אל תשליכני
בדיור מוגן זכאים הקשישים לאחזקת הדירות ולשירות רפואי • מי יכול להתקבל למוסד כזה? ומתי אפשר לשכן בדירה מטפל? מדריך
יום אחד כולנו נהיה קשישים, וחלקנו נעזוב את ביתנו לטובת חלופות נוחות ובטוחות יותר. דיור מוגן נחשב לאפשרות יקרה, המעניקה לדיירים מגורים ביחידות נפרדות, כדי לנהל את חייהם באופן עצמאי. לעומת הבית, כאן זכאי הדייר לשירותים כמו אחזקה לדירות ושירותים רפואיים. אבל מסתבר שלא כולם זכאים. באמצעות עו"ד רם תורן, שותף ומנהל המחלקה המסחרית במשרד גדעון פישר ושות', משיב "ממון" על שאלות בתחום הדיור המוגן. תורן מסביר כי לפי חוק דיור מוגן, מוסד רשאי לקבל דייר, ובלבד שצוות רב־מקצועי יקבע שהוא עצמאי ולא צריך עזרה בביצוע פעולות יומיומיות. דייר אף רשאי לשכן בדירתו מטפל, במימונו, אם זו מותאמת לאדם נוסף - רק אחרי אישור המוסד והצוות הרב־מקצועי כי הוא אכן זקוק למטפל.
מה קורה כאשר חלה הידרדרות במצבו הבריאותי או התפקודי של הדייר?
בחלק ממוסדות הדיור המוגן נפתחו מחלקות המיועדות לאותם דיירים, שאין ביכולתם עוד להיות עצמאים. יש מחלקות לדיור תומך, שנועדו לקשישים תשושים - קשיש שבריאותו ירודה מסיבות שונות, המונעות ממנו לבצע פעולות כמו יציאה מן הבית, לבישה או אכילה. חלק מדיירים אלה זכאים לקבל שירותי גמלת סיעוד, כקבוע בחוק סיעוד (גמלת סיעוד). בנוסף, חלק מהמוסדות מעסיקים צוות טיפולי המסייע להם. בחלק ממוסדות הדיור המוגן יש מחלקות סיעודיות. קשיש סיעודי מוגדר כקשיש הזקוק לעזרה ברוב פעילויות היומיום או בכולן.
מה חשוב לבדוק בחוזה ההתקשרות?
"את התשלומים, מועדי התשלום, השירותים והחוגים במוסד, הדירה המוצעת, הסביבה, תנאי העזיבה, ומה קורה כשהתפקוד מידרדר, וגם פרטים כמו תשלומים שוטפים לעירייה, תשלומי מים, חשמל, מצב הדירה ועוד. "מדובר בהסכם ואין לראות בו מוצר מוגמר, אלא לפעול כדי לשנותו ולהתאימו אישית", מציין תורן.
עם כניסת הדייר למוסד מתחילה תקופת ניסיון שנועדה לשני הצדדים. תורן: "מדובר ב־3 חודשים, אך הצדדים יכולים להסכים להאריכם עד שנה. בתקופה זו הם רשאים להודיע על ביטול ההסכם 14 יום מראש. בהסכם ההתקשרות יש להסכים מה יהיה אורכה של תקופת הניסיון. כן ניתן לנסות ולהוסיף לו תנאים לגבי הודעת המוסד על ביטול ההסכם, וכך להבטיח כי יימצא לדייר מקום חלופי טרם סיום ההסכם".
מה המשמעות של דמי אחזקה?
תשלום חודשי עבור שירותי המוסד. למוסד אסור להעלותו מעבר לעליית המדד, אלא לפי השינוי בעלויות התפעול השוטף, כשלא ניתן להעלות מחיר מעבר לשיעור המרבי בהסכם. כיוון שהחוק מנוסח בעניין בצורה רחבה, יש לבחון היטב את מנגנון ייקור דמי האחזקה, והשיעור המרבי הקבוע בחוזה.
אילו מסלולי תשלום קיימים?
יש מסלול של פיקדון מלא, לפיו הדייר משלם עם כניסתו סכום גבוה יחסית, הנשחק במספר אחוזים במשך כעשור - מעין דמי שימוש לתקופה בה הוא גר במוסד. עם עזיבתו, מוחזרים לו או ליורשיו כ־70% מהפיקדון. במקביל, עליו לשלם דמי אחזקה חודשיים. גובה הפיקדון משתנה לפי המיקום והשירותים השונים שמציע המוסד, ולרוב נע בין 200 אלף שקל ועד 1.5 מיליון. דמי השחיקה נעים בין 2.5% ועד 3% בשנה. דמי האחזקה הם 4,000־8,000 שקל לאדם ובין 7,500 ל־15,000 לזוג - לפי יוקרת הדיור והשירותים המוצעים. טרם חתימת החוזה יש לבחון הן את גובה דמי הפיקדון, והן את דרך שחיקתם.
כשאין יכולת לשלם את מלוא הסכום, יש מסלול של פיקדון חלקי – בין 200־700 אלף שקל, אך אז דמי האחזקה יהיו 10,000־4,000 שקל בחודש.
לצד מסלולי הפיקדון, יש מסלול שכירות, לפיו כל חודש משולם סכום מסוים למוסד, הן בגין הדירה והן בגין האחזקה. אלה סכומים גבוהים לעומת מסלול הפיקדון, לרוב בין 8,000 עד 15,000 שקל. יש גם אופציה של קנייה, אך היא אינה נפוצה בישראל. כמו כן, ניתן לשלב בין המסלולים הנ"ל. יש לבחון היטב מהו המסלול שמציע המוסד, והאם הדייר יכול לעמוד בתשלום.
איך הדייר יכול להבטיח את כספו?
בעבר, החשש הגדול היה כי במקרה של סגירת המוסד, כספי הפיקדונות ייעלמו. על כן, החוק קובע 4 סוגי ביטחונות: ערבות בנקאית, עריכת ביטוח שהדייר מוטב, הפקדה של 40% מסך הפיקדון בידי נאמן, או רישום משכנתה מדרגה ראשונה. בכל מסלול, הדייר נושא בעלות של 80% - למשל אם המסלול הנבחר הוא עריכת ביטוח, והעלות היא 100 שקל, על הדייר לשלם 80 שקל. המוסד הוא זה שבוחר את סוג הבטוחה, אך דייר רשאי להחליט כי אינו מעניין בקבלת כל בטוחה.
מה קורה אם הדייר עוזב את הדירה?
לדברי תורן, כשתם הסכם ההתקשרות, על המוסד להשיב לדייר את הפיקדון הנותר. בחתימת ההסכם יש לסכם את הדרך ומועד החזרת הפיקדון, כאשר המועד האחרון להשבתו הוא מועד השבת הדירה או סיום ההסכם, המאוחר ביניהם.
