הכתר, הקשר והגשר

אין סממן של כבוד וחנופה לסלמן, מלך סעודיה, שלא מקבל ביטוי בביקורו במצרים. הנשיא סיסי מתייצב בשדה התעופה, השטיחים האדומים מתוחים, התזמורות מנגנות, חיבוקים, חיוכים ותקשורת מפרגנת. ברוך בואך לביקור היסטורי במדינתך השנייה, הודיע נשיא מצרים שהתנדב לליווי צמוד בחמשת ימי האירוע.

ומיד זכה סלמן הקשיש לעיטור הגבוה ביותר "מדליית הנילוס", העשויה זהב טהור ועליה מוטבעים שלושה ריבועים: הראשון למי שמגונן על מצרים, השני למי שדואג לרווחתה, והשלישי למי שמסב אושר לאזרחים. רק בודדים לפניו זכו בעיטור המכובד: הסופר וחתן פרס נובל נגיב מחפוז, המנהיג הדרום־אפריקאי נלסון מנדלה, הנשיא המנוח אנואר סאדאת, אליזבת מלכת בריטניה והסולטן של עומאן שהיה המנהיג הערבי היחיד שתמך במצרים כשנחתמו הסכמי השלום עם ישראל.

יחסי ריאד־קהיר ידעו עליות ומורדות מאז הודח מובארק לפני חמש שנים. סעודיה הציעה לו מקלט מדיני, שיכול היה לחסוך את המעצר, החקירות והמשפט שאת סופו לא רואים גם בימים אלה. הנשיא סיסי קיבל, אחרי שהדיח את האחים המוסלמים, זריקת חמצן כלכלית בסדר גודל של מיליארדים, שנועדה לייצב את כיסאו. לסעודיה חשוב לשמור על בת בריתה. עם זאת, חילוקי הדעות לא נעלמו: ריאד לוחצת לסלק את בשאר מדמשק, מצרים מסוכסכת עם ארדואן בטורקיה. כשסעודיה הקימה קואליציה ערבית נגד איראן, סיסי הודיע שהוא תומך, אבל לא ישלח כוחות צבא.

ביקור המלך הסעודי תופס את קהיר ברגע של חולשה. יועצי הנשיא אובמה ממליצים לו "לחשוב מחדש" על היחסים עם מצרים, בגלל הפגיעה המתמשכת בזכויות האזרח ו"היעדר נחישות" לכונן דמוקרטיה. רוסיה התנתקה בעקבות פרשת המטוס שהתפוצץ בסיני. איטליה, בת הברית הכלכלית החשובה של מצרים, החזירה את שגרירה מקהיר בגלל הרצח המחריד של הסטודנט האיטלקי.

סלמן, שהגיע עם פמלייה ענקית ובא לחלץ את סיסי מהמצב הקשה, מציע 17 תוכניות לשיתוף פעולה שיזרימו שלושה־ארבעה מיליארד דולר לפרויקטים של שיקום סיני. התוכנית השאפתנית מדברת על הפרחת המדבר, בניית מפעלים, אוניברסיטה ראשונה בא־טור שתיקרא על שמו של הגביר הסעודי ותעסוקה לרבבות מובטלים. סיסי, מצידו, יצטרך להבטיח שארגוני הטרור לא יקלקלו את התוכניות.

אבל שיא הביקור הוכרז מיד אחרי הנחיתה. מלך סעודיה חזר ליוזמה מלפני 27 שנים והכריז על הקמת גשר יבשתי שיקשר בין מצרים לסעודיה - וו חיבור ראשון בין אפריקה לאסיה. לא במקרה הם שומרים בסוד את נקודות המוצא, אי־שם בדרום שארם א־שייח' ובטאבוק שבמדבר הסעודי. גשר באורך 15 ק"מ (20 דקות נסיעה) שנועד להוביל מיליוני עולי רגל למקומות הקדושים בסעודיה, להסיע מכליות נפט, ליצא וליבא סחורות פטורות ממס.

בעידן מלכי סעודיה הקודמים, ישראל, שחששה כי חיבור יבשתי בין המפרץ למצרים עלול לשמש למעבר כוחות וציוד צבאי, הצליחה לסכל את הקמת הגשר. בתעלול מדיני היא הצליחה לשכנע את מובארק להכניס את התוכניות למגירה, בנימוק שייפגע בתיירות לסיני. אבל העדויות שנחשפו בסוף השבוע מציגות תמונה עגומה של חופים, בתי מלון ואתרי שעשועים ריקים מנופשים. מצרים, כמו סעודיה, רק תרוויח מהגשר. בינתיים שותקים אצלנו. האם הודות ליחסים שמתחת לשולחן עם קהיר וריאד, ישראל הוכנסה לסוד הגשר? מה חושבים אצלנו על פוטנציאל הסכנות? אפשר להניח שבירושלים מתפללים שהתוכניות הגדולות יישארו על הנייר. √