ביג לייק

בעוד שרוב בנות גילה ממלצרות ומברמנות, רוני שינקמן, רק בת 24, הוציאה החודש ספר ראשון. וכן, גם היא לא ממש מעכלת כשהיא רואה את הספר בחנויות. הספר, "אהבה בין הטיפות", הוא אוסף של פוסטים וטורים אישיים, שחלקם פורסם בבלוג שלה שתפס תאוצה וצבר קהל מאוהב.

לפני ארבע שנים החלה שינקמן לכתוב את הבלוג שליווה אותה בתהליך ההתבגרות. "הוא מרכז את כל הבעיות וההתמודדויות של בנות בגיל המעבר הזה שבין ילדות לבגרות, ומספר בעיקר את הסיפור שלי וכן על החבר הנוכחי שלי, אבל גם על בעיות אחרות כמו דימוי עצמי ודימוי גוף — הקשיים שנערות נתקלות בהן בחיפוש אחרי משמעות או אחרי האני הבוגר שלהן".

בן זוגה של רוני הוא דמות מרכזית בכתיבה שלה. לאורך תקופה ארוכה שיתפה שינקמן בבלוג את הפרידה שהשניים חוו ואת ההתגברות עליה. לכן לא הפתיע, שכשהשניים חזרו זה לזרועות זו, רוני זכתה לתגובות קשות מצד הקוראים. "כשחזרתי לחבר שלי, פתאום אנשים שאני לא מכירה כעסו עליי. 'איך זה שפתאום, אחרי שסיפרת על כך שהתגברת על הפרידה — את חוזרת אליו'".

איך החבר מתמודד עם זה שאנשים מגיבים לך על הזוגיות שלכם?

"בהתחלה היה לו קשה להתמודד עם זה. הוא לא הבין למה כולם צריכים לדעת על כך. כשהוא ראה שזה עוזר לי ועוזר לקשר שלנו, וכשהוא ראה כמה אנשים מגיבים שהטור שלי עוזר להם — הוא קיבל את זה".

היו תגובות מאנשים שערערו אותך?

"בשנה שעברה כתבתי פוסט ובו סיפרתי שהלכתי לפאנג'ויה, שזו מסיבת חוף של שבוע באילת לסטודנטים, כשחבר שלי היה בחו"ל. פתאום התחלתי לקבל הודעות נאצה מהרבה גברים שכעסו עליי שאני מעודדת את החברות שלהם לעשות את מה שבא להן, ובמשך שבוע התמודדתי עם זה. היו שם ממש קללות. זו הפעם היחידה שחשבתי להפסיק לפרסם בבלוג".

התגובות לא מרתיעות אותך מלחשוף מחייך?

"בהתחלה זה היה מדהים, וזה עדיין מדהים, אבל ככל שנפתחתי יותר ויותר והכנסתי אנשים לתוך החיים שלי, שמעתי ביקורות ממקומות לא צפויים. אבל הבנתי שברגע שאני משתפת בחוויות הרעות, לא רק בטובות, אני לא יכולה למנוע מאנשים שהתחברו אליי ולמה שאני כותבת — גם מלכעוס עליי".

את הבלוג שינקמן כבר לא כותבת. כרגע היא מחפשת פלטפורמה אחרת שתתאים לה ולכתיבה שלה. לצד החיפושים, היא עובדת על ספר נוסף, שיהיה ככל הנראה עלילתי. "אולי ישולבו בו סיפורים מהחיים שלי אבל הוא לא יהיה עליי", היא אומרת.

ואיך התחושה לקרוא עכשיו את הספר? "אני מרגישה טוב", היא אומרת. "נחמד לקרוא את כל מה שעברתי ולדעת שהיום אני במקום אחר לגמרי, ושהתבגרתי והתפתחתי. התהליך הכי חשוב שעברתי הוא היכולת להבין ולהתמודד עם העובדה שאני יכולה להיות לבד. אני לא צריכה את הגבר שלי וגם לא שיכרכרו סביבי כדי להרגיש שאני שווה משהו ושטוב לי".