12 האהבות שלי
היא חובבת גלישה וג'אנק פוד, מתלבשת פעם שיק ופעם שוק, וורקוהולית ) עכשיו במחזמר "תיבת נוח"), ביישנית, רומנטיקנית חסרת תקנה - ולגמרי מאוהבת. דנה פרידר מגישה רשימה פרטית, אישית ובלעדית, ישר מהלב
כשדנה פרידר הייתה בת חמש היא אמרה לאמא שלה, "אני רוצה להיות כבר בת 25", וחלפו עוד כמה שנים עד שהצליחה להסביר לעצמה, ולסביבה, שגיל 25 קוסם לה מפני שהיא מתה להיות עצמאית וגדולה. כיום, ממרומי גיל 29, היא לא רוצה לחזור לגיל 25 ובטח שלא לגיל חמש. הסיבה - "סוף־סוף הגעתי למסקנה שככל שהזמן עובר אני יותר נהנית. עובדה".
החיוך הרחב שלה - שנשקף מהשפתיים, מהעיניים ואפילו מהעור - מעיד שעכשיו היא מאוהבת עד מעל לראש. לא רק בדין שטרן, בן זוגה בשמונת החודשים האחרונים, אלא ב"משולש הקדוש" של שירה־ריקוד־משחק שתפגין במחזמר "תיבת נח" שיעלה בפסח. "העבודה שלי", היא אומרת, "זה לחיות את החלום".
אז הנה 12 הדברים שפרידר הכי אוהבת לאהוב.
1 . ים
"גדלתי בראשון־לציון, חוף הבית שלי היה פלמחים וכשנכנסתי למים לא יצאתי עד שאמרו לי שהשמש כבר שקעה. מגיל צעיר הסתכלתי על גולשים ורציתי לעמוד על גלשן, אבל פחדתי. לפני שנתיים טסתי לאיים הקנריים, למקום שבו התקיים קורס גלישה, והכנסתי את עצמי לסרט של 'כבר מאוחר מדי להתחיל'. כשהבנתי שהכל מגיע מהראש, מהחשש לא להיות טובה, נרשמתי לקורס וכל האסונות קרו לי בבת אחת. חטפתי את הגלשן בראש, ברחה לי נזלת, כל הגוף שלי כאב, רצתי החוצה והתיישבתי על כיסא עם פרצוף של תשעה באב. פתאום פנה אליי איש מבוגר ואמר לי, 'גם אני מתלמד, אבל לא נשברתי, רק עשיתי הפסקה'. כשהוא חזר למים החלטתי שגם אני לא נשברת. ביום השני כבר עמדתי על הגלשן ולמחרת סיימתי את הקורס כמצטיינת. מאז נדבקתי בחיידק של מים־גלים־שמש ואני יוצאת לחופשות רק באתרי גלישה".
2 . אוכל
"אני חולת אוכל ומאכלים הם חגיגה מבחינתי. חברות שלי אומרות שכנראה הזדקנו, כי במקום לצאת למסיבה אנחנו מעדיפות ללכת למסעדה טובה. כשהמנה טעימה והיין משובח אני ממש רוקדת בכיסא מרוב עונג, אבל אני חוטאת גם בג'אנק־פוד. החולשה שלי היא צ'יפס. אילו יכולתי הייתי זוללת צ'יפס שלוש פעמים ביום בתור ארוחה. למה אני לא יכולה לעשות את זה? בגלל שאני לא מהרזות המעצבנות האלה שיכולות לאכול כל מה שבא להן בלי להעלות רבע גרם. אני חייבת להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק ולהימנע, כמה שאפשר, ממטוגן. דין הוא בן הזוג הראשון שעורר בי את החשק לחזר אחריו דרך הקיבה. הוא הראשון שלמענו אני עומדת במטבח בשמחה".
3 . מוזיקה
"מוזיקה היא חלק מאוד נוכח בחיים שלי. האוטו שלי נראה כמו מחסן תקליטים, אני מפעילה מוזיקה בפול ווליום ומרחמת על האנשים שעומדים לידי בפקקים ושומעים אותי שרה בקולי קולות. לאחרונה התחלתי להיפגש באולפן עם צמד הראפרים מיכאל מושונוב ומיכאל כהן. הקלטנו ביחד את 'זמר כל אחד' של שושנה דמארי לפרויקט עשור לפטירתה, ולא האמנתי כשבישרו לי שנכנסנו לפלייליסט של גלגלצ. מה שאני כותבת עדיין נמצא במגירה, מפני שאני לא מאמינה בלהיות גם וגם וגם. עוד יבוא היום שבו אתמסר למוזיקה עד הסוף".
4 . בגדים
"כמו הרבה בחורות, גם אני מאוד אוהבת בגדים, נעליים, תיקים וכל מה שכלול בחוויה הכיפית הזאת. אין לי סגנון מוגדר, אני מתלבשת לפי מצב הרוח וכמעט תמיד בוחרת רק את מה שנוח לי. כיוון שאני לא עובדת בלהתלבש 'נכון', לפעמים יוצאות לי בחירות טובות ולפעמים נפילות לתהום. הכי כיף זה לקנות בחו"ל, אבל כיוון שאני לא רוצה לבזבז את הזמן שלי שם על שופינג, אני קונה באתרי הצילום השונים את הבגדים שבהם הלבישו אותי. עכשיו אני הפרזנטורית של חברת GALITA והארון שלי מלא בבגדים שלה, שהם גם יפים, גם נוחים וגם נשיים וסקסיים במידה הנכונה. זו לא הפעם הראשונה שאני מקמפנת אופנה, אבל זו הפעם הראשונה שיש לי חיבור חזק, גם עם גלית מלקין, בעלת הרשת, וגם לבגדים עצמם. כבר שבוע שאני חורשת על שמלת ג'ינס אוברסייז שלה".
5 . משפחה
"אמא שלי, חיה, עובדת במשרד ראיית חשבון וייעוץ מס ואבי, חנן, מנהל רשת למוצרי בית וחשמל. אני הסנדוויץ' בין תומר (30), הייטקיסט ומאמן כדורסל, לבין טל (20), קצין קרבי, והוריי הקפידו מאוד על החינוך. בגיל 14 התחלתי לפרנס את עצמי. הייתי ליצנית בימי הולדת, שומרת במגלשות בקאנטרי, זו שדוחפת עם הרגל וצועקת 'צא', חופפת במספרה, טלפנית, מוכרת במשתלה ובייביסיטר, כמובן. עשיתי דוקטורט בכל העבודות הזמניות האפשריות. כשקיבלתי סלולרי, הוריי הבהירו לי שהם ישלמו עד סכום מסוים ואת השאר אשלם בעצמי. ברור שכעסתי וברחתי מהבית ועשיתי בלגן, אבל זה לא היה חדש עבורם. אילו הייתי צריכה לגדל את עצמי, לא בטוח שהייתי מצליחה. אני נוסעת הביתה לפחות פעם בשבוע, אבל כבר לא מביאה לאמא את הכביסה. למזלה".
6 . בריאות
"אני משווה את אורח החיים שלי לזה של ספורטאית שחייבת לנהל משמעת קפדנית שכוללת שינה, תזונה ואימונים. אני חיה במשטר אימונים - פיתוח קול, ריקוד ומשחק, והמפתח שלי הוא איזון. אני לא מחרימה שוקולד, אבל בימים ארוכים של חזרות לא אגע בסנדוויצ'ים ובבורקס שההפקה מביאה לארוחת הצהריים, מפני שפחמימות הופכות אותי לעייפה. מה שמציל אותי זה פירות, ירקות, דגים וחלבונים.
"במשך כל גיל ההתבגרות לא היה לי אף חצ'קון על המצח, וברגע שהתחלתי לעבוד חטפתי פסטיגל על הפרצוף. ד"ר פולה גליק מהמרכז לרפואה טבעית איזנה אותי מחדש. במשך שנים הגדרתי את עצמי פריקית של בריאות, עד שהכרתי את דין, שהוא גורו בריאות אמיתי. הדבר המטוגן היחיד שהוא מסכים להכניס לפה זה השניצלים של אמא שלי. היא וסבתא שלי פיתחו מתכון סודי. עכשיו הוא פותח, עם הבעלים של 'תמרה', את 'ג'וסה', מיצים שנסחטים בכבישה קרה ששומרת על הערכים התזונתיים. המקרר שלנו מפוצץ בבקבוקי מיצים והתמכרתי להם. לפני שאני יוצאת מהבית אני מחסלת בקבוק שנותן לי, בבוסט אחד, את כל הוויטמינים והאנרגיה שיחזיקו אותי".
7 . חברות
"אני הכי 'גירל פאוור'. גם כשהייתי צריכה לבחור בין פסיכולוג לפסיכולוגית בחרתי באישה. בחיבור עם בנות יש משהו מעצים, סליחה על הקלישאה, והחברות שמלוות אותי כבר הרבה שנים, מהתיכון ומהצבא, הן עוגן וכוח ופרגון ועזרה. אין כמו לשבת בסוף היום עם חברה טובה על כוס יין ולדבר על המצב הפוליטי או להיקרע מצחוק מסיפורי נונסנס ובדיחות פיפי וקקי. זה פשוט מושלם. כשמישהי אומרת, 'יש לי רק ידידים' היא נראית לי חשודה".
8 . טיולים
"אני עובדת קשה וחוסכת כסף, אבל לא בשביל תיק של שאנל - רק בשביל טיולים. כשהשתחררתי מהצבא לא יצאתי לטיול הגדול, ואולי בגלל החסך הזה תמיד יש בי סקרנות וצמא לטיול הבא. הייתי חודש במקסיקו, חודשיים בפיליפינים, והיעדים הבאים שלי הם הוואי ואוסטרליה. התמונות שאני תולה על המקרר מזכירות לי שאפשר לצאת מהמרוץ האינסופי של העולם ההישגי, שאני לא מתלוננת עליו. לולא חיינו במרוץ הישגי לא הייתי נהנית כל כך מחופשות ומטיולים".
9 . ביקורת עצמית
"אני לא אוהבת להציק לעצמי, אבל עד כמה שזה נשמע מוזר - אני מחבקת את השנאה העצמית. כבר השלמתי עם העובדה שאני המבקרת והשופטת והאויבת הכי גדולה של דנה פרידר. יש בזה משהו טוב, זה מלבה את האמביציה, אבל לפעמים זה גורם לי להציב לעצמי סטנדרטים גבוהים, על גבול הבלתי אפשריים. למשל, כל שנה אני טסה למחנה אימונים בברודוויי, בדאנס סנטר, כדי להתמקצע עוד יותר. אני הבוסית של עצמי ואני בוסית קשוחה".
10 . ספרים
"אני לא תולעת. מוד של קריאה תופס אותי לקראת טיול והספר מהווה חלק מהמסע. בכיתי עם 'ללכת בדרכך', אהבתי את 'פרויקט רוזי', ואת 'שואה שלנו' עוד לא הצלחתי לסיים. הוא כבד לי. ספרים עיוניים שמעניקים כלים והשראה מדברים אליי הרבה יותר מ'אבא עשיר אבא עני'. כבר חמש שנים אני מתמודדת עם תואר ראשון בפסיכולוגיה ובקולנוע באוניברסיטה הפתוחה. זה תואר שלא נגמר, בגלל העבודה, אבל כבר צברתי 86 נקודות מתוך 128. במסגרת הלימודים התאהבתי בספר 'הביולוגיה של האמונה', שבו מתארים איך המוח יכול להשפיע על הגנים שירשנו. אני קוראת אותו בזמני הפנוי, לאט־לאט".
11 . עבודה
"העבודה שלי היא המאהב והמאהבת שלי. בהתחלה, כשהנחיתי בערוץ ניקלודיאון וקיבלתי תלוש משכורת, זה נראה לי לא הגיוני. משלמים לי על ההנאה? אין לי מושג איך הייתי מסתדרת אילו התעוררתי בבוקר בתחושה שאני חייבת ללכת לעבודה. מגיל 18 אני חתומה בסוכנות ADD, יש יתרון בשיתוף פעולה ארוך, וכיוון שאני קצת קונטרול־פריק אני שומרת על ערנות תמידית. כשאני בעיצומו של פרויקט אני כבר חושבת על הפרויקט הבא.
"עכשיו אני בחזרות למחזמר 'תיבת נח' שיעלה בפסח. ירון כפכפי כתב, הלחין ומביים, ועבורי זו הגשמת כל המשאלות. מיוזיקל מתבסס על המשולש של שירה־ריקוד־משחק, הקאסט נהדר וזה יופי שכותבים מחזמר על השורשים שלנו, סיפור מהתורה. לנח היו שלושה בנים - שם, חם ויפת, שאותם מגלמת שלישיית מה קשור - וכיוון שנח הכניס לתיבה זוגות־זוגות, כפכפי המציא להם נשים. אני בשמת, אשתו של שלום, שמגלם את שם, הבכור.
"בקיץ ייצא הסרט 'הלהקה האחרונה בלבנון' שבו אני משתתפת, ובמאי יעלה בערוץ הילדים סיטקום לכל המשפחה שיצרתי עם עוד שני חברים, יובל מנדלסון ויונתן בר אילן, ושמו 'גרעינים'. הוא מספר על גרעיני קומונה שיוצאים לשנת שירות וכבר צילמנו שתי עונות. אני חולמת בגדול, גם על חו"ל, אבל אני מאמינה במעשים, לא בדיבורים".
12 . דין שטרן
"כל בוקר, כשאני רואה אותו במיטה, לידי, אני אומרת 'תודה, אלוהים'. הוא בן 35, רווק, איש עסקים, ואיזה מזל שהוא התעקש. דין ראה אותי לפני הרבה זמן, יושבת עם חברה משותפת, ושאל אותה עליי, אבל הייתי אז בזוגיות. כששמע שנפרדתי מבן זוגי הוא הסתער על החברה המשותפת, שהסתערה עליי. היא ביקשה והתחננה וחוץ מלחץ פיזי מתון הפעילה עליי הכל. למה סירבתי? בגלל שבמקום הרומנטי, בניגוד לכל המקומות האחרים, אני מאוד ביישנית. בסוף נשברתי והיא העבירה את המספר שלי לדין, שבדיוק יצא לטיול ביוון. במשך שבוע שלם דיברנו רק בטלפון ובסמסים. הייתי הכי 'דביקי', הסתובבתי ברחוב ופלירטטתי עם הסלולרי. שבוע של שיחות עשה לנו בילד־אפ לדייט הראשון, שהיה מושלם. ולא אכפת לי לגלות שאני נישקתי אותו. אחרי חודש עברנו לגור ביחד. כשזה קל - זה קל, ומאז אנחנו טפו־טפו־טפו, חמסה־חמסה, ותודה לאלוהים על כל יום. אני לא לחוצת חתונה, אבל אני מאוד לחוצת אהבה וסוף־סוף יש לי אותה. בגדול!"
לפנייה לכתב/ת 
