חמש הערות

1. אין לי יותר מדי מה לומר על הראיונות עם בנותיו של רחבעם זאבי ב"שישי" (מצדה זאבי) וב"אולפן שישי" (ערבה זאבי). כצפוי, שתיהן כפרו בכשרות של תחקיר "עובדה" ובטענות הקשות שעלו ממנו והשתלחו באגרסיביות בעדים ובעדויות. הופעתן — כל אחת בסגנונה — הייתה דף המסרים המשפחתי שקדם לשידור, רק טעון באמוציונליות של היום שאחרי (ובמקרה של מצדה, גם באקסצנטריות ובהתמסכנות לא מועילות במיוחד).

האם מישהו ציפה לתגובה שונה? האם הטיעונים ששטחו שינו את דעתו של מי מהצופים? מה חשבו שיגידו — "סבבה, קחו את הכסף ותהרסו את הגשר"? זכותן לומר את אשר על ליבן, כמובן. זה לא אמור להוריד מהלגיטימיות של התחקיר ולא צריך להשפיע על הדיון הציבורי המתחייב בעקבותיו.

2. מכאן שהיה מעניין להסתכל מסביב. על רוני דניאל, למשל. במהלך הראיון הוא נראה שפוף, מוטרד ונבוך. "חבר של אבא שלך", הוא הטיח בערבה זאבי כשזו התנערה מהקשר של אביה עם הרוצח טוביה אושרי. "על חלק מהדברים שלא קשורים לנשים — אני שמעתי כבר לפני שנים", אמר לה בנימה עצובה ממש. נדמה שהבעת פניו העגומה ייצגה עלבון בשם מערכת הביטחון שכה יקרה לליבו. ואם דוצל"מ (דובר צה"ל ללא מדים) מתבייש, זה אומר הכל.

3. גנדי אף קפץ לביקור ב"היהודים באים" של ערוץ 1. המערכון הפגיש בין רחבעם זאבי ומהטמה וחשף, ובכן, שאין לשניים הרבה במשותף. לא מבריק במיוחד, אבל כן חריף ומשעשע. ניתן לסכם כך את העונה הנוכחית כולה של "היהודים באים": היא מעיזה לגעת באירועים היסטוריים נפיצים למדי — מאלטלנה ועד קו 300 — ומעניקה להם פרשנות סאטירית שספק רב מאוד אם הייתה עוברת בפלטפורמה נצפית יותר, ודאי כזו שתלויה במפרסמים.

גם אם התוצאה לא תמיד מדויקת, יש לה ערך: מי שמתנגד לפרסום תחקירים מביכים על דמויות ציבוריות שהלכו לעולמן, עשוי גם שלא להשלים עם שחיטה הומוריסטית של פרות קדושות.

4. בערוץ 1 התחבא גם המשדר המהנה של סוף השבוע: המגזין "גלובוס" של אורן נהרי — המשודר בשבת אחר הצהריים, אל תרגישו לא בנוח שלא ידעתם — הקדיש מהדורה לציון 400 שנה למותו של שייקספיר. לרגל המאורע גייס נהרי את איתי טיראן ויונית לוי כפרשנים לענייני המחזאי והמשורר. השלושה פיטפטו בהנאה גלויה על "מקבת", "ריצ'רד השלישי", "רומיאו ויוליה" ועוד, דנו בהיבטים שונים של היצירות ופיזרו אנקדוטות וחיוכים לכל עבר. הרכב המשתתפים, נושא התוכנית והשידור עצמו לא הותירו מקום לספק: זו הייתה שעתה היפה והנדירה של האליטה המושמצת. אין לה יותר מדי הזדמנויות טלוויזיוניות לעסוק באופן כה משוחרר ולא מתנצל בתרבות גבוהה. וכשזה כן קורה, המשבצת אטרקטיבית כמו חופשה בסוריה. עם כל הכבוד למהפכת הרייטינג — הפסד שלנו.

5. אה, כן: לא ייאמן שנהרי, לוי וטיראן מרשים לעצמם להתדיין על שייקספיר, להפוך בשאלה עד כמה מחזותיו פמיניסטיים ואף לבקר אותו ("יש פה הרבה קצוות מחוספסים", אמרה לוי על "ריצ'רד השלישי"). איך הם מעיזים לדבר ככה. האיש מת כבר 400 שנה!