המלחמה לחיים של השף ובתו

כשהוא יוצא מהמטבח וצועד ברחבי המסעדה היוקרתית בנווה צדק, אף אחד מהסועדים לא יכול לנחש איפה השף גולן גורפינקל היה רק שעה אחת לפני שהגיע לכאן. גורפינקל חי את הסיוט של כל הורה בעולם: בתו היחידה מאי מתמודדת עם מחלת סרטן אלימה. "יש רגעים בחיים", הוא אומר, "שלכל מה שתכננת וחשבת אין שום קשר למציאות. בוקר אחד זה דופק לך בדלת".

מאי הייתה בת 11 וחצי כשהכל החל. לילה אחד הרגישה כאבים חזקים בברך. בהתחלה חשבו כי מדובר בכאבי גדילה, אך כשהכאבים התחזקו, הגיעה לאורתופד ששלח אותה לצילום רנטגן, ואחרי שאותר ממצא חשוד, הועברו לביופסיה. "אמרתי לעצמי, לעזאזל, הילדה בת 11 וחצי, מה אונקולוגית? חשבתי שמחר הכל יהיה בסדר".

יום לפני ליל הסדר הם הגיעו למחלקה כדי לקבל את תוצאות הבדיקה. ברגע שפתחתי את הדלת הבנתי לבד הכל, אף אחד לא היה צריך להגיד לי כלום. במקום רופא, ישבה בחדר פמליה שלמה, בפנים קפואות עם הראש למטה. הם אמרו שיש למאי גידול שנקרא אוסטאוסרקומה – סרטן העצמות של ילדים".

מרגע קבלת הבשורה התנהגה מאי כמו לוחמת אמיצה. היא עברה ניתוח, שבו כרתו 75 אחוז מהברך שלה, ואחריו טיפולי כימותרפיה קשים. גורפינקל שהה ימים ארוכים לצד מיטתה, באונקולוגית ילדים. "בסך הכל בילינו בבית החולים שנה וחצי. ביולי חגגנו לה בת־מצווה בבידוד".

בספטמבר האחרון, מאי בת ה־13.5 חזרה ללימודים, היישר לכיתה ח' ולחברים שלא פגשה כמעט שנתיים. אבל אחרי חודשיים של שגרה, התברר שיש גרורות. "ראיתי את הטלפון של הרופא על הצג. בדיוק הייתי בדלאל. בסוף השיחה ברחתי רחוק מהמסעדה ופשוט התפרקתי. בחיים לא התפרקתי ככה. ואז התעשתתי, עשיתי סוויץ' וחזרנו לשגרת מחלה".

כשאתה מגיע מבית החולים לעבודה, איך מיישבים את הפער בין מחלקה עצובה כל כך למקום בילוי שבו כולם נהנים, חוגגים?

"היו מצבים שהגעתי למסעדה אחרי שיחה קשה בבית־החולים, ואז נכנסתי ושמעתי מוזיקה מגניבה וראיתי את הטבחים צוחקים – וזה הרים אותי. מאי אוהבת לאכול, תני לה רק מסעדות, אז אני גם מרגיש בסדר עם זה. המשפט הראשון שהיא הוציאה מהפה אחרי הניתוח, עוד כשהיא הייתה תחת השפעת מורפיום, היה: 'אבא, אני רוצה שניצל של סבתא בפיתה'".

ומה עכשיו?

"מאי כבר כמעט חודשיים בבית־הספר. אנחנו חיים מבדיקות לבדיקות. עכשיו היא נקייה ואנחנו עם האצבע על הדופק. כשאני מדבר על מאי אני שמח, כי היא ילדה שצוחקת, מספרת בדיחות ועובדת עליי בטלפון – אז איך אפשר להיות עצוב עם ילדה כזאת? אם נעבור חמש שנים בלי כלום, זה אומר שניצחנו. פעם הייתי מתכנן דברים וחושב קדימה, היום כבר לא".

הראיון המלא עם השף גולן גורפינקל: ביום שישי בגיליון הכפול והחגיגי של מוסף "7 ימים"