סדר גודל

בפרסומת החדשה של בזק מתגלה אובססיה קלה סביב כל מה שקשור בגודל פיזי. חשוב לה להציב משוואה שלפיה "שדרוג" שווה בהכרח החזקת חפץ בעל ממדים אבסורדיים. לכן אנחנו רואים את הפרזנטור גידי גוב מסתובב עם צ'יפס וכוס שתייה כפולים ממידותיו (אהרוני מאשר כזה ג'אנק?), שוטף את רגליו במתקן של בר מים, מוציא לילדה קטנה את העיניים עם מנה אימתנית של צמר גפן מתוק וחונה עם מטוס ליד הבית. אלו דימויים הומוריסטיים כמובן, ובכל זאת יש בהם פיצוח של הנפש הקפיטליסטית: הגודל בהחלט קובע.

בין לבין מתרחש האיחוד המדובר של שלישיית "דיזנגוף 99", סרטו האהוב של אבי נשר. בפרסומת רואים את גוב נכנס למסיבת תחפושות, ולפתע מופיעה משמאלו גלי עטרי ומימינו ענת עצמון. שתיהן מורידות מסכות ובוחנות אותו באופן שלא משתמע לשתי פנים. עצמון אף מגלגלת את עיניה למטה ולאחר מכן מניחה ראש על כתפו. עטרי רוכנת כדי לנשוק ללחיו. גוב חובש על פדחתו מסכה שכולה סמל פאלי. ללא ספק: להפסקת הפרסומות השתחלה מחווה מובהקת לסצנת המין המיתולוגית מהסרט.

זוהי לא סתם קריצה למאורע מפורסם בתולדות תרבות הפופ הישראלית. ההתייחסות העלק־מרומזת — באמת היה קשה להבין — משתלבת היטב עם ההקשר הרחב של הפרסומת. ניתן להבין לפיו שאותו גבר הנמנה עם אליטת ה"משודרגים" של בזק לא יכול להסתפק באישה אחת. כדי להרגיש שווה, כדי להיות "מהאנשים שהולכים עם האמת שלהם עד הסוף" כפי שאומר הקריין, עליו להכפיל את הכמות, בדיוק כמו שעשה עם הצ'יפס, פחית השתייה והמטוס.

אולם החלק התמוה ממש בתשדיר הוא הרגע שבו גידי גוב ניצב על במה בחולצת גולף לא מחמיאה במיוחד ועורך פרזנטציה. אכן, לא טעיתם: גוב הוא למעשה סטיב ג'ובס, המייסד האגדי של אפל, ואילו בזק כרגע המציאה את האייפון או האייפד ולא הציעה, בסך הכל, עוד מבצע על שירותי האינטרנט. ואפשר היה לחשוב שגם במגבלות המודעות העצמית של חברת תקשורת מונופוליסטית, אנשיה לא יסתבכו בהשוואות מגוחכות וברפרנסים ארוטיים. אבל כבר תקופה שפרסומים שונים מצביעים על קשר חם בין ראש הממשלה לבזק, כך שאולי הפרסומת בסך הכל מנסה להדגיש עד כמה הקרבה לשלטון מגבירה את האון.

בקטנה

פסיקת בג"צ בעניין מתווה הגז החזירה את נדב פרי אל אולפני הטלוויזיה, הפעם בכובע "מנהל קשרי החוץ" של חברת דלק קידוחים בבעלות יצחק תשובה. האקס־עיתונאי התארח שלשום ב"לילה כלכלי" (ערוץ 10) ואתמול ב"העולם הבוקר" )ערוץ 2( ובשניהם גילם את גרסת "השוטר הטוב" של התאגיד, קונטרה לנפנופי האצבע והאיומים שאפיינו דוברים כמו גדעון תדמור ועידן ולס. גישתו המלטפת – כמו גם העובדה שהתראיין לבדו השתלמה.

הראיונות עמו היו רכים יחסית וגם לא נגעו במהות חציית הקווים שלו. אברי גלעד שאל אותו אם הוא "מאמין באופן פנימי שהמתווה הזה הוא מוסרי". בתשובתו, החיובית כמובן, פרי הבהיר כי "העשרה חודשים האחרונים ברו עליי בעבודה מאוד מאוד פנימית". חבל שגלעד והילה קורח לא ניצלו את ההזדמנות כדי לשאול את השאלה המעניינת באמת: מה בדיוק כתב פוליטי לשעבר עושה באותה "עבודה מאוד מאוד פנימית"?