מחובר לעצמי

המחלה שלו הופיעה משום מקום. ב־2008, ברזילי ושי להב, שותפו למופע הארנבות של דוקטור קספר, התארחו בתוכנית בגלי צה"ל. "באחד הקטעים איבדתי תחושה באצבעות וניגנתי מהזיכרון", הוא נזכר. "עוד צחקנו על זה בשידור. אחרי ארבעה ימים כבר כל המערכת הפנימית קרסה. בית חולים. בסוף המומחה אומר, 'סינדרום גיליאן־ברה, לקומה 7, נוירולוגית'".

ברזילי לקה בניוון שרירים חמור. כל גופו הפך משותק. הוא נאבק על חייו, ורק אחרי תקופת שיקום קשה של שבעה חודשים יצא מזה. או בעצם, רק נכנס.

אתה מוטל על המיטה בשיקום. פחד מוות?

"לא. ממש לא. אתה חושב שם על חצי הדקה הבאה: מתי מגיעה הזריקה, כואב לך, לא כואב לך, אינטנסיבי. רגעים מצחיקים: יש את הבקבוק שאתה הולך להשתין בו, זה לוקח לך שלוש וחצי שעות, וכשאתה סופסוף מסיים את זה, מותש, מתרסק בחדר - מביט על השותף שלך לחדר והוא גם הפוך. אז צוחקים. ורגעים קשים: הנה אתה בגיל 36, לא יכול לזוז, לדבר, עירום - ואמא שלך מקלחת אותך. והכל נורא עכשיו, בלי עבר, בלי עתיד, בלי חלום, אתה חי בהווה, נמצא בדבר עצמו, מגיע לאיזשהו בודהיזם מטורף.

"בשלב מוקדם הבנתי שהסיכויים שלי לשרוד מאוד נמוכים ואמרתי לעצמי, פשוט אחזור בנאדם אחר. ביטלתי שם את כל מה שהייתי קודם. אני רואה את התמונות שלי מאז, על המיטה, ולא מזהה את הבחור. כי בשיקום מלמדים אותך ללכת, לדבר, הכל מחדש, כמו שכורתים לך יד. אז אתה ממציא את עצמך מחדש. פעם ראשונה שלא הייתי עצמאי. יש לי סדר יום. בוקר טוב, היום אתה על הגפיים! בוקר טוב, היום אתה על הכתפיים! בוקר טוב, היום לומדים לדבר! לכן יש רגעים שאני אומר, הימים בשיקום היו נפלאים".

כמו מאמין אדוק, כל התכלית בקיום היא לקיים מצוות ותו לא.

"בדיוק! אז יצאתי משם עם כיפה ושטריימל וכל הבגדים האלה. וכשאני סופסוף יוצא מהשיקום אני מגיע לבית הקודם שלי ואומר, חבר'ה, אתם לא שומרים מצוות? מה קורה איתך? תעלי מיד לעזרת נשים!"

היחסים עם אשתו טלי, אם בתם המשותפת אלה, התפוררו אל מול עיניו. "אתה מכיר את אלה שיוצאים אחרי הרבה זמן מהכלא, ופשוט לא מצליחים להסתדר בחוץ ורוצים לחזור? ככה הרגשתי. אני רוצה לחזור לשיקום! כי היה שם סדר, משמעת, היגיון, תעשה את מה שצריך והנה ארוחת הצהריים שלך".

ואתה מגיע הביתה ומדבר עם טלי, ומה אתה מבין?

"אני לא חושב שדיברנו בכלל".

לא דיברתם?

"טלי היחידה שהבינה מה קורה: שאין עם מי לדבר. זה או שאני ממציא את עצמי מחדש, או שאני קוקו לגמרי. ורק היום אני מתחיל להבין, שהיא הייתה הראשונה לאבד את אורן שהיה פעם. היא לקחה פיקוד על אלה ועל הבית עוד כשהייתי חולה, ואני חזרתי ופשוט הלכתי להשתכן אצל חברים. אופניים, קיטבג, חיי נווד בלי בית. מוצא את עצמי בדירות ריקות, ואין שם כלום, רק מזרן".

הראיון המלא - ביום שישי ב"7 לילות" ובאפליקציה של ידיעות אחרונות