yed300250
הכי מטוקבקות
    חדשות • 13.04.2016
    מחיר הביוש
    תופעת השיימינג זכתה לשם עברי, בחתימת האקדמיה ללשון העברית • עוד מילים מוכרות שזכו למונח עברי גאה: קונפורמיזם, סטיקר — ואפילו האשטאג
    תמר טרבלסי חדד | כתבתנו לענייני חינוך

    המאבק הציבורי בתופעות של שיימינג ברשתות החברתיות וההשלכות הקשות שלו עדיין מתנהל, אבל לפחות בחזית אחת שלו נרשמה התקדמות — נמצאה לו מילה בעברית.

     

    מליאת האקדמיה ללשון עברית אישרה אתמול שורה של מונחים בעברית שמרביתם מגיעים מתחום הטכנולוגיה והאינטרנט, ונראה כי גולת הכותרת של הרשימה היא המילה "בִּיּוּש" — השם העברי החדש לתופעת השיימינג, שבמסגרתה מנצלים רשתות חברתיות ואתרי אינטרנט כדי להלבין פניו של אדם. לצד ביוש הגיעה גם חלופה עברית למילה האנגלית פיד שמתארת את רשימת העדכונים האחרונים באתר שבו התוכן מתעדכן בתדירות גבוהה — "הֶזֵּן", שנהגית כמו "היבט". מילה פופולרית נוספת בקרב משתמשי הרשתות החברתיות היא האשטאג, שמתארת מחרוזת טקסט המשמשת לסימון ולקטלוג נושאים ברשת — ומעתה, מלבד הצגתה בעזרת הסימן סולמית (#), ניתן יהיה גם להשתמש במונח העברי החדש "תַּג הַקְבָּצָה".

     

     

    מילה לועזית נוספת שזוכה למונח עברי היא בונקר — ומעתה אמרו "מִבְצוֹר". כך ניתן יהיה להשתמש במבצור הן כדי לתאר מקום מסתור בלתי חדיר, בהקשר הצבאי, והן כדי לתאר מערך הגנתי צפוף של קבוצת כדורגל, בהקשר הספורטיבי. המילה סטיקר, כלומר מדבקה הנושאת מסר או סיסמה, תוחלף גם היא בשם עברי — "דִּבְקִית". מילה פופולרית נוספת שתיהנה כעת ממונח עברי הולם היא קונפורמיזם, כלומר הליכה בתלם — ומכאן גם המונח החדש "תַלְמָנוּת". מעתה אל נא תאמרו על אדם שהוא קונפורמיסט, אלא "תַּלְמָנִי".

     

    לצד הכנסתן של מילים חדשות, אישרה האקדמיה שימוש במילים שעד כה נחשב היה לשגוי. הטעות המוכרת ביותר שהותרה היא השימוש במילה "מָסָךְ" לתיאור המונח האנגלי Screen שתרגומו הנכון לעברית עד כה היה המילים "צָג" או "מִרְקָע". המילה מסך שמקורה בשורש סכ"ך, מתארת מעין וילון שתפקידו להסתיר ולחצוץ, אולם היא השתרשה לתיאור מרקע הטלוויזיה או צג הטלפון הסלולרי. לצד זאת קבעה האקדמיה כי אין פסול בכמה צורות רבים נפוצות שנחשבו עד כה לשגויות: "פָּמוֹטִים" במקום "פָּמוֹטוֹת", "פָּגוֹשִׁים" במקום "פָּגוֹשוֹת", "פָּשׁוֹשִׁים" במקום "פָּשׁוֹשוֹת".

      

    לצד אלו אושרו מונחים שמקורם טכנולוגי: "כָּפְרָה", לתיאור תוכנת מחשב זדונית שמונעת את הגישה למערכת, ומפעיליה תובעים תשלום כופר כדי שיפתחו את חסימתה; "נְתוּנֵי עָתֵק", לתיאור ביג דאטה, מאגר מידע הכולל נתונים רבים ובלתי מאורגנים ממקורות שונים; "מִרְשֶׁתֶת הַדְּבָרִים", לתיאור Internet of Things, שם כללי לתיאור תקשורת רשתית בין חפצים פיזיים; "קוֹד מֻטְבָּע", לתיאור hardcode, קובץ הרצה של תוכנה המבוסס על נתונים "קשיחים" וקבועים מראש; "הִנְדּוּס לְאָחוֹר" לתיאור reverse engineering, כלומר חשיפה של עקרונות הנדסיים וטכנולוגיים דרך ניתוח המבנה ואופן הפעולה של מוצר; וכן "הַעֲלָמַת זֶהוּת" ו"הַחְזָרַת זֶהוּת" לתיאור de-identification ו־re-identification, תופעות המתארות ניתוק וקישור בין פרטיו המזהים של אדם למידע.

     

    "האקדמיה נענית לצורך שעולה מן הציבור במינוח עברי בחיי היום־יום ובתחומים המקצועיים", הסבירה המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון העברית, רונית גדיש, "לכן גם אושרו מילים ושימושי לשון שנחשבו קודם לכן לא תקניים".

     


    פרסום ראשון: 13.04.16 , 23:45
    yed660100