"בגיל 40 אני כבר יכולה להודות שאולי אני קצת מפחדת מהעולם האמיתי"
היא לא מתה על אור הזרקורים, והכי אוהבת להיות בבית עם בניה, דילן בן השמונה פלוס ואליוט בן השלושה חודשים. שני פרידן, תמיד אשתו של אביב גפן, אומרת שמתאים לה להיות אמא במשרה מלאה
כששני פרידן הגיעה לבית החולים לבדיקה שלפני הלידה, האחות שאלה אותה אם ההיריון היה ספונטני - ולא בגלל שמונה וחצי השנים שעברו מאז שנולד דילן, הבן הבכור שלה ושל בעלה אביב גפן. "זה בגלל הגיל שלי", מסבירה פרידן. "כשאת בת 40, האחות רוצה לדעת אם ההיריון היה ללא התערבות של הפריה. אמרתי שכן, וראיתי שהיא עדיין לא ממש מאמינה. היא שאלה אם אני בטוחה".
מעליב.
"דווקא צחקתי. אמרתי לה, 'את רואה? אולי יש לי בעיות בראש, אבל בגוף לא. מתברר שהמנגנון הביולוגי שלי עובד, אפילו בגילי המופלג".
אז אליוט גפן, כבר בן שלושה חודשים, נולד בצורה טבעית לחלוטין אחרי שפרידן הבינה שבכל זאת השעון לא מתקתק לטובתה. המועצה המשפחתית המצומצמת לא התכנסה בסלון כדי להכריע ואם האחות מבית החולים עדיין מתעניינת, גם ההחלטה הייתה די ספונטנית. "זה היה די קרוב לזמן שבו נכנסתי להיריון. פתאום הבנתי שאני מתקרבת לגיל 40, שאלתי את עצמי אם אני רוצה עוד ילד ועניתי שכן. אביב כמובן רצה גם. זו לא הייתה שיחה שהתכנסנו אליה במיוחד. הנושא צף, ושנינו אמרנו שאנחנו רוצים עוד ילד. לא היו דיבורים עד לשעות הקטנות של הלילה. זה היה משהו ברור. זה לא שאני פרגית בת 25".
היכנסו לקרוא עוד כתבות מזמנים מודרניים - בעיתון עצמו
דילן אישר?
"אביב ואני שאלנו אותו אם הוא רוצה אח או אחות, והוא אמר שכן, מאוד, שהוא לא רוצה שכל תשומת הלב תהיה רק עליו, אלא שזה יחולק גם למישהו אחר. יצא מה שהוא ביקש, אח, כמו תמיד בעצם".
הוא עדיין מרוצה מהרעיון?
"הוא אוהב אותו, אבל טוען שהאח הקטן משעמם. הוא כנראה ציפה שישר ישחק איתו כדורגל. דילן כבר נורא רוצה ללמד אותו דברים ומחכה לאקשן. אבל האירוע כרגע לא ממש מעניין אותו".
למה חיכיתם יותר משמונה שנים לילד השני?
"אנחנו מאוד טוטאליים בגידול של דילן. לא אני ולא אביב הרגשנו שאנחנו יכולים לתת תשומת לב כזו לעוד ילד בשנים שעברו. איכשהו, עוד הרבה לפני שהפכתי אמא, ידעתי שיהיו לי שני ילדים שפער הגילים ביניהם גדול".
מה למדת על עצמך אחרי הלידה השנייה?
"חשבתי שאי־אפשר לאהוב עוד ילד ושאין מקום בלב לאהבה כזו, פחדתי שזו אפילו תהיה מעין בגידה בדילן. אבל כשאליוט נולד הלב שלי התרחב עוד קצת. מעניין מה היה קורה ללב אם היו לי חמישה ילדים, בוודאי היה יוצא מהגוף".
לא צריך את גוגל כדי לקבוע שדילן או אליוט לא יככבו בפסגת השמות הפופולריים בישראל בשנים הבאות. "כבר קראנו את הילד הראשון על שם משורר", מסבירה פרידן, "אז אמרנו שיהיה עוד אחד על שם משורר, טי.אס. אליוט. בשביל אביב זה גם אליוט מאי.טי. הכרענו די מהר שזה או אליוט או שאנחנו לא יודעים מה. בדיוק כמו שהיה עם דילן".
למה דווקא שמות אמריקאיים?
"גם אמא שלי מרימה גבה, 'אנחנו חיים בישראל, למה שמות כאלה?' אבל אני אוהבת שמות בינלאומיים שאין להם קשר למקום ולזמן".
הטענה היא שאתם קצת פלצנים בקטע הזה.
"אז אני פלצנית, נו, אם זה מה שיש לאנשים לומר עליי לשלילה, אני יכולה לחיות עם זה בכיף".
דילן התרגל לשם שלו?
"הוא מת על השם שלו. לי ולאביב היה מאוד חשוב בתור הורים לא שהוא ייצא הכי חכם, יפה, מוכשר או ספורטאי, אלא שיהיה לו ביטחון עצמי אמיתי, שמגיע מבפנים ולא תלוי במה שיש לו מסביב. רצינו שהוא יבוא עם עמוד שדרה פנימי לעולם. כשדילן מגיע ואומר את השם שלו היום וכולו בטוח ושלם איתו, אף אחד לא יורד עליו. הוא גם נורא אוהב את העובדה שיש רק דילן אחד בבית ספר. אף פעם לא הייתה לו בעיה עם השם".
גם תהליך החינוך של הילד לא היה טריוויאלי. "דילן נכנס לגן בגיל שלוש, מאוחר, כי לא חשבתי שצריך שילך לגן קודם לכן והיה לי כיף שהוא בבית. גם ההורים, משני הצדדים, כיבדו את הבחירה שלנו. אולי לסביבה הייתה קצת בעיה, אבל מה אכפת לי מה אומרים?"
מה אמרו?
"שמעתי דברים כמו 'מה, אין לה חיים? הילד כל היום בבית'. אז אני חושבת שלחוות את הילד בשנים הראשונות זה פרס מאוד גדול. עשיתי דברים, אבל בקצב אחר, ואני לא מצטערת לרגע. שלוש השנים בבית עם דילן הרכיבו את אחת החוויות הכי טובות בחיים שלי. יצאתי עם הרבה תובנות לגבי עצמי".
למשל?
"להיות יותר סובלנית. הייתי הרבה פחות לפני שהוא נולד. הייתי אגואיסטית, יותר בעניינים שלי ובקריירה. פתאום את לומדת לוותר על הצרכים שלך ויש בזה משהו מאוד נעים ומשחרר. כמובן שלא ויתרתי על עצמי לגמרי, אבל הרגשתי טוב עם זה שיש מישהו לפניי בחיים. אבל זה לא בהכרח מתאים לכל אמא להיות שלוש שנים עם הילד בבית. אגב, גרנו בלונדון די הרבה באותה תקופה וגם שם לא הכי מקובל לשלוח לגן לפני גיל שלוש".
פרידן וגפן לא ויתרו על דילן גם בסיבובי ההופעות באירופה, שכללו לעיתים נסיעות ארוכות באוטובוס עם הלהקה. "הוא הצטיין בזה. דילן נורא אהב את המסעות באוטובוסים בחו"ל. רק תגיד לו שהולכים לעוד מסע והוא כבר ארוז בכניסה הביתה, מחכה. בגיל שלוש הוא כבר עבר לגן פרטי".
כמה זמן ביום?
"שעתיים".
וואו. ממש שיחררת.
"צחקו עליי שזה הגן הכי יקר בעולם".
היום דילן לומד בקיבוץ געש בבית ספר מונטסורי, תלת־גילי. "הם רואים שם אחרת את הילד. אין מבחנים ושיעורי בית. הם מאמינים שהילד צריך ללמוד באמצעות חוויות ולא דרך שינון, והם מחזקים את הילד בכל היבט. חבל שלי לא היה כזה בית ספר. הם משתלבים אחר כך בצורה מאוד טובה בתיכון הרגיל".
תעשו שחזור עם אליוט?
"לא יודעת. אם זה יהיה לי טוב, אז כן. אני מקווה שיהיו לי כוח וסבלנות להיות איתו בבית שלוש שנים".
את לא מקריבה את עצמך ואת הקריירה בשביל הילדים?
"אני לא מצטערת. היו לי לאורך השנים די הרבה הצעות מהטלוויזיה ומחברות מסחריות לגבי דוגמנות. אבל לא הייתי יכולה לעשות את זה אחרת כאמא. לא הייתי רוצה לעבוד המון שעות, להיות עסוקה בדברים אחרים ולפספס דברים עם הילד".
רוב הנשים עובדות.
"אוקיי. יש לי חברות שעושות קריירה וחיות עם זה מצוין. למבנה האישיות שלי זה לא מתאים. אני לא אסע ברכב יוקרתי או אקנה תיק של פראדה, אבל אם אני יכולה כלכלית לאפשר לעצמי להיות עם הבן שלי בבית לתקופה ארוכה, זה כן. אני חושבת שכשאנשים מתבגרים הם מצטערים על זה שלא היו עם הילדים יותר זמן, ואני בטח לא אהיה במקום הזה. אז לא, אני לא רואה את זה כהחמצה או כהקרבה עצמית. עד שנות ה־80, במדד האושר העולמי נשים היו יותר מאושרות מגברים. מחקרים מראים שכיום גברים מאושרים יותר. אף אחד לא יודע את התשובה החד־משמעית, אבל אולי הסיבה היא שלגברים יש יותר פנאי מאשר לנשים, שעובדות וחוזרות הביתה כדי לטפל בילדים ולהקדיש להם יותר זמן. לא באמת יש להן זמן לעצמן. פעם הדרישות מאישה היו פחות מורכבות. היום את צריכה לעשות קריירה וגם להיות אמא למופת. ההתקדמות הטכנולוגית לא עזרה דווקא בנושא הזה".
למה?
"כי עם הסלולר, אין דבר כזה שאתה לא יודע איפה הילד שלך, וכך גם גדל הרצון שלך להיות מעורב והחבר הכי טוב. כשאני גדלתי, רוב היום אמא שלי לא ידעה איפה אני. הייתי עצמאית מגיל מאוד צעיר. זה לא קורה היום. אנחנו דור של הורים שמחוברים לילדים הרבה יותר ממה שההורים שלנו היו אלינו. פעם לקחו אותנו לחוג אחד או שניים מקסימום, היום יש 20 חוגים".
אז אפשר לומר ששחרור האישה גם קצת פגע בה?
"גם פגע, גם, אבל אי־אפשר היה לוותר על זה בחיים. עדיף שהחיים יהיו יותר קשים מאשר לוותר על השוויון שלנו כנשים. לא הייתי רוצה לחיות בשנות ה־60 עם ההיררכיה הברורה והיחס המשפיל לנשים. היום מעצבן אותי שמקומות עבודה לא מספיק טולרנטיים לגבי נשים שהן אמהות. חברות מספרות לי שכשהן רוצות למצוא מקום עבודה עד ארבע, הן נתקלות בקשיים. אחרות מספרות שכשהן כבר מוצאות עבודה כזו, בפועל הבוסים שלהן מבקשים שיישארו יותר זמן. גם החברה שלנו, לטובתה, צריכה שאמהות יהיו בבית מארבע או חמש אחר הצהריים. כשתהיה את ההבנה הזו, אני בטוחה שגם ההספק של נשים בעבודה יהיה הרבה יותר גדול".
ועוד לא דיברנו על אביב גפן כאבא.
"יוצא דופן באבהות שלו. הוא טוטאלי והאבא הכי מדהים שאני מכירה. לא מכירה אף אבא שמשתווה לו. אני כמובן לא אובייקטיבית, אבל אני רואה ושומעת את התגובות של הסביבה. בחלומות הכי ורודים שלי לא ציפיתי שהוא יהיה כזה אבא משקיע ונותן. הוא אף פעם לא עייף מזה".
למה לא ציפית?
"כי יש לו קריירה מאוד עמוסה בכל זאת והוא באמת קיצוני בנתינה שלו. בחרתי טוב לילדים שלי".
מבחן האש
היא נולדה ב־1975 וגדלה בראשון־לציון. בגיל שנתיים וחצי התגרשו הוריה והיא עברה עם אמה נורית ואחותה לתל־אביב. "עם אבא אני כמעט לא בקשר. אנחנו לא ברוגז, אבל פחות מתראים, בלשון המעטה. יש לו משפחה חדשה והחיים הובילו אותנו למקומות אחרים. אין כעסים".
לדוגמנות הגיעה בגיל 16, אחרי שהשתתפה בתחרות תגלית השנה של "לאשה". "לא זכיתי, אבל זה התגלגל לפרסומות והתחלתי לעבוד הרבה. עשיתי המון קמפיינים בתחילת שנות ה־90, מפלאפון ועד קוקה־קולה. לא היה אז פוטושופ, לא מצלמות דיגיטליות כמובן. פיתחו את הפילם וראו מה יצא, זו הייתה למעשה הפתעה. גם פרזנטורים זה משהו שעדיין לא היה מוכר בשוק. לא יצאתי עם חוויות טראומטיות מדי מהתקופה הזו, כי לא חייתי בתור דוגמנית. לא הייתה אופציה שאטוס בזמן לימודים לצילומים בחו"ל, למשל".
היא שירתה בחיל הים, "ואחרי שהשתחררתי החלטתי להוריד מינונים בדוגמנות. מיציתי מהר מאוד. לא נהניתי להתעסק כל היום בגוף שלי, באיך שאני נראית ובמה שאני לובשת. רציתי קצת מעבר. לא חושבת שעשיתי טעות שלא המשכתי".
למרות שבחישוב כלכלי מהיר יכולת לעשות הרבה כסף.
"נכון, אבל אני אף פעם לא חושבת כמו שצריך מבחינה עסקית. יש לי באגים בהיבט הזה. למשל, אף פעם לא חשבתי ללמוד משהו כדי שאעשה מזה כסף, אני פחות טובה בזה. אולי חבל".
את אביב גפן הכירה בגיל 23, כשהוא כבר היה בעיצומה של הקריירה שלו. "היינו ידידים שנפגשים לקפה ומדברים ולאט־לאט זה התפתח. כשהכיר אותי, הוא אמר לאמא שלו, 'היום פגשתי את האישה הכי יפה שראיתי'. אחרי כמה חודשים הבנו יחד שזה פשוט זה והפכנו לזוג. עברנו לגור ביחד די מהר, וזה היה מאוד טבעי. אפילו לא היו שיחות על למה ולאן ואיך, כמו לפני הלידה של אליוט בעצם. לא חפרנו. בלא לדבר יש לפעמים יותר כוח מאשר לנבור בדברים".
17 שנה עברו מאז, ב־2005 הם התחתנו (אלה היו נישואיו השניים של גפן, שבעבר היה נשוי לאילנה ברקוביץ') והוא הפך לאחד האמנים המצליחים והמשפיעים בהיסטוריה של המוזיקה הישראלית. פרידן מגיעה כמעט לכל הופעה, מעורבת, מקשיבה. היא הייתה זו ששיכנעה את גפן, למשל, ליצור את הקשר עם סטיבן ווילסון בדרך לצמד בלקפילד. "אמרתי לו שכדאי שישלח שיר לסטיבן ומשם הכל התגלגל הלאה".
הם בעיקר אוהבים להיות יחד בבית, "ויש הבדל גדול בין אביב גפן של הבית לזה שבחוץ. כשהוא בבית הוא איש משפחה למופת, אבא מדהים וחבר. והוא מאוד מצחיק. אני לא קמה ורואה בן אדם עם איפור וגלימה אדומה. גם אביב גפן של הבמה השתנה עם השנים והפך להיות הרבה יותר מפויס".
היה לך קשה להיכנס לאור הזרקורים?
"אני לא חושבת שבגיל 23 לוקחים בחשבון את הדברים האלה. הלכתי אחרי מה שהרגשתי. הייתי מאוד צעירה ומאוד ילדותית, הלכתי אחרי הלב. אבל גם לא נכוויתי מהעולם הזה, לא סבלתי. כולה פעם ב־ מצלמים אותנו פפראצי וכותבים שהיינו שם ועשינו ככה. לא מחיר כזה גבוה".
עד שמגיעים לטוקבקים, למשל.
"אני נכנסת לפעמים לטוקבקים ולפעמים נעלבת בשבילו וצוחקת, אבל למדתי לעשות הפרדה מוחלטת בין מה שאומרים וכותבים לבין החיים שלנו. בסופו של דבר, אדם צריך להיות בטוח בזוגיות שלו, במשפחה, בבית. ואז, מה אכפת לי מה אנשים אומרים על אביב או עליי? שידברו".
אביב ספג לא מעט אש בגלל דעותיו השמאלניות.
"זה לא הפריע לי, ואנחנו די דומים בדעות הפוליטיות שלנו. בסופו של דבר אביב, כמה שרוצים לעשות אותו שמאלני קיצוני, הוא הכי שקול שיש, מכבד כל קהל. הוא אף פעם לא בעד חרם, מאוד אוהב להקשיב, להיכנס לדיון ענייני. יש לנו חברים ימניים, דתיים וערבים, שמתארחים אצלנו בבית. אז תהיה אלימות ברשת, זה חדש?"
לא ייעצת לו אף פעם למתן קצת את התגובות?
"ממש לא. אני גאה באביב על זה שהוא אומר מה שהוא חושב והולך עם האמת שלו. הוא לא עושה סקר בקהל שלו ולא עונה על ציפיות של אף אחד. זה מה שאני מאוד אוהבת בו, אני מעריצה את האומץ שלו. אפילו ב'דה ווייס' הוא היה השופט הראשון שאמר באמת את מה שהוא חושב למתמודדים, וזה לא פשוט. אתה מקבל אש בכל מקום, אבל עובדה שזה הצליח, כי אחר כך פתאום כולם הפכו 'אמיתיים'. למרות מה שחושבים, אביב לא אומר דברים מרצון להעליב. אין בו רוע או שנאה".
אבל לפעמים היא בכל זאת זורקת איזו הערה קטנה, "רק אם אני חושבת שהוא מגזים. אל תשכח שאני בן אדם יותר פחדן ממנו. 90 אחוז ממה שהוא היה אומר, אני לא הייתי מעזה לומר. בגלל זה אני מעריצה אותו. לרוב הוא צודק ואומר דברי טעם".
מתי ראית אותו לוקח ללב?
"הוא לוקח הרבה פעמים דברים ללב, הוא לא חסין. אין לו בעיה עם ביקורת אמיתית, אבל כשהוא שומע שאומרים עליו שקרים או כשיש אלימות מילולית ברשת נגדו, כן רואים את זה עליו. הוא אדם רגיש. כשהיכו את אביו יהונתן בביתו, אביב לקח את זה מאוד קשה. עברנו סערת רגשות והיינו שם בשביל יהונתן. וזה לא היה פשוט".
איפה הכי קשה להיות אשתו של אביב גפן?
"הוא חשוף להמון לחצים. זו לא עבודה עם קביעות או לוח זמנים ברור. לפעמים הוא יכול להיות בבית שבועיים רצוף ואז חודש להיות עסוק נורא. אלבומים, מופעים, כל הדברים האלה לוקחים הרבה אנרגיות והוא יכול להיות נורא מתוח לפני משהו גדול".
זה מחלחל?
"ברור. אנחנו מקבלים את זה בבית. אני נותנת לו את השקט שהוא צריך, תומכת במה שאפשר".
מה הדבר הכי מוטעה שחושבים עליו?
"שהוא סקס, סמים ורוקנרול. הוא לא נוגע בסמים, לא אוסף גרופיות באוטו והחלק היחיד שנכון בקלישאה הזו הוא הרוקנרול".
חברות טובה
היא בעלת תואר בכלכלה ופסיכולוגיה ולומדת כיום במסלול לדוקטורט במדעי הרפואה. "אני למעשה 15 שנה באקדמיה עם הפסקות, מאוד אוהבת ללמוד ואפילו מתרגשת מזה. יש פעמים שאני יוצאת משיעור טוב ואומרת לעצמי, 'איזה מזל שאני יכולה'. זה מאפשר לי לחיות את החיים שאני רוצה. אין לי בוס על הראש. בגיל 40 אני כבר יכולה להודות שאולי אני קצת מפחדת מהעולם האמיתי. אקדמיה זה מקום שעוטף אותך".
אביב עודד אותך לפתח קריירה?
"הוא מעודד אותי תמיד לעשות מה שטוב לי. בכל דבר שרציתי לעשות בחיים הוא תמיד היה שם מאחוריי, פירגן. הוא בסופו של דבר רוצה שאשתו תהיה מאושרת. היו לי לבטים לאורך השנים לגבי כמה לתת מעצמי לילדים. בתקופות לחוצות של מבחנים הוא תמיד נשאר יותר בבית".
17 שנה של זוגיות זה לא קל, בטח לא בעולם הבידור.
"זו קצת קלישאה, אבל הסוד הוא חברות טובה בשילוב זה שלא שופטים אחד את השני. אחרי שאתה מכיר את הפאקים של בן הזוג, אתה לא שופט אותם. אולי גם עזרה לנו העובדה שאנחנו באמת אנשים מאוד ביתיים. אתה לא תראה אותנו בברים או במועדונים".
אתם מכניסי אורחים?
"כמעט בכל יום שישי אנחנו מארחים וכמובן בחגים. זה בית פתוח לחברים. כל מי שרוצה בא, והסירים מחכים. אני צמחונית מגיל ארבע, אחרי שראיתי מה עושים לחיות במושב שבו שחטו את העגלים והתרנגולות. אין לי מושג איזה טעם יש לבשר, אבל אני מבשלת על בסיס ריח וצבע ואני מאוד אוהבת להכין ארוחות מורכבות למשפחה ולחברים".
אז איך עובר עלייך משבר גיל 40?
"המשבר מגיע בשנה שלפני".
איך זה התבטא אצלך?
"עשיתי ילד".
לא רע.
"לא היה לי משבר, גם לא בגיל 30. אין לי בעיה עם הרעיון שאני מתבגרת. אני לא רואה את הקמטים, אבל אולי זה יגיע. אני גם לא נגד ניתוחים או טיפולים ואעשה אם אצטרך, אבל כרגע אני בכלל לא שם. אולי אני לא רואה טוב?"
לאיילת זורר הזכירו את הגיל.
"לפני הכל, איילת היא אחת הנשים הכי יפות שיש. להגיד עליה שהיא זקנה ושהמראה שלה השתנה לרעה? הלוואי על כולנו להיראות כמוה. אני לא מבינה את הצעד של החלפת פרזנטורית כמו זורר בגלל גיל. בעיניי, היא ממש לא משדרת זקנה".
איפה היופי היה חיסרון עבורך?
"מעולם לא חשבתי שאני יפה, ידעתי שאני בסדר, לא יותר. וזה לא מצניעות, אלא יותר מחוסר ביטחון. אמא של אביב, נורית, אמרה לי פעם שרק בגיל 70 היא הבינה שבצעירותה היא הייתה יפהפייה. לדעתי עד היום היא יפה".
מתי את הבנת שאת יפה?
"עד היום אני לא מבינה. אולי בגיל 70".
לפנייה לכתב/ת 
