ככל שהתלמיד עשיר יותר, יהודי ומתגורר במרכז הארץ, הסיכוי שלו לקבל תעודת בגרות גבוה יותר. הנתון המדאיג הזה הפך כבר לעובדה ידועה במערכת החינוך הישראלית. אלא שמחקר חדש מגלה שלמרות הצהרות ראשי המערכת על מאבק בפערים, בעשור האחרון הם רק התרחבו, והסיכוי של תלמידים ממשפחות לא מבוססות, המתגוררים בפריפריה, לסיים את שנות הלימוד עם תעודת בגרות נמצא בירידה.

ממחקר רחב היקף בנושא שוויוניות בחינוך שנערך בבית־הספר לחינוך באוניברסיטת בר־אילן ויוצג היום בכינוס השנתי של האגודה הישראלית לחינוך משווה עולה כי הפערים בין הקבוצות החברתיות השונות בישראל התרחבו בעשור האחרון ב־15 אחוז.

לפני עשור הסיכוי של תלמיד ממשפחה ברמה כלכלית גבוהה לקבל בגרות היה גבוה פי 2.1 מאשר תלמיד ממשפחה ברמה כלכלית נמוכה. כעת הפער התרחב משמעותית ומגיע לפי 5.3. בקרב הבנות הפערים עצומים עוד יותר: לפני עשור הצלחת הבנות המגיעות ממשפחות מבוססות כלכלית הייתה גבוהה פי 7.7 משל הבנות שמגיעות ממשפחות עניות יותר, וכעת הפער הוא פי 16.2.

המחקר נערך על ידי זהורית דדון גולן, בהנחיית ד"ר איריס בן־דוד הדר וד"ר יוסף קליין. "מערכת החינוך כשלה, והפערים רק התרחבו", נקבע במחקר. "בעשור האחרון גדל האי־שוויון בין תלמידים המתגוררים ביישובים ברמה כלכלית חברתית גבוהה לתלמידים מיישובים ברמה כלכלית נמוכה במקום להצטמצם. האי־שוויון בחינוך הוא אחד מגורמי המפתח לאי־שוויון כלכלי־חברתי עתידי, לבלימתה של מוביליות חברתית ולהאצת מגמת העוני העתידי. אנחנו מתרחקים משוויון הזדמנויות".

ד"ר איריס בן דוד הדר

המחקר בדק את ציוני מבחני הבגרות והזכאות לתעודת בגרות בקרב בוגרי תלמידי י"ב בעשר השנים האחרונות ופילח אותם לפי משתני רקע ובהם סוג בית־הספר, השכלת ההורים ומגדר. החוקרות טוענות כי הפערים על רקע ארץ מוצא התבטלו כמעט לחלוטין, למעט ביחס לתלמידים שנולדו באתיופיה. הסיכוי של תלמידים אלו לזכאות לבגרות נמוך ב־60% משל תלמידים ותיקים. גם הפערים בין יהודים לערבים גבוהים ומדאיגים: בשקלול כלל הפרמטרים, ההסתברות לזכאות של תלמידים ערבים לתעודת בגרות נמוכה ב־30% מזו של תלמידים דוברי עברית.

המחקר עשה בין היתר שימוש ב"מדד ג'יני" הבוחן שוויוניות כלכלית. הנתונים מראים מגמה ברורה: לאורך העשור האחרון קיימת עלייה במידת האי־שוויון בחינוך בכל המחוזות. במחוז ירושלים המדד עלה ב־28%, במחוז צפון עלה ב־19.9%, במחוז מרכז עלה ב־6%, וכך גם במחוז תל־אביב. במחוז דרום נרשמה עליה של 18.5%, ובמחוז חיפה נרשמה העלייה הגדולה ביותר בפערים: 54%.

החוקרים ממליצים לבחון מחדש את חלוקת המשאבים החינוכיים ולפתח תוכניות לימודים מותאמות לקבוצות האוכלוסייה אשר נמצאו "תורמות" להרחבת האי־שוויון. "צמצום האי־שוויון בחינוך יוביל לצמצום האי־שוויון בהכנסות, להקטנת קצב הגידול בשיעור העוני ולהיחלצות ממעגל העוני הבין־דורי", מסכמות החוקרות. "מדיניות חינוך מתאימה המשולבת עם מדיניות כלכלית־חברתית כוללת עשויה לשפר את תחושת הרווחה, לקדם את עקרון שוויון ההזדמנויות, לשפר את קצב הצמיחה ולמצב את ישראל במקום טוב יותר".

הפער הכלכלי:

הסיכוי של תלמיד ממשפחה ברמה כלכלית־חברתית גבוהה גבוה פי 5.3 מהסיכוי של תלמיד ממשפחה ברמה כלכלית־חברתית נמוכה. בקרב בנות הפער גדול יותר ועומד על 16.2

ההשכלה המשפחתית:

שנה נוספת של השכלת אב מעלה את ההסתברות לזכאות לתעודת בגרות בכ-2% ואילו שנה נוספת של השכלת האם בכ- 3%. כל אח נוסף במשפחה, מוריד את הסיכוי בכ- 6%

הפער החברתי:

ההסתברות של תלמידים דוברי ערבית לזכאות לתעודת בגרות נמוכה ב־ 30% מזו של תלמידים דוברי עברית

שאלה של מגדר:

הסיכוי של בנות לקבל תעודת בגרות גבוה ב־60% לעומת בנים

יוצאי אתיופיה:

ההסתברות לזכאות לבגרות של תלמידים שנולדו באתיופיה נמוכה ב־60% משל תלמידים ותיקים