זוגיות של קבע

אחרי שלוש שנים כזוג נשוי, במשרד הפנים החליטו שזינה ווארקה ג'סס וש' אינם בני זוג באמת כיוון שהם לא מבלים את מרבית השבוע ביחד. רק דבר אחד לא הסכימו שם לקחת בחשבון — העובדה שהוא איש צבא קבע המגיע הביתה רק בסופי השבוע ובשאר הימים נשאר לישון בבסיס.

ש' (44) וג'סס (40) התחתנו לפני שלוש שנים, ובשנה האחרונה הם מתגוררים יחד באילת. בתחילה הנפיקו לה אשרת תייר ולאחר מכן הנפיקו לה אשרת עבודה. אלא שלפני כשבועיים קיבלה האישה מכתב ממשרד הפנים שדוחה את בקשתה להליך מדורג עם בן זוגה כיוון ש"מטעמי נוחות אינם מקיימים מרכז חיים משותף בישראל". משרד הפנים הורה לה לעזוב את הארץ בתוך שבועיים — היום.

ש' משרת בצבא קבע כנגד בבסיס סגור. מאז שהגיעה ארצה, ג'סס עובדת באחד ממלונות אילת והשניים מתגוררים יחד בדירה שכורה בעיר. לטענתם, במהלך פגישתם במשרד הפנים נטען כי הגירוש של האישה נעוץ בכך שהיא לא מתגוררת בסמוך לבסיס שלו באופן שיאפשר להם להתראות יותר. "בחמישי עד שבת אני גרה באילת עם בעלי", היא טוענת בתוקף. "ביום ראשון הוא הולך לצבא ובסוף השבוע הוא חוזר הביתה לאילת. אני אוהבת אותו מאוד. לפי משרד הפנים אני צריכה לחזור לאתיופיה וזה מפחיד. אני לא רוצה לחזור כי בעלי גר בישראל".

"כל חטאם של המבקשים הוא כי המבקש בחר לשרת את המדינה בצבא קבע", נכתב בבקשה למניעת הגירוש שהוגשה בשם בני הזוג על ידי עו"ד ד"ר אופיר מילר. "עמדה מקוממת זו עומדת בניגוד לזכויות היסוד של אזרח ישראלי להקים בית בישראל וזאת מבלי לפגוע בכבודו ובחופש העיסוק שלו".

עו"ד אופיר מילר

עו"ד מילר מסר בתגובה: "לא יעלה על הדעת שיד אחת של המדינה נהנית משירותיו של הבעל כאיש צבא קבע וידה השנייה מגרשת את אשתו בטענה שעבודתו של הבעל מקשה על חיי הנישואים. על זה נאמר תיאטרון האבסורד".

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "ש' הגיש הבקשות בהתאם לנדרש, ולאחר שהשלים את כלל המסמכים אושרה כניסת המוזמנת לישראל. לאחר ששהתה כאן תקופה, נערך ראיון לבני הזוג והתברר כי אינם מקיימים חיים משותפים כלל ולא הצליחו להציג שום ראיה או להוכיח כי אכן מקיימים משק בית משותף. כל זאת, זאת התחשבות ומודעות לכך שמדובר באיש קבע. לאור האמור לעיל, הבקשה להאריך אשרת השהייה של האישה נדחתה".