5 מקומות מתוך שירים

חורשת האיקליפטוס, עמק הירדן

"חורשת האיקליפטוס, הגשר, הסירה, וריח המלוח על המים..."

שיר של נעמי שמר מתחילת שנות ה־60, שלקוח מתוך המחזמר "כיצד שוברים חמסין". את חורשת האיקליפטוס מכיר כל מי שמטייל בארץ. היא מצויה על השפך הדרומי מהכנרת, באזור שבין הכניסה לקיבוצים כנרת ודגניה א'. כל מי שמטייל בעמק ובכנרת מכיר את העצים הענקיים הללו, גיבורי השיר, שמצילים על כל הסביבה ומעניקים מחסה מפני השמש היוקדת בשיא הקיץ הבלתי נסבל של העמק. השיר הזה איזרח באופן סופי העץ האוסטרלי הזה והפך אותו לסמל ישראלי לכל דבר ועניין.

זאת מרחוב פנורמה, חיפה

"יש בחַיפה חתיכה, היא גרה ברחוב פנורמה..."

את השיר על זאת מרחוב פנורמה כתב חיים חפר וביצעה רביעיית מועדון התיאטרון המיתולוגית. לא ברור איך נראית הבחורה היום, וגם רחוב פנורמה שעל הכרמל שינה את שמו ונקרא רחוב יפה נוף. אבל הוא עדיין מעניק תצפית רחבה על המפרץ ועל הגנים הבהאיים המרשימים. נעים לפסוע גם בשביל המקביל לו, שנקרא "טיילת לואי".

על גבעות שיך אבריק, עמק יזרעאל

"אדמה אדמתי, רחומה עד מותי..."

את השיר כתב אלכסנדר פן והלחין מרדכי זעירא, כמחווה לשומר הראשון, אלכסנדר זיד, ממקימי אגודת השומר המיתולוגית, שנרצח במקום זה.

גבעות שיך אבריק מצויות דרומית מזרחית לטבעון, שם הוקמה אגודת השומר על ידי אלכסנדר זיד. כיום ניצב שם הפסל המפורסם שלו כשהוא רכוב על סוסו, כהוקרה לפועלו. באזור מצוי האתר הארכיאולוגי המרשים בית שערים, שגולת הכותרת של הביקור בו הן המערות העתיקות ושרידים מהיישוב העברי ששכן שם בתקופות החשמונאית והרומאית.

בתי את בוכה או צוחקת, קיבוץ גדות

"פגז אחרון התפוצץ ושתק, עטפה הדממה את העמק..."

יובב כץ, שכתב את מילות השיר ללחן של דוד קריבושי, חיבר עוד מספר פזמונים שתיארו את תקופת מלחמת ששת הימים והחודשים שאחריה. בשיר הזה הוא תיאר את תחושת הרווחה של תושבי קיבוץ גדות בפרט ועמק החולה בכלל לאחר כיבוש הרמה על ידי צה"ל והפסקת ההפגזות מצד סוריה.

ניתן לטייל באזור החקלאי עמוס המטעים וגידולי השדה, וגם ליהנות בסביבה הקרובה מטיול באגמון החולה, משיט בירדן ההררי (הקטע שבו עושים את הראפטינג), ולטפס עם כביש 91 היפה שיוצא ממחניים ועולה לרמת הגולן דרך גשר בנות יעקב.

גן השקמים, תל־אביב

"כן זהו, כן זהו, זה גן השקמים, היו גם כאלה, אי אז בימים..."

"גן השקמים", שכתב יצחק יצחקי והלחין יוחנן זראי, מחזיר אותנו אחורנית בזמן ומתאר את גני השקמים שהיו נטועים בעיר הלבנה, ואת התקופה שבה תל אביב עשתה את המעבר מיישוב קטן ואינטימי שבו נפגשו לשיחות חולין בחורשות השקמים, לכרך הרועש שבו במקום השקמים שנגדעו צמחו מגדלים.

מי שעוד רוצה לראות כמה מהשקמים הללו יכול לטייל באזור רחוב קינג ג'ורג' אל אי התנועה שמול מצודת זאב, ומשם להמשיך לשוטט בלב תל אביב באזור נחלת בנימין, שינקין, שוק הכרמל, שדרות רוטשילד, או לרדת עם בוגרשוב עד הים.