כנסת ישראל נעלה שלשום את שעריה למשך כשישה שבועות, ובכך תם באופן רשמי כנס החורף ונבחרי הציבור שלנו יצאו לפגרה ארוכה שבה יוכלו להמשיך בעשייה הפוליטית, להקדיש קצת זמן למשפחה ולבקר בחדרי החקירות.

הכנס שהסתיים זה עתה נחשב לארוך במיוחד, מאחר שהשנה העברית הנוכחית היא שנה מעוברת, מה שהוסיף לח"כים עוד חודש של עבודה בטרם יצאו לחופשת הפסח. בימים האחרונים נרשמה התרגשות במשכן, כשהעובדים שיתפו זה את זה בתוכניות שלהם לשבועות הקרובים וסיכמו את ההצלחות והכישלונות שלהם בכנס שחלף. גם אנחנו הצטרפנו לסיכומים ולחלוקת תעודות ההצטיינות, ולצידן גם תעודות העניות.

בכנס האחרון, שהחל עוד ב־2015, נשברו כמה שיאים: הראשון והעצוב שבהם היה כמות חברי הכנסת שהתפטרו מהמשכן ופינו את מקומם. מחודש ספטמבר האחרון ועד היום הגישו לא פחות משמונה ח"כים מכתב התפטרות ליו"ר הכנסת.

ינון מגל וסילבן שלום, שעזבו בנסיבות בעייתיות ולאחר שפורסמו נגדם תלונות וטענות שונות, מצטרפים לשי פירון ושרון גל שנסיבות העזיבה שלהם אינן ברורות לחלוטין עד היום. אליהם מצטרפים דני דנון, שפינה את כיסאו כדי להתמנות לשגריר ישראל באו"ם, ודני עטר, שנבחר ליו"ר קק"ל. שני חברי כנסת נוספים התפטרו מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי: שר האוצר משה כחלון וסגן שר הפנים משולם נהרי פינו מקום לחבר נוסף במפלגתם, אך נשארו חברי ממשלה. חברת הכנסת יעל כהן־פארן, שתפסה את מקומו של דני עטר, רשמה הישג כשהייתה האישה ה־32 בכנסת ישראל. מדובר בכמות שיא של נשים, שלא הייתה כמוה עד היום.

ועדות הכנסת השונות ערכו בחודשים האחרונים כ־1,600 דיונים. 114 חוקים חדשים אושרו בקריאה שנייה ושלישית ונכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל. עשרה מהם חדשים לחלוטין, והשאר תיקונים לחוקים קיימים. בין היתר אושר תיקון המחמיר את הענישה על מיידי אבנים, חוק השמירה על ביטחון הציבור הידוע גם כחוק המישוש, חוק השקיפות בעבודת הלוביסטים, ביטול הסעיף בחוק השידור הציבורי האוסר על עיתונאים להביע דעה וגם תקנה שתטיל קנסות על מלונות שיפרסמו דירוג כוכבים מטעה.

אלוף השאילתות של החורף היה ח"כ איציק שמולי מהמחנה הציוני, שהצליח לסיים בזמן קצר את כל 80 השאילתות המוקצות לח"כ לכנס שלם. אם מכסתו לא תוגדל, לא יהיו לשמולי שאילתות נוספות שיוכל להגיש כשהכנסת תחזור מהפגרה בקיץ הקרוב.

גם לאנשי מחלקת הטקסים והאירועים בכנסת לא היה משעמם: מראשית כנס החורף ועד סופו הגיעו לכנסת 117 משלחות רשמיות מהעולם שכללו גם את נשיאי הודו, אוקראינה ורומניה.

תנאי העבודה של חברי הכנסת השתפרו במהלך הכנס הזה גם בהיבט החומרי וגם בכלים המקצועיים. בין היתר החליטה ועדת הכנסת על המשך הפעלת מודל הצמדת שכר הח"כים לשכר הממוצע במשק, מה שהעניק להם העלאת שכר של כמה מאות שקלים בחודש ינואר האחרון. לעומת זאת, לראשונה איפשרה הוועדה לח"כים שלא מעוניינים בהעלאה לוותר עליה, ו־34 מהם פנו לחשב הכנסת והודיעו לו כי הם יסתדרו גם בלעדיה. בחודש ינואר אישרה ועדת הכנסת כלי עבודה משמעותי עבור הח"כים, ולראשונה הם הצטיידו בעוזר פרלמנטרי שלישי שיסייע לחרוצים מביניהם — שבהחלט זקוקים לאיש צוות נוסף.

אחרי הצל"שים, מגיע שלב הטר"שים. באופן תמוה, הכנסת עצמה לא סיפקה את נתוני הנוכחות של הח"כים בכנס האחרון. לטובת איסוף הנתונים נעזרנו במתכנת איתי נתנאל, שבשעות הפנאי בנה את אתר "כנסת רול קול" המאפשר לבצע פילוחי נוכחות שונים של ח"כים. מהנתונים שסיפק נתנאל עולה כי שלושת הח"כים החרוצים ביותר בכנסת, לפחות בכל הקשור לנוכחות במשכן, הם אורי מקלב מיהדות התורה, שנכח במשכן 1,260 שעות, רועי פולקמן מכולנו עם 1,004 שעות נוכחות ויעל גרמן מיש עתיד עם 970 שעות נוכחות.

ומי בתחתית הרשימה? שרי הממשלה, שמטבע הדברים אינם נוכחים בכנסת כמו הח"כים מאחר שמוטלת עליהם עבודה במשרדיהם הפזורים ברחבי ירושלים. הח"כים שאינם שרים או סגני שרים שנכחו הכי פחות במשכן הכנסת בכנס הנוכחי הם טלב אבו עראר מהרשימה המשותפת עם 393 שעות נוכחות, זוהיר בהלול מהמחנה הציוני עם 385 שעות ובמקום האחרון יו"ר יש עתיד יאיר לפיד עם 296 שעות נוכחות בלבד.

מבין שרי הממשלה, הנוכחת ביותר בכנסת היא שרת המשפטים איילת שקד עם 389 שעות נוכחות במשכן. יש להדגיש: שעות הנוכחות של חברי הכנסת אינן בהכרח מדד ליעילות או לחריצות, ומדובר בשעות של שהייה בתוך משכן הכנסת שיכולה להסתכם גם בארוחת צהריים נעימה במזנון הכנסת. עם זאת, אפשר לשער כי בחלק גדול מהמקרים קיים קשר כלשהו בין הנוכחות לבין מידת הפעילות הפרלמנטרית.

בחלוקה לסיעות, מפלגת השלטון היא דלת הנוכחות ביותר: כל אחד מחברי הכנסת של הליכוד נכח בממוצע 465 שעות במשכן במהלך הכנס. לזכות הליכודניקים יש לציין כי רבים מחברי הכנסת של המפלגה הם שרים או ח"כים, מה שמוריד את ממוצע הנוכחות עקב עבודה במשרדי הממשלה. הבאה בתור מבחינת נוכחות דלילה היא תנועת ש"ס, שכל אחד מחבריה נכח בממוצע 525 שעות במשכן במהלך הכנס האחרון.

בראש רשימת הסיעות הנוכחות ביותר נמצאות שתי סיעות שדווקא כן חברות בקואליציה, אך העובדה שכמה מחבריהן הם שרים או סגני שרים לא פגעו בממוצע הסיעתי. במקום השני סיעת כולנו עם 661 שעות נוכחות בממוצע ובמקום הראשון יהדות התורה עם 726 שעות נוכחות בממוצע לח"כ.

השנה הצטרף נתון נוסף, כיאה למאה ה־21: הנוכחות ברשתות החברתיות ובמדיה הדיגיטלית במהלך החודשים האחרונים. מנתונים שאסף יותם מנור, עבור פרויקט "כיכר המדינה" של הסדנא לידע ציבורי, עולה כי הנוכח ביותר ברשתות החברתיות מבין 120 חברי הכנסת היה ראש הממשלה בנימין נתניהו, שצירף לדף הפייסבוק שלו מאז פתיחת הכנס למעלה מ־200 אלף עוקבים חדשים. אחריו אחמד טיבי, שצירף למעלה מ־40 אלף עוקבים חדשים במהלך הכנס. את הרשימה נועל ח"כ ג'מאל זחאלקה, שכנראה לא טיפח את דף הפייסבוק שלו יתר על המידה כי במדד הסופי במהלך הכנס קטן הדף שלו ב־17 עוקבים.

נתניהו מחזיק את דף הפייסבוק הגדול ביותר מבין הח"כים, עם למעלה ממיליון וחצי עוקבים, כשאחריו שר החינוך נפתלי בנט עם 407 אלף עוקבים.

נתניהו מנצח את הח"כים האחרים גם במדד כמות הסטטוסים. ראש הממשלה העלה 302 סטטוסים חדשים — חלקם על פגישות שקיים, חלקם על רעייתו שרה ואחרים על עדכונים שוטפים של עבודת הממשלה. במהלך השבועות האחרונים הוא גם קיים שיחות עם הגולשים שבהן הם הוזמנו לשאול אותו שאלות, והוא ניסה לענות תשובות כנות ככל הניתן. אחריו שוב ניצב שר החינוך נפתלי בנט, שהעלה 257 סטטוסים.

במקום האחרון נמצא שר הדתות דוד אזולאי מש"ס עם 12 סטטוסים בלבד.

נתניהו עוקף את כולם בסיבוב גם בכמות הלייקים. כל פוסט שהעלה ראש הממשלה לדף הפייסבוק שלו במהלך כנס החורף של הכנסת גרף בממוצע כ־11 אלף לייקים, אחריו שלי יחימוביץ' עם ממוצע של 6,633 לייקים לפוסט ושלישי יאיר לפיד עם ממוצע של 6,006 לייקים לפוסט.