אין צבא מוסרי

צה"ל רוצה להיות הצבא המוסרי ביותר בעולם, הכי מוסרי שאפשר — אבל הוא אינו יכול להיות כזה, גם אם כל חייליו ומפקדיו יהיו מלאכים. מלחמה ומוסר אינם דרים בכפיפה אחת. בצבא צריך להרוג, ולעיתים גם להיהרג — וכל מה שקשור בירי ובמוות אינו מוסרי. "בתחבולות תעשה לך מלחמה", אמרו רבותינו, וכל מה שקשור בדם ובעלייתם של חיילי אויב ומחבלים בסערה אל השמיים אינו מוסרי.

דומה כי הפוליטיקאים שהיו מפקדים קרביים שכחו את תלמודם. רק מי שלא שרקו כדורים סביב ראשו ואוזניו יכול לדבר על "צבא מוסרי". בצבא ניצבים לפני המבחן העליון ביותר של האדם: חיים או מוות. חיילי אויב ומחבלים מנסים להרוג אותך. אתה מנסה להרוג אותם. איפה המוסר?

החייל שירה במחבל שרוע על הכביש בחברון לפני ימים אחדים לא היה הראשון שנהג באופן בלתי מוסרי במחבלי אויב. במו עיניי ראיתי פעם קצין פופולרי יורה בגופות 11 מחבלים כדי לסמן את מיקומם, בתדריך לכתבים צבאיים. הצד השני, האויב, בוודאי שאיננו מחפש אחרי מצוות המוסר. ביום שישי הקרוב יעלו בני משפחה וחברים לקברו של רב־סרן יוסי קפלן ביום השנה ה־47 למותו. קפלן היה חלק מחוליה שרדפה אחרי מחבלים בבקעה. לפי הדיווחים החוליה הגיעה למערה שבפתחה ישבה בדואית והיניקה את תינוקה, החיילים הישראלים המוסריים לא רצו להפריע לבדואית להיניק את התינוק ושאלו אותה אם יש אנשים בתוך המערה. האישה המוסרית ענתה בשלילה, והישראלים המוסריים הסתפקו בתשובתה. הם לא בדקו את המערה. כעבור דקה או שתיים יצאו מחבלים מתוך אותה מערה והרגו את קפלן ושלושה מחבריו. הם היו מוסריים, אבל מתים. האישה הבדואית זכתה למטר קללות וחרפות, וללא ספק הייתה בלתי מוסרית, אבל היא כנראה חיה עד גיל מופלג.

אין פירוש הדבר שהחייל היורה בסמטאות חברון נהג כהלכה. קרוב לוודאי שלא. אבל רק מי שמשקשק בהליכה בסמטאות ג'נין, שכם או חברון, ורק מי שכדורים שורקים ליד אוזניו, יכול להבין מה עובר על חייל שמוצא עצמו לפתע מול כיתת יורים או מיידי אבנים. אין פירוש הדבר, חלילה, שאנו מתכוונים להגן על החייל היורה. בית־המשפט יקבע את עונשו. אבל גם כאשר ייגזר דינו, וכנראה לחומרה, חשוב לזכור ש"רוח צה"ל" — מסמך המוסר של הצבא — אינו אלא פיסת נייר. במציאות הצבא המהלך כבר כמעט 50 שנה בסמטאות חברון, ג'נין, שכם, רמאללה וקלקיליה מאבד את עקרונותיו המוסריים. לכן צה"ל איננו יכול להיות, וכנראה לעולם לא יהיה, הצבא המוסרי ביותר בעולם. עוד לא נולד צבא כזה.

ועידת "ידיעות אחרונות" ו־ynet למאבק נגד תנועת החרם על ישראל שנערכה אתמול עסקה באיומים על ישראל מבחוץ, אולם שימשה גם במה להכרזות בנוגע לסוגיה הפנימית הבוערת של ימים אלו — סערת החייל שירה על המחבל הפצוע בחברון בשבוע שעבר.

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, שנשא דברים חריפים בגנות מהלכי הדה־לגיטימציה נגד ישראל בעולם (על דבריו של ריבלין ושל הדוברים הנוספים בוועידה — ראו עמ' 8), בחר להתייחס גם לקריאות נגד צה"ל בעקבות מעצרו של החייל היורה — והעניק גיבוי מלא לרמטכ"ל רב־אלוף גדי איזנקוט. "אנחנו בחברה דמוקרטית, אך תהיה דמוקרטית ככל שתהיה — יש קווים אדומים שאסור שייחצו", הוא אמר. "בצה"ל מוחל חוק השיפוט הצבאי, וכלליו ברורים. חשוב לי להדגיש: בימים אלה אני ישן טוב יותר כאשר גדי איזנקוט הוא רמטכ"ל צה"ל. אני סומך על הצבא שלנו — שהוא אחד הצבאות המוסריים בעולם — שיודע לנהוג ולהתנהל בכל נושא בשכל, בשיקול דעת ובאחריות. הצבא שלנו הוא לא צבא שכיר, הוא הצבא של ילדינו השומרים על בתינו — ואני סומך על הצבא ועל יכולותיו לבדוק ולהסיק מסקנות".

גם שר החינוך נפתלי בנט התייחס לסערה במסגרת דבריו בוועידה — והשיב לשאלות שעסקו בעימות הישיר בינו לבין שר הביטחון משה (בוגי) יעלון, בעקבות הביקורת שמתח על הגינוי המהיר שפירסמו בכירים בממשלה נגד החייל שירה במחבל. "הנושא זה לא בנט או בוגי, אלא מה נקודת המוצא שלנו כחברה", אמר שר החינוך. "יש אלפי חיילים ששומרים עלינו, ואנו צריכים לגבות אותם. הבסיס של דרג מדיני זה לגבות את צבא הגנה לישראל. ביום חמישי בבוקר היה אירוע קשה: שני מחבלים מרצחים יוצאים להרוג אזרחים עם סכינים ונורים במקום האירוע. כן, יש אירוע בעייתי. לו הייתי ראש הממשלה ושר הביטחון, הייתי אומר דבר ראשון: בואו נחקור. מה בער לכל כך הרבה אנשים, הן בממשלה והן באופוזיציה, לחרוץ גורל כבר בחמישי אחר הצהריים, לפני חקירת הפיקוד ומצ"ח?"

זמן קצר לאחר מכן עלה לדבר בכנסת שר הביטחון יעלון — והשיב בנחרצות. "מה שקרה בחברון זה אירוע חמור", הוא אמר, ופסל את הטענה של בנט שלפיה תגובת הדרג המדיני הגיעה לפני שנערך תחקיר צה"לי. "היה תחקיר ראשוני כבר ביום חמישי, והשורה התחתונה שלו היא שיש פה אירוע של חייל שסרח, ולא של גיבור. מי שהעביר את זה לחקירה פלילית זה המח"ט, עוד לפני שהסרטון פורסם. היה חשוב שנאמר מיד — גם הרמטכ"ל, גם שר הביטחון וגם ראש הממשלה — איך אנחנו רואים את האירוע הזה. אנחנו לא כמו הצד השני. מה אתם רוצים, צבא מתבהם שאיבד חוט שדרה מוסרי? מי שסרח צריך לתת את הדין, ואני מבקש מכם לא להתערב בדברים שהם בנימי הנפש".

בדבריו כלל יעלון גם ביקורת על "שר שבמקום להתקשר לשר הביטחון לפני שהוא יוצא לתקשורת, התקשר כדי לעודד ולתמוך" — כשהכוונה הייתה לבנט, שהתקשר לאחר המקרה לאביו של החייל שירה. בנט, שעלה לדבר במליאה זמן קצר לאחר מכן, לא נותר חייב. "לא פעם אני ארים טלפון ולא פעמיים – כמה פעמים שוחחתי איתו", הוא אמר. "מדובר באבא לארבעה חיילים קרביים. יכול להיות שהוא עשה שגיאה חמורה מאוד, אבל מה, הם רדיואקטיביים? פתאום אסור לנו לדבר איתם? אני לא קובע שהחייל הוא גיבור, אני אומר שיש לו זכות לחקירה לפני שחורצים את דינו".

גם משפחתו של החייל העבירה ביקורת על דבריו של יעלון. "צר לנו ששר הביטחון ממשיך בקו שבו החל ביום חמישי, ובמקום לתת גיבוי ללוחם, או לכל הפחות לאפשר ניהול הליך הוגן ונקי, מנהל קמפיין הרשעה על גבו", נמסר מהמשפחה. "אנו מבקשים משר הביטחון לחדול מהרשעתו הפומבית כשהחקירה בעיצומה. די להפקיר את הילד".

במסגרת הוועידה של "ידיעות אחרונות" ו־ynet התייחס לסערת החייל גם יו"ר האופוזיציה יצחק (בוז'י) הרצוג, וקשר את התגובות למאבק ההסברתי נגד תנועת החרם. "כשאתה מראה שצה"ל פועל על פי נורמות מוסר ונורמות של טוהר נשק, ושיש לו כלי חקירה — זה אחד מהכלים החשובים ביותר למאבק ב־BDS", הוא אמר. "לכן אני מגנה בתוקף את ההתקפות על הרמטכ"ל". גם יו"ר יש עתיד יאיר לפיד התבטא בסוגיה במסגרת דבריו בוועידה. "אנו נמצאים זה שלושה ימים תחת מתקפה על צה"ל, הרמטכ"ל, שר הביטחון וערכי צה"ל", הוא אמר. "זה בלתי נסבל. לא ייתכן שפוליטיקאים ינסו לעשות הון פוליטי על חשבון הילדים שלנו והערכים שעליהם אנו מחנכים. נחצה כאן קו אדום — וזה צריך להיפסק".