע אותם שואלים אותה למה היא לא כותבת בעצמה את השירים שהיא מבצעת. "למה אני חייבת לכתוב, כשכל העולם כותב בשבילי?" היא שואלת. "אני צריכה לבחור את השירים שאני מזדהה איתם, כאלה שמספרים חלק מסיפור חיי. יש הרי כל כך הרבה שירה נפלאה בעולם שמדברת על כל מיני דברים, ואף אחד מאיתנו הוא לא כל כך יחיד ומיוחד ויוצא דופן שהוא לא יכול להתחבר למשהו שמישהו אחר כתב", היא מסבירה בראיון לקראת יציאת אלבום האוסף החדש.

וכן, ישנו גם עניין השליחות, שחווה מרגישה שהיא נושאת עימה כבר מתחילת הדרך. "אני נולדתי סבתא", היא צוחקת. "ומאז שאני זוכרת את עצמי יש בי תחושת שליחות ומחויבות, שרק הלכה והתגברה עם השנים, ככל שיותר הכירו וחיבבו אותי. בעיקר מחויבות לשפה העברית, שהולכת ומידלדלת קצת, אז הרגשתי שהגיע הזמן לחזק את עצמנו עם שירה טובה".

השליחות התבטאה גם בבחירת השירים, שחלקם כבר התקבעו כקלאסיקה בפס הקול הלאומי, ואחרים ידועים פחות. "היה לי חשוב להציב זרקור גם על משוררים פחות ידועים, כמו ש. שלום, שאני מאוד אוהבת ונשכח קצת, כמו רבים מבני דורו", היא מסבירה. "מניסיון אני יודעת שכשאני מגלה מישהו — יש תמיד אנשים, גם אם לא המונים — שבעקבות הבחירה שלי הולכים לחומרים המקוריים".

אחרי עשרות שנים של עשייה אמנותית (השיר המוקדם ביותר באלבום הוא "רק על עצמי", שיצא באלבום "שירי רחל" לפני כמעט 50 שנה), אלברשטיין יודעת בדיוק מה "הכשיר" את השירים באוסף החדש. "בשירה יש משהו נורא חמקמק", היא אומרת "לפעמים את קוראת שיר ונדמה לך שהחיים שלך כבר לא יהיו אותו הדבר מעכשיו, ואז — שנים אחר כך — את קוראת את השיר ולא מבינה ממה התרגשת".

והשירים שנכנסו לאוסף?

"אלה השירים שברור לי גם היום למה רציתי להקליט אותם מלכתחילה, ולמה אני שרה אותם עד היום בהופעות".

כי ההופעות, מבחינתה, הן מסע התאהבות בלתי פוסק. "לבחור שיר, לבצע אותו מול קהל ולקוות שהוא יעורר את אותם ריגושים שקרו לך כשקראת את הטקסט לראשונה — זה כמו להתאהב מחדש בבן הזוג שלך", היא אומרת. "החיים ממשיכים, אתם קמים שפוכים בבוקר, רבים לפעמים, אבל עדיין את רוצה מדי פעם להיזכר ברגע הזה של ההתאהבות. בהופעה את עומדת מול קהל שמשתנה כל הזמן, ופתאום מבינה שוב למה בחרת את הטקסט ונזכרת איך התאהבת במנגינה. זה קורה שוב ושוב וזה הפלא והקסם במקצוע הזה".

"נולדתי סבתא". אלברשטיין