שארית החום

אחרי לידת בתה הבכורה, בבית יולדות במרכז הארץ, שוכנה בתי בחדר עם שתי נשים נוספות: יהודיות כשרות כמובן. השכנות ערכו משתה ענקי וממושך בחדר, כולל ילדיהן ובעליהן. מובן שמחוץ לשעות הביקור.

ניגשתי אל עמדת האחיות בדרך להפוך שולחן: הבת שלי מנסה לישון, צעקתי, מנסה להיות עם התינוקת שלה. אתם לא אמורים להשליט כאן סדר? אין לכם חדר אחר?

"כן..." אמרה האחות בהיסוס, "אבל בואי תראי אותו קודם".

למה? גם הוא רועש?

"לא. תראי ותאשרי לי".

נכנסנו. חדר שקט. שתי יולדות ערביות. היו מבקרים, אבל שום חאפלה. לא הבנתי מה צריך לאשר כאן, אבל האחות רק אמרה ש"לא כולן מוכנות להיות עם ערביות".

ובכן אנחנו לא רק מוכנים, אלא רוצים! הודעתי.

עברנו. המבקרים יצאו מיד מן החדר. שקט ושלווה שררו בו עד שכולן עזבו לבתיהן.

אגב, לאחרונה עזבתי מתחם מניקור מסוים כששמעתי איך מבקשים מהמנהלת: "מניקוריסטית יהודייה בלבד", וזו מגמגמת ומסכימה, במקום לשלוח את המבקשת לכל הרוחות, ולו למען כבוד העובדות הערביות המצוינות שלה.

אני מקווה להצליח להגיע בשבועות הקרובים לסלון יופי חדש ומשוכלל, שנפתח בכפר ערבי בגליל התחתון, ולחלוק איתכם מהר את הרשמים. חג שמח שיהיה לכולנו.

סונטה לסיר לחץ מובטל

אַבִּיר קִיטוֹר שֶׁלִּי, הוֹי, מֶלֶךְ הַמִּטְבָּח

נְעִים־שְׁרִיקוֹת אַלּוּף בֵּין מְהִירִים

בִּרְעֹם הַפְּקָק שֶׁלְּךָ – הַטּוֹב שֶׁבַּסִירִים

אֶל בֵּין הַפַּיְרֶקְסִים

נֶחְבָּא.

נִשְׁכַּח.

הוֹ מָה נָאווּ דוֹדֶיךָ עֵת נִטְרַלְתָּ

עָדָשׁ, שְׁעוּעִית, נָזִיד וַחֲמִיצָה

בִּנְשִׁיפָה אַחַת שָׁלַקְתָּ לִי בֵּיצָה

אֶת הַסַּרְבָן בַּנְּתָחִים אַתָּה חִסַּלְתָּ.

מַדּוּעַ זֶה שָׁבְתוּ נְשִׁיפוֹתֶיךָ?

שִׁמְשׁוֹן מֻבְטָל, הֵיכָן מַחְלְפוֹתֶיךָ?

מוּטָל אַפַּיִם, בְּמִכְסֶה שָׁמוּט?

נָגוֹזָה אִוְשָׁתְךָ הַמְּהַדְהֶדֶת

כִּי, אַלְלַי, בְּתוֹךְ שִׁדָּה בּוֹגֶדֶת

הָלַךְ לְךָ הַצּ'וּפְּצִ'יק לְאִבּוּד.

הוא גם יזיז

היודעת את מי החבר הטוב ביותר שלך במטבח?

במדור זה תגלי שסיר עם מכסה הדוק הוא לא רק סיר, אלא גם יזיז – כי כאשר הוא מבשל ללא חום – את יכולה לזוז.

הבישול השיורי הוא כמובן טרנד עצום. ענקי, ירוק, אקולוגי, ובעיקר – משחרר. הוא חסכוני, אינו מזהם, אינו מחמם את כדור הארץ וניתן ליישום באמצעים פשוטים. מה עוד אפשר לרצות?

כמובן, רצוי שהסיר הידיד שלך יהיה יותר מאשר חתיכת פח עקומה עם ידית. כדאי שיפגין מוליכות טובה, תחתית כפולה ומשולשת, שבתוכה שכבת נחושת דקה, מתכת אוגרת חום וכמובן – אותו מכסה הדוק נכסף.

הנה השיטות המקסימות שיאפשרו לכם לבשל, לאפות, לצלות ולקלות כאשר אתם ישנים, קונים או מתאמנים לטריאתלון.

המלחיצה הלאומית

אחת ההנאות שלי היא לפתח שיחות נפש עם מוכרני או מנהלי חנויות בית גדולות. כולם בוכים על כך שהישראלית פוחדת מאוד מקניית סיר לחץ – מלך החום השיוּרי. אני חוזרת על מה שכבר ציינתי בעבר במדור זה: הסירים החזקים של היום מאפשרים בישול בלחץ גם כשהאש כבויה.

איך? כשהלחץ מתחיל להיבנות מכבים, מותירים סגור והלחץ ממשיך לעבוד. אין צורך שנשגיח בחרדה שמא ישובו חזיונות האימים של האמהות שלנו: התפרצות לבה של בבלך, שנשלחת בקיטור ישר לתקרה. זה לא יקרה. פשוט מפסיקים לחמם – והסיר ממשיך לבשל בלחץ שנוצר בתוכו.

ואיך אדע שהלחץ נבנה?

לכל סיר יש דרך משלו לאותת, שאותה חייב המוכר לציין בפניכם! הדרך הקלאסית היא יציאת אדים מן השסתום בליווי רחש חדש. בדרך כלל יש עוד כפתור או מחוון שעולה למעלה. אל תקנו סיר בלי שיראו לכם מהו הסימן ליצירת לחץ.

לחמינדוס, למרקים נפלאים, לכל תבשיל שהוא, לכל קטנית.

פותחים את המכסה רק משפסקו הרחש והאדים והשסתום ירד. בודקים אם החומוס רך, ואם לא – חוזרים על הפעולה! סוגרים, מפעילים להבה או מקור חום – וכשמתחילים הסימנים מכבים.

הראשון בבידוד

כל אדם מסורתי שהעמיד סיר חמין על פלטת שבת או בתנור – יודע: כדאי לכרוך שלוש־ארבע שכבות של יריעת אלומיניום על השליש העליון של הסיר, יחד עם המכסה, כדי ליצור איטום ובידוד שישמרו על כל מולקולת חום בתוך הסיר.

פלטת השבת שלי היא מכשיר ותיק מתוצרת זק"ש, שמעולם לא דרשה חופשת מחלה, והיא גם תשמור לכם מאכלים חמים – רצוי בסיר סגור הרמטית ועם עיטוף־בידוד של שכבות נייר אלומיניום.

בישלתם על הכיריים?

יופי! כבו את האש אחרי מחצית הזמן הנדרש לבישול. עכשיו כסו את הסיר באופן מהודק. הניחו מגבת על המכסה ו... בואי, שרה'לה, הולכים. אתם תצאו לכם לאן שתרצו והסיר והחום שבו ימשיכו בבישול. המהדרין יטמנו את המגבת הלוהטת ובתוכה הסיר מתחת לשמיכת הפוך, במיטתו של מישהו.

המקרה של התנור בלילה

נו טוב, ברור. צולים עוף שלם או שניים עם תפודים וירקות ברוסטר – תבנית גדולה ועמוקה, מלבנית או אליפטית, עם מכסה – סגור כמובן, במשך שעה, בחום של 200 מעלות עם טורבו. ואז פשוט מאפשרים לצלי הזה ללכת לישון בתוך הרוסטר הסגור בתנור הכבוי. עד הבוקר. לא תאמינו.

יש בתנור שלכם טיימר? כוונו אותו לשעה של עבודה וצאו לליין המסיבות שבחרתם. אפשר גם לצאת לשחק רמי או רמיקוֹב עם שמואל וחנה, ולהעלות זיכרונות על החמיצה בקרקוֹב.

חשמלי ושמו תשוקה

מובן שאם תרכשו סיר אורז או סיר בישול איטי לפני החג ותעבירו אליו מאכל שבושל מחצית מהזמן הדרוש, תסגרו, תפעילו על low ותלכו לישון, הסיר והלילה ימשיכו בצלייה איטית עבורכם. כדאי לנסות.

זוכרים פרסטו שף? ה־smart והפרסטו שף שניהם סירים חשמליים הזקוקים למעט מאוד אנרגיה. הסמרט הוא חדיש ומשוכלל והפרסטו שף ותיק ופשוט, אך שיווקו בישראל התחדש רק לאחרונה. שניהם מבשלים בלחץ מתון, על ידי כיוון טיימר. בתום הבישול הם עוברים אוטומטית למצב שמירת חום, כך שאפשר לבשל זמן קצר מאוד והחום השיורי ימשיך את הבישול בסיר.

קטן מהחיים

מה? סיר לחץ גמדי של "בראזוני" – אני קניתי את האחרון ב"יצחק כהן ובניו", אבל בבראזוני נשבעים שאחרי החג יגיע עוד משלוח.

למי? הסיר מכיל 3.5 ליטר בלבד והוא אידיאלי למטבח קטן, כיריים קטנות ומשפחה קטנה: שלושה סועדים מקסימום.

בלנדר מרוץ

לישראל הגיע לא מזמן הבלנדר המעוצב של "בוגאטי". נו, המפעל הזה שכל היום שוקד על סירים ובלנדרים וכשמתפנה לו מעט זמן – הוא מייצר גם מכוניות מרוץ.

הבלנדר הזה מפגין תמסורת חלקה ללא זיזים, ששומרת על תנועה רציפה (היי, הוא באמת חושב שהוא מכונית או משהו), אבל על הדרך גם מייצר אנרגיה: כן כן, לבלנדר יש תוכנית מיוחדת שבה מהירות הסיבובים שלו מביאה את הירקות הנמעכים לטמפרטורה של 85 מעלות, ללא צורך בגוף חימום או באנרגיה נוספת.

מה זה אומר? נכון, יעקב, שבאותה כמות אנרגיה הדרושה לערבול – בישלנו גם מרק, או קרם ירקות או אוכל לתינוק, או רוטב הולנדז מפונפן, כמו זה שמלחך את ביצי הבנדיקט, והכי הכי – נוצרה לנו ריבה.

זאת ועוד: השילוב הזה, של ריסוק בחום, מקצר את משך בישול המרק בשני שלישים מן הזמן ומותיר את הגזר – ניחשתם – כשוויטמין ה־A שלו עדיין במותניו.

בונוס: בסדרת Casa Bugatti יש פריטים בעיצוב שעליו לא חלמתם. בחנו היטב את כלי ההגשה מנירוסטה לסלט. קלאסה.

להשיג, להתפלל, לשלם (המון): 074-7555885. יבואן: אלקטרו קובי בע"מ

פרטים באתר: electrokubi.co.il.

וצינון ללא מקרר?

בבקשה! לוו את כל סוגי הארוחה והאירוח בג'ארה קטנה מחרס גולמי, שתשמור את המים צוננים ללא שום אמצעי קירור חשמלי. אני הנחתי עליה חלוק אבן כמכסה.

להשיג: בקולקציה היפהפייה (למכירה) של מלון רוטשילד בתל־אביב.

אתר מלון רוטשילד: the-rothschild-hotel.com.

טלפון: 03-9578888

עם כיסוי

רוסטר מלבני גדול, עם מכסה תואם, הוא כלי אידיאלי לבישול בחום שיורי. בשל העומק שלו נוצר בתוכו תנור עצמאי קטן, שמאפשר לבשל חצי מזמן המתכון ואז להשאיר ללילה. אגב, ככל שבדקתי אותו יותר לצורכי המדור, כן התגלה הרוסטר גם כחמינאי מעולה. המחירים שלו נעים בין 250 ל 700־שקל, ברוח החג, כמובן.

רציתי לציין שבשנה שעברה קנו לי במתנה רוסטר מצוין של "נעמן". שנה שלמה שאני מתעללת בו והוא ממשיך לייצר מזון שחום, צלוי, אפוי ועשוי בדיוק.

המחיר: 200 שקל – זול בהרבה ממחירי מוצרים מקבילים. יכול להיות שהמקבילים עשויים טיטניום. או זהב, ודרך הכפתור שלהם אפשר להחדיר לצלי פטריות כמהין, אבל האמת שגם זה המלבני, של נעמן, שומר להפליא את החום, גדול ונוח.

ברשת "אייס" יש להשיג רוסטר גדול, דומה וטוב, באותו מחיר כמו בנעמן.

להשיג: רשת נעמן ואייס.